מסוק ללא טייס יפנה פצועים מהשטח

העתיד כבר כאן: בענף הרפואה המבצעית באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה יערכו עד סוף השנה ניסויים מבצעיים של מסוק רפואי ללא טייס לפינוי פצועים - על מנת שהכלי החדשני ייכנס לשימוש בצה"ל בשנים הקרובות. "המסוק יאפשר שינוע יעיל ומהיר למתקן רפואי מבלי לסכן חיי אדם נוספים", הסביר סגן ראש ענף רפואה מבצעית בחיל הרפואה, רס"ן אריאל פורר.

המסוק החדש, דמוי מזל"ט (מטוס זעיר ללא טייס), נקרא בשפה הצבאית מרל"ט (מסוק רפואי ללא טייס), והוא מסוק היברידי רפואי ללא טייס המיועד למשימות פינוי אווירי ואספקת ציוד רפואי. המסוק יטיס צוות חילוץ - הכולל צוות אוויר שיכול להטיס את הכלי וכן צוות רפואי. כל אנשי הצוות ירדו מהמסוק כקילומטר לפני שטח האש, ואנשי צוות האוויר, שיוכשרו להטסת המסוק מרחוק, יטיסו אותו לנקודת הציון שבה נמצא הפצוע.

על מנת שיצליח לעמוד במטרתו המבצעית, על המסוק לעמוד בתקנים מחמירים. "יכולת חשובה שתהיה למרל"ט היא טיסה שקטה", אמר רופא חלל ומנהלה הרפואי של חברת "מדיקטאץ'", האמונה על פרויקט זה יחד עם צה"ל, ד"ר ערן שנקר. "אנחנו צופים שהשימוש העיקרי של  המרל"ט יהיה בלוחמה אסמטרית בשטח בנוי, במסגרתה מסוק רגיל לא יכול לפנות פצועים בגלל השטחים הצפופים והסכנות הצפונות בלוחמה אסמטרית".

בנוסף ליכולת זו, המרל"ט יהיה בטוח יותר מאשר כלי טיס בלתי מאויישים אחרים, על מנת לאפשר חילוץ פצועים קשים במהירות מרבית מבלי לגרום להם נזק נוסף, כמו פגיעה הנגרמת מטלטול קיצוני של המסוק. לכן, המרל"ט בנוי בצורה שונה ממסוק מסורתי, והוא בעל רוטור המוטמע בגוף המסוק. זאת, על מנת שיוכל לאסוף את הפצועים מבלי לפגוע בהם בהתקרבות לקרקע וכן בכדי שלא יתקע בכבלי חשמל או בתים.

עירוי בלחיצת כפתור

על מנת שיהיה ניתן לטפל בפצועים קשים מרחוק בזמן טיסתם במרל"ט, מפתחים אגף הטכנולוגיה ולוגיסטיקה, ענף רפואה מבצעית וחברת "מדיקטאץ' פתרון" משלים – אלונקה חכמה (Strever).  "אם לא ניתן להביא את הנפגע הקשה לבית החולים, אז מוטב שנביא את "בית החולים" אל הנפגע", אמר ד"ר שנקר. החובש בשטח סוחב עליו בלחימה את האלונקה, ובמקרה בו חייל נפצע החובש יחבר אותו למכשירי הניטור המשולבים באלונקה כך שהאלונקה תוכל לנטר את המדדים שלו ולאבחן את מצבו הרפואי".

"האלונקה החכמה הינה אלחוטית ומנטרת את חמשת מדדי החיים הקריטיים ביותר בטראומה: דופק, אחוז חמצן רווי בדם, פעילות חשמלית של הלב, לחץ דם ומד טמפרטורה בזמן אמת", הוסיף ד"ר שנקר. בנוסף לכך, המידע שאוספת האלנוקה מגיע למרכז בקרה בו ניתן לתכלל את כל האבחונים של האלונקות הפועלות בו זמנית. כלומר, במקרה של אירוע רב נפגעים ניתן לתעדף את פינוי הפצועים לפי חומרת  הפציעה ביעילות יתרה. האלונקה צפויה להיכנס לשימוש בצה"ל עד שנת 2018.

לדברי ד"ר שנקר, החשיבות של האלונקה באה לידי ביטוי בעיקר ב"שעת הזהב", השעה הראשונה לאחר שנפגע פצוע באורח קשה. אם  יפונה הפצוע ב"שעת הזהב" ויקבל טיפול רפואי מתאים, הסיכוי שלו לשרוד את הפציעה עולה", הסביר ד"ר שנקר. בתחקיר של ענף רפואה מבצעית וחברת "מדיקטאץ'" נמצא כי ב"שעת הזהב" קיימות שלוש סיבות מוות עיקריות: 50 אחוז ממקרי המוות נובעים מכניסה למצב הלם, 33 אחוז נובעים מחנק והשאר נובעים משילוב של השניים.

בזמן חירום, לא תמיד ניתן לפנות את הפצוע בזמן של שעה בודדת, ובמצבים כאלו האלונקה מטפלת באופן אוטונומי בפצוע הקשה עד שהוא מגיע למרכז הטיפול. "האלונקה החכמה מכילה ציוד רפואי כמו חמצן, נוזלים ותרופות שמשתמשים בהן בביצוע החייאה ומאפשרת לפצוע לשרוד את 'שעת הזהב'", הסביר ד"ר שנקר.

את הנתונים הרפואיים של הפצוע יקבל הצוות הרפואי בעמדת הבקרה הנמצאת במרחק של כקילומטר מהנקודה שממנו נאסף ע"י המרל"ט. הצוות הרפואי יוכל לתפעל את האלונקה מרחוק ולטפל בפצוע במתן חמצן, נוזלים או עירוי של תרופות כאלה או אחרות על מנת לשמור על יציבות הפצוע במהלך הפינוי למרכז רפואי.

לקחים מלבנון השנייה

את המרל"ט והאלונקה החכמה החל  ד"ר ערן שנקר לפתח כקונספט לפני עשור, בעקבות תחקיר על מלחמת לבנון השנייה, במסגרת המרכז למחקר רפואת חלל ותעופה במכון פישר שעמד בראשו. במלחמת לבנון השנייה, הובן כי נדרש לקצר את הזמן הממוצע בין קבלת הדרישה לפינוי נפגעים קשים ועד הגעת הנפגע למרכז טראומה.

"במלחמת לבנון השנייה התמודדנו עם שינוי משמעותי – לוחמת גרילה מול ארגון טרור", סיפר ד"ר שנקר. "צבאות מוסדרים עוקבים אחרי החוקים של אמנת ז'נבה, שקובעים כי אין לפגוע בכלי פינוי ובו פצועים על מנת שיזכו לטיפול הולם. אך, ארגוני טרור לא נשמעים לחוקים אלו ולכן בכל פעם שהיה צורך בפינוי עלה סיכון לא רק לפצוע עצמו - אלא גם לכל מי שנמצא איתו בכלי הפינוי בין אם מוטס או רכוב".

שני הפתרונות המשלימים זה את זה, המרל"ט והאלונקה החכמה פותחו על מנת לסייע בפינוי פצועים בלוחמת גרילה אל מול ארגוני טרור. זאת מפני שבאמצעות שימוש בכלים אלו, פחות חיילים נמצאים בסכנה בשטח האש, שכן צוות האוויר והצוות הרפואי מרוחקים ממנו. "כך נאפשר לכוחות להמשיך בלחימה רציפה ולא להתעכב בדיונים בסוגיות הפינוי והטיפול בפצועים", הסביר רס"ן פורר. "פינוי מהיר של הפצועים ומתן אפשרות לכוחות להמשיך בלחימה הוא שילוב מנצח".