במקום הזה נערכים הניסויים הסודיים של צה"ל. צפו בחומרים שטרם נחשפו

מהטילים הכי מתקדמים והמערכות המבצעיות החדשות ביותר, דרך כלים משוריינים משוכללים ועד לדגמים עתידיים של מדים וציוד לוחמה. לכבוד חג השבועות, ביקרנו בשדה הניסויים אי שם במרכז וראינו מקרוב איך עובד המקום ממנו יוצאים הביכורים שמשנים את פני צה"ל. קשה בניסויים - קל בקרב

06.06.19
ליאור נוישטיין, מערכת אתר צה"ל

בין הדיונות החוליות הפרוסות, מטרים בודדים מאחד החופים המועדפים על לא מעט ישראלים במרכז הארץ, תחום בקו כמעט בלתי נראה שטח לא קטן, ממנו בוקעים לא פעם רחשי פיצוצים או תמרות עשן.

אין מדובר במראה חריג, שכן אותו שטח מהווה מזה שנים רבות את אחד משדות הניסויים המרכזיים של צה"ל, בו באופן שוטף נבדקים באין-ספור מצבי קיצון ובתנאים הקשים ביותר כל כלי הלחימה והאמצעים המיוחדים של הצבא - הרבה לפני שלוחם או אזרח זוכים בכלל לאחוז או להביט בהם.

כשהגעתי למטווח לראשונה, לאחר ניסיון ממושך לאתר את שער הברזל הכבד המסמן את כניסת הבסיס, נכנסתי לאוטו של מפקד הניסוי שהתחיל לעשות את דרכנו לעמדה מספר 8.

תוך דקות נסיעה בודדות בלבד, החלו להשתקף מהחלון נופים שונים בתכליתם זה מזה - שטח מוריק, ים, חולות ואבנים, שרמזו ולו במקצת על המגוון האדיר של הניסויים שמבצעים כאן.

"הגענו", הכריז מפקד הניסוי, וממרחק לא רב מאיתנו כבר יכולתי לזהות את הטנק המרכבה סימן 4 הניצב בשטח מישורי, כשמולו מכוון תותח טילי RPG ומצלמה שהקרינה את כל המתרחש לחדר ממוגן סמוך למקום.

מפקד שדה הניסויים, רס"ן איימן פרו

מבעד למסכים נראתה דמותו של אחד ממנהלי הניסוי, עטוי קסדה ואפוד מגן, טוענת טיל אחד לתותח. אצבעו של המפקד השני ששהה בחדר הייתה דרוכה על כפתור אדום גדול, כמו בסרטים, בעודו התחיל לספור לאחורנית עשר...תשע…עד שהטיל יצא מהמשגר, מערכת "מעיל הרוח" הפיקטיבית שהטמיעו פעלה, והניסוי - הסתמן כמוצלח.

"יש למערכת הזו עוד דרך ארוכה", מבקש מפקד שדה הניסויים, רס"ן איימן פרו, לצנן את ההתלהבות המוקדמת שלי, "כל אמצעי שמגיע אלינו עובר שרשרת ארוכה של בדיקות מעמיקות לאורך זמן, וזה עוד לפני שאנחנו בכלל חושבים על להוציא אותו החוצה".

לדבריו, להוציא ניסוי לפועל ממש לא מתחיל ונגמר בלקחת טנק, לשים בשטח ולירות משהו לכיוונו. "הבקשות לניסוי כלי מסוים לרוב נובעות מצורך שיחידה כלשהי מציפה בפנינו", הוא מפרט, "אם למשל גבעתי מזהים איום או קושי שדורש כלי ייעודי שינטרל אותו, הם פונים למחלקת אמל"ח, כותבים יחד דרישה מבצעית, ורק אז זה מגיע לידיים שלנו, יחידת מטמו"ן בחטיבה הטכנולוגית ליבשה".

אנשי מטמו"ן (מבצעים, טכנולוגיות, מו"פ וניסויים) הם העומדים מאחורי הקלעים של כל ניסוי, ומהרגע שפנייה כזו מגיעה לידיים שלהם העניינים מתחילים לעבוד קצת אחרת. תחילה, הבקשה תועבר למחלקה הרלוונטית  שמתעסקת בתחום אליו מתקשר התוצר בתוך היחידה עצמה, כך שבקשות ליצירת לייזרים מיוחדים, למשל, יגיעו למקום אחר מאלו של בדיקת רכבים אוטונומיים או טיל.

מאותה הנקודה יש שתי אופציות: או שלוקחים מוצר מ"המדף", כלומר אחד שכבר נמצא בעבודה ופיתוח בתוך המחלקה עצמה, או שנותנים את הרעיון למפתחים שינסו ליצור מאפס מוצר שיספק את המענה הנדרש ואולי אף מעבר לכך. "בתוך מטמו"ן יש יחידת פיתוח ייעודית", מגלה רס"ן פרו, "שם האנשים מוכשרים לפתח ולהמציא פתרונות לנושאים חדשים ובכל תחום שעולה על הדעת במסגרת הצבא".

בשטח הניסויים עצמו הכלי שמגיע לבדיקה יעבור מסכת ארוכה של פעולות בהן יצטרך להפגין את כלל היכולות שלו, להצביע על שרידות במצבי קיצון, טמפרטורות ומזג אוויר משתנה, ולעבור את מבחן "תוחלת החיים" שיאמוד כמה זמן הוא צפוי להישאר שמיש.

כששאלתי את רס"ן פרו "כיצד יודעים אם ניסוי הצליח או נכשל?" הוא ענה בבטחה: "מבחינתנו גם אם המוצר תפקד כמו שצריך וגם אם לא, זו הצלחה, כי זה רק אומר שמנעת כישלון במקום אחר ושיש לך מקום לשפר. אם המוצר עצמו נכשל, לרוב יהיו עליו סימנים כמו סדקים או פנצ'ר למשל. במקרים כאלה אנחנו מחזירים את המוצר ליצרן עם פירוט, ומחכים שהוא יחזור. לעומת זאת, ניסוי שנכשל קל לזהות תוך שניות - אם היה פיצוץ לפני שהיה צריך להיות אחד, או אם מזג אוויר השפיע עליו אפשר לעלות על זה".

"חשוב לדחוף את האמל"ח לקצה גבול היכולת שלו - ואפילו רחוק מכך", מחדד רס"ן פרו, "אנחנו שותפים מלאים לניסוי למוצר, כותבים דוח ועושים הפקת לקחים לאורך כל הדרך ולפי הדברים שלנו חלים שינויים. המודלים מגיעים אלינו ואנחנו חושבים על פונקציות שלפעמים היצרן בכלל לא חשב עליהם בעצמו - כדי שהן יתאימו למטרה הסופית".

דוגמה טובה לכך, ורלוונטית מתמיד, היא סוגיית עפיפוני ובלוני התבערה בהם משתמשים ארגוני הטרור ברצועת עזה. "ההתעסקות הזו תופסת אצלנו כמובן שטח ונפח עבודה רב", מדגיש מפקד השדה, "מאז שצץ האיום יש התמקדות גדולה בנושא ואנחנו עומלים כל הזמן על פתרונות שנמצאים חלקם בשלבי פיתוח וניסוי ואחרים - כבר בתקופת פיילוט בשטח". מערכת איסוף המודיעין המשוכללת "מארס" היא אחת מהתוצאות האחרונות של אותם ניסויים. 

זו בפשטות היכולת המרשימה של מטווחי הניסויים והמפתחים בצה"ל, מרמת המדים שכל אחת ואחד מאיתנו לובשים ועד למטוס או לספינה הגדולים ביותר - אין דבר שהם לא נגעו או השפיעו עליו בדרך כזו או אחרת.

"אני ארבע שנים ביחידה, מפקד על בין 7-8 ניסויים ביום, ועדיין מצליח להיות מופתע מניסויים שקורים כאן", מודה מפקד מטווח 24, "ראיתי כבר את הכול - ניסויים עם כיפת ברזל, חץ, שרביט קסמים וטילים, ובכל פעם מחדש הצוותים מצליחים למצוא את הדבר הקטן שהופך מוצר פשוט - למכונה המטורפת שרואים בסוף בחוץ. היכולת לצאת החוצה, להגיע כמעט לכל מקום בצה"ל ולדעת שכלי מסוים או פריט שיש שם עבר קודם כל אצלנו, ושבזכות העבודה שלנו הוא גם בטיחותי וגם אפקטיבי - זה סיפוק שלא ניתן להסביר במילים".