זה מה שצה"ל עושה כדי שתאכלו בריא יותר

עם כניסתם של סימוני המזון למדפי הסופרים בישראל, גם בצה״ל עולה המודעות לתזונה נכונה ובריאה ונעשים שינויים מהותיים בתחום ההסעדה. אז איך הכי נכון לאכול? איך בוחרים מוצרים בשק"ם? ולמה דווקא סיירים קיבל את תואר המטבח הבריא ביותר בצה"ל? נפגשנו עם התזונאית הראשית של מערך המזון וחזרנו עם כל התשובות

26.10.21
מירב בראל, מערכת אתר צה"ל

לאורך השנים, חלה עלייה במודעות בארץ ובעולם לתזונה נכונה ובריאה יותר. בינואר האחרון, נכנס לתוקפו חוק סימון המוצרים, המחייב את יצרני המזון לסמן בחזית אריזתם כמויות גבוהות של שומן, סוכר ונתרן. בצה״ל לא התעלמו מהשינוי שמתרחש, וגם כאן אפשר כבר להבחין במספר תהליכים בדרכו של הצבא להפוך לבריא יותר.

״עוד לפני כניסתו של חוק הסימון, עשינו עבודה מקדימה במערך המזון, וכעת אנחנו מתעסקים בהתאמה שלו ובהטמעתו בצה״ל״, מספרת התזונאית הראשית של מערך המזון, ע״ץ סיגל פארן, ״אנחנו עוסקים בהעלאת המודעות לסימון האדום בקרב סגלי המטבחים וכלל הסועדים״.

לדבריה, כל פריט מזון שנרכש על ידי הצבא, נבדק לפני ובעת כניסתו למטבח הצבאי ומותאם לתקנות הבריאותיות החדשות. ״אנחנו מחפשים איפה אפשר לצמצם מזון מתוק ועשיר בסוכר, לצד העובדה שתזונת הלוחם דורשת מן הסתם כמות גדולה יותר של מלח, סידן וחלבון״, היא מסבירה, ״לכן ישנם מוצרים כמו גבינה צהובה, חמוצים וקבנוס, שלמרות הסימון האדום שלהם, נמשיך לרכוש אותם ונכווין אותם בעיקר לחדרי אוכל של לוחמים״.

"גם ב"כוורת" נכנסים הסימונים על המוצרים, כך שיש דרך לשים לב למה שאתם קונים ולבחור מוצרים מזיקים פחות", היא מוסיפה, "היום נכנסים לשק"ם גם מוצרים שעונים על הצרכים של החיילים הטבעוניים והצליאקים".

צעד נוסף שעשה מערך המזון כדי לעודד בריאות וניקיון במטבחים, הוא חלוקת "תו המטבח הבריא" לנבחרים ביניהם שמקפידים על תברואת המזון, מענה לאוכלוסיות מיוחדות, גיוון ובישול תקין ובריא.

בכנס האחרון של המערך, קיבל את התו המטבח שהראה התקדמות והתייעלות בתחום הבריאות וההסעדה, והוא לא אחר מאשר המטבח של בהל"ג (בית הספר להגנת הגבולות) - סיירים.

"השיפור האדיר שחל במטבח בסיירים הוא בין השינויים הגדולים שנעשו במערך המזון בשנים האחרונות", משתף אשף המטבח בבהל"ג סיירים, רס"ב יריב מקלדה, "הזכייה בתו ״המטבח הבריא״ היה עבור כולנו מרגש עד דמעות. שמחתי במיוחד עבור הטבחים שלי ואנשי המעטפת שליוו אותנו לאורך כל התהליך שנעשה במטבח". לצד המטבח בסיירים זכו גם מפח"ט כפיר, מכלול ספיר של חיל המודעין, מאט-צאלים וביס"לח 314.

ואם כבר בתזונה עסקינן - ע"ץ פארן לא מהססת לצרף מספר טיפים קטנים שיעזרו ללוחמים שבינינו לשמור על אורח חיים בריא גם בשטח.

״הצלחת של הלוחם צריכה להתחלק לשלושה חלקים: ירקות ופירות, מאכלים עשירים בחלבון (כמו בשר דל שומן, מוצרי חלב, קטניות וביצים), ופחמימות עתירות סיבים תזונתיים (כמו קינואה, פסטה מלאה, לחם מלא ודגני בוקר מלאים)״, היא מפרטת, ״בנוסף, אנחנו שמים דגש בפני סגלי המטבח בכלל היחידות על ארוחות הביניים והלילה. בגלל שהן חשובות מאוד לכל תהליך בניית ושיקום השריר שנעשה במהלך הלילה, חשוב מאוד שהן יכילו בתוכן חלבון״.

ומה לגבי מנות קרב? לפי פארן, המנות המוגשות ללוחמים שנמצאים בשבועות שטח ובפעילויות מבצעיות מבוססות בעיקר על מזון משומר (ללא חומרים משמרים). הן מכילות כמות גדולה של חלבונים מהצומח (כמו חומוס ושעועית), פחמימות מורכבות (כמו תירס), שומן ונתרן (כמו בוטנים), אליהם מצורפים לחם, ירקות ופירות.

"בשנים האחרונות אנחנו עובדים על פיתוח מנות קרב ייעודיות למתארי פעילויות ייחודיות בשטח", היא מגלה, "ענף טכנולוגיות מזון במערך מפתח מנה אישית ומודולרית שתשפר את המענה ללוחם, כך שבסוף התהליך מנ"קים לא יהיו הדבר היחיד שהם יוכלו לאכול בשטח, אלא גם מזונות אחרים שמיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות כמו ייבוש בהקפאה או מזון דחוס".

"האחריות היא אכן בידינו ונמשיך לפעול בנושא, אך חשוב לזכור שהדרישה מצד החיילים עצמם היא זאת שעושה את השינוי המשמעותי", מסכמת פארן, "אפשר לאכול בריא בכל מטבח - הבחירה היא בידי הסועדים".