הרופאה הצבאית שעשתה היסטוריה - מורידה דופק

אל"ם ד״ר ענת סבאג התחילה את דרכה בצה"ל לפני 20 שנה, כרופאת גדוד בהנדסה קרבית, ובכלל לא חשבה על קריירה צבאית ארוכה. מאז, היא הספיקה הרבה יותר מ’לסמן וי’ על מטרות שהציבה לעצמה. רגע לפני הפרידה מהמדים, היא מדברת איתנו על הדרך שעשתה, הרפורמות והחלומות, וגם - על מה זה אומר מבחינתה להיות אישה ראשונה בתפקיד שכזה

06.09.22
עלמה סברוב, מערכת את"צ

את השיחה שלי עם אל"ם ד"ר ענת סבאג, מפקדת הרפואה בפיקוד המרכז, אנחנו מתחילות כשהיא בדרך הביתה מהבסיס - דרך אותה היא עושה בפעם האחרונה, לאחר 20 שנות שירות. כעת, היא יוצאת אל החיים האזרחיים וחותמת את פרק הרפואה הצבאית. 

"לא תכננתי להישאר כל כך הרבה זמן בצבא", היא משתפת בחיוך נבוך, "חשבתי שאחרי התפקיד השני שלי כקצינה אסיים, אבל העבודה בשטח של הרפואה הצבאית, והמפקדים שהיו לי, משכו אותי להישאר, וללא ספק אני שמחה שנשארתי".

ואכן, אל"ם ד"ר סבאג הייתה פורצת דרך ברוב תפקידיה. למעשה, היא לקחה חלק בהרבה מהאירועים החשובים והרפורמות הרפואיות הצבאיות המוכרות לנו כיום - החל שיטת הענקת הטיפול הרפואי לפצועים הסורים על הגבול, דרך הכנסת מנות דם שלמות בכל האמבולנסים בגזרת יהודה ושומרון, ועד תוכנית "רפואה בשבילך" שמקדמת טיפול רפואי מרחוק, וחלקים ממנה החלו ליישם בגזרת איו"ש.

אל"ם ד"ר סבאג היא האישה הראשונה בתפקיד מפקדת רפואה ראשית בפיקוד מבצעי-מרחבי. "זה לא ניצחון מבחינתי, וגם לא התעכבתי לחשוב על זה אף פעם", היא אומרת בנחרצות, "בעיניי אין בתפקיד שלי הבדל בין גבר או אישה. זה נכון שצריך לעשות מסלול ייעודי לתפקיד שהוא מאתגר מבחינה פיזית, אך בפועל התפקיד מתבסס על ידע, יכולות וניסיון, והרקע המתאים בידי. האמת? אני מאוד מקווה שלא בחרו בי דווקא כי אני אישה".  

על החידוש שהובילה בטיפול הפצועים הסורים על הגבול היא מספרת: "אירוע שאני זוכרת טוב מאוד היה בתחילת תפקידי כקרפ״א באוגדה - ישבנו ברמת הגולן, ואחד העיסוקים המרכזיים היה הענקת טיפול רפואי לפצועים סורים. היה לי חשוב להגיע כמעט לכל טיפול. הייתי כבר רופאה בכירה והמקרים שחצו את הגדר היו בעייתים, אז רציתי לבדוק שהצוותיים מסתדרים". 

"יום אחד חצו שישה פצועים את הגדר כשמצבם הרפואי לא פשוט בכלל. לפי הפרטוקול יכולתי לפנות רק שניים מהם בשל מגבלה בבית החולים. כצוות, הבנו שטיפול רפואי במקום לא יספיק להם, ושאם נחזיר אותם במצבם הם ימותו", היא ממשיכה, "מתוך הבנה שאין ברירה, החלטתי לפנות חמישה מהם. זאת הייתה החלטה לא קלה, היה סיכוי שאסתבך, אבל זו התבררה כהחלטה הנכונה. מהרגע הזה הבנו שתמיד צריך להיות נציג בכיר בשטח - מישהו עם ניסיון שנותן עוד חוות דעת ויודע להכריע במקרים לא פשוטים". 

נוסף על כך, בששת החודשים האחרונים, כמעין חותמת אחרונה לפני סיום תפקידה, הכניסו בהובלתה של אל"ם ד"ר סבאג מנות דם מלאות ברחבי גזרת יהודה ושומרון. 

השינוי יצא לפועל בעקבות הבנתה, שלמרות שמנות מלאות יקרות יותר, הן הדרך להוביל לטיפול יעיל ומהיר יותר - ובכך להציל חיים. ״זה בהחלט תקדימי", היא אומרת בהתרגשות ומיד אחר כך מבהירה שהדבר מתבצע בזהירות רבה: "אנחנו נותנים את מנות הדם המלאות בסיטואציות מאוד מסוימות, לאחר שצוותי הרפואה עברו הכשרה ייחודית ובאישור של קצין הרפואה של האוגדה בלבד". 

"עד היום נתנו תשע מנות והסיפור מאחורי כל מקרה מיוחד במינו - כמו תאונת דרכים שידענו שהאזרח לא ישרוד בלי המנה. זה נוזל ההחייאה הטוב בעולם, וצה"ל היחיד כרגע שמשתמש בו", היא מוסיפה. 

במהלך שיחתנו היא חוזרת אחורה, ומונה מספר תחנות בולטות בשירותה הצבאי: ״התחלתי בגדוד 605 של הנדסה קרבית, כרופאת גדוד. משם עברתי להיות קצינת רפואה של חטיבה 7. כשסיימתי יצאתי להתמחות פנימית בקרדיולוגיה, ותוך כדי הייתי ראש מדור טראומה בבה"ד 10, ובסיומה התחלתי את תפקידי כקרפ"א באוגדה 36. עכשיו אני מסיימת תפקיד של שלוש שנים בפיקוד המרכז כמפקדת הרפואה הפיקודית". 

כשהיא ממשיכה, היא מיד נזכרת בתקופת מבצע ׳צוק איתן׳: "תחת האוגדה בה שירתי יושבת חטיבת גולני. ב-20 ביולי הם נכנסו לרצועה רגלית בפעם הראשונה, לשכונת סג'עייה, ושם התפתח אחד הקרבות הקשים במבצע, בו נהרגו חיילים רבים. אתה לא מצפה שדבר כזה יקרה בלילה הראשון שלהם בתוך הרצועה. ישבנו בחמ"ל באוגדה, ידענו שיש קרב שמתחולל לאורך כל הלילה ורק חיכינו שנוכל להיכנס לעזור". 

"ישר הזעקתי את כל קציני הרפואה וקציני מילואים נוספים״׳, היא נזכרת, ״בסיום הקרב זימנו את כוחות הרפואה החוצה כדי להעניק טיפול רפואי ורגשי, ולפנות את כלל הפצועים. במקרה הזה ובמקרים נוספים אני לא נמצאת בשטח כדי לעזור לפצוע, אבל הטיפול הנדרש הוא כל כך רחב - החיילים, הרופאים והפרמדיקים שהיו שם צריכים את התמיכה מרחוק״, היא מסבירה, ״על אחריותי לדאוג שהם יעברו את הלילה. הטיפול בנפש לא פחות חשוב במקרים כאלו".

אני מחזירה את אל"ם ד"ר סבאג לארבעת החודשים האחרונים, לתפקידה הנוכחי במהלך מבצע ״שובר גלים״. "הרבה אירועים קרו בחודשים אלו", היא משחזרת, "הרבה פצועים - אזרחים, חיילים ופלסטינים. אירועים לא קלים, פיגועים שיצאו מהגזרה שלנו, כמו אלעד ואריאל". 

"אבל גזרת איו"ש אף פעם לא הייתה פשוטה", היא מציינת, "אנשי הרפואה מטפלים כל יום לפחות בפצוע אחד. בשלוש השנים שאני נמצאת פה, אני יכולה להעיד שהיו לא פחות מאלפי פצועים - כ-2,400 מהם מקרים דחופים וכ-200 פינויים מוסקים".

עם סיום תפקידה עלתה אל"ם ד"ר סבאג על מטוס, לחופשה שמהווה אתנחתא שכל כך מגיעה לה. היא לא מתכננת להפסיק לעסוק ברפואה, אלא לעבוד כקרדיולוגית מומחית ברפואה האזרחית. "הדבר הכי יפה בתחום שלי הוא האנשים - הם מעל הכול. ניתנה לי זכות אמיתית לפקד על אנשים טובים ומסורים, לטפל ולהציל חיי אדם. זה העיקר והמרכז, זוהי תחושת סיפוק, שתישאר נוכחת עוד הרבה קדימה".