הפרויקט של ההורים המיוחדים בצה"ל
לפני תשע שנים, התבשר אל"ם אלי עזר כי בנו אמיתי חולה בלוקמיה, נפגע במוחו והפך למשותק. גם ביתה של רס"ב אופירה ג'ראד, נולדה בניתוח חירום ונותרה משותקת בארבע גפיים. הם יצאו במיזם ייחודי לאנשי ונשות קבע שהם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ויצרו קהילה ש"מאפשרת להגשים את כל החלומות"
עבור רובנו, השיר "תתארו לכם" של שלמה ארצי, מהווה קלאסיקה ישראלית אמיתית, אך לא בהכרח תופס משמעות מיוחדת. יכול להיות שמעולם לא ממש התעמקנו במילות השיר, אך כמה אנשים באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה - כן. הם מצאו, בעיקר בשלושת המשפטים הראשונים של השיר, הרבה משמעות ולא מעט תקווה:
"תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה, ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים".
אותם אנשים - רס"ב אופירה ג'ראד, קצינת נפגעים באט"ל, ואל"ם אלי עזר, רמ"ח תוא"ם בחיל הלוגיסטיקה, הקימו מתוך תחושת שליחות ובסימן מילות השיר, מיזם ייחודי מסוגו, לאנשי קבע שהם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. המיזם, שזכה לשם "שמש בכיסים", נוסד לפני כשנה במטרה לחבק ולהוות מעטפת להורים המשרתים בחיל הלוגיסטיקה, וכדי להקל על הקושי בשילוב הקריירה הצבאית וההורות.
"׳שמש בכיסים׳ הוא כבר הרבה יותר ממיזם", מספרת רס"ב אופירה ג'ראד, מובילת הפרויקט, "אנחנו קהילה מאוחדת של 80 אנשי קבע בעלי 2 מכנים משותפים: הקריירה הצבאית וחיי המשפחה. מצאנו נחמה אחד בשנייה, וביחד אנחנו עושים הכול - מהרמות כוסית לכבוד פורים ועד ימי סרט ביחד לכבוד יום הילד".
לא סתם רס"ב ג'ראד מדברת על "שמש בכיסים" בכזו תשוקה - היא בעצמה אם לילדה עם צרכים מיוחדים: "באמצע ההריון, גיליתי שהעובר לא גדל. אחרי זמן קצר ילדתי את בתי הבכורה, טליה, בניתוח חירום - הרבה לפני התאריך המצופה ובמשקל 520 גרם. לא היה ברור אם היא תחייה או לא, אבל לי ולבעלי הייתה אמונה אמיתית שבסוף ננצח. ובסוף, לאחר תשעה חודשים בפגייה, היא חזרה איתנו הביתה".
רס"ב ג'ראד יחד עם בתה, טליה
"כשטליה הייתה בת שלוש היא אובחנה בשיתוק מוחין - הגפיים משותקות, אבל הראש תקין. זו הייתה טלטלה אמיתית", משתפת רס"ב ג'ראד והרעד נשמע בקולה, "המזל הגדול הוא שחיל הלוגיסטיקה חיבק אותי באהבה ובהבנה רבה".
"טליה ילדה מיוחדת במינה", היא מוסיפה, "היא חכמה מאוד, ובעלת יכולות ורבליות מטורפות. רציתי להיות שם בשביל אחרים כמו שהיו שם בשבילי, וכשאל"ם אלי עזר הגיע אליי עם הרעיון לפרויקט, לא היה לי ספק בכלל שאנחנו הולכים לעשות פה משהו גדול".
כשהבן הבכור של אל"ם עזר, אמיתי, היה בן שבע, התפתח אצלו חשד ללוקמיה, ולקחו אותו לבדיקה שבמהלכה הפסיק לנשום. מאותו הרגע, הפך לנכה - לא דיבר, לא הלך ולא תפקד באופן עצמאי. לפני שש שנים, בגיל עשר, אמיתי נפטר. ההסתכלות של עזר על העולם בכלל, ועל עולם הצרכים המיוחדים בפרט, השתנתה לחלוטין.
אל"ם עזר יחד עם משפחתו
"אלי, המפקד שלי, הוא בן אדם עם לב ענק ועם נתינה אין סופית", מעידה רס"ב ג'ראד, "עבורו הפרויקט הוא משהו הרבה יותר גדול, המלווה בהרבה רגש, ובעיקר הרבה שמחה. הוא איבד את היקר לו מכול, וככה הוא מנציח את הבן שלו ומוצא טיפה של נחמה. הפרויקט הוא גם הדרך שלו לעזור לנו, ההורים בחיל, לצמוח ולקבל משמעות מעבר לעבודה".
פרויקט "שמש בכיסים" אמנם מתקיים באט"ל, אך נולד מתוך מיזם גדול ונרחב יותר של יחידת יוהל"ם של אגף כוח האדם, אשר פונה לכלל הצבא - מרכז מצפים.
"מרכז מצפים הוקם כדי לתת מענה למורכבות השילוב בין הורות לשירות", אומרת רס"ן (מיל׳) עדי פלג, יועצת לתחום הורים לילדים עם מוגבלויות, "במרכז ישנה קהילה של מעל 500 הורים לילדים עם צרכים מיוחדים המקבלים מעטפת זכויות וליווי צמוד ושוטף בצה"ל ומחוצה לו, מהרגע שהילד מקבל את האבחנה".
בתה של רס"ב ג'ראד עם בתו של אל"ם עזר
הרומן של רס"ן (מיל׳) פלג עם מרכז "מצפים" החל ב-2019, ביום בו נפתח. כאם לעמית, ילד על הספקטרום, הציבה לעצמה מטרה - להפוך את ההורות לילדים עם צרכים מיוחדים לנושא שלא צריך להתבייש בו, ולהעלות מודעות במערכת הצבאית. כך היא הגיעה אל המרכז, שקיבל אותה ואת החזון שלה בזרועות פתוחות.
"שירתתי בצבא 24 שנים, עד לפני שנתיים. מתוכן 15 שנים כאמא לילד עם צרכים מיוחדים. השנים הכי משמעותיות שלי בצבא היו לצידו, וזה בהחלט לא פשוט - אבל היה לי חלום, ובמצפים חלמו יחד איתי", היא מספרת, "מתוך הקושי ניסינו להסתכל על הדברים אחרת ולהקים מעטפת תמיכה אמיתית. לאט לאט גיבשנו מדיניות תמיכה נושמת, שנבחנת כל הזמן, משתנה בהתאם לצרכי ההורים, ואנחנו דואגים לדייק אותה".
"אני גאה להגיד שיצרנו קהילה אמיתית שגדלה מיום ליום, המושתת על חברות ושקיפות", היא מוסיפה בחיוך, "אנחנו שותפי גורל במלוא מובן המילה - בראנו עולם במערכת הצבאית, בו רואים אותנו ואת הצרכים שלנו. יש פה ניסיון אמיתי, גם מצד מפקדים שהם לא הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, לחבק אותנו. אנחנו אוהבים לומר: זר לא יבין זאת, אבל מנסה להבין זאת".
"לא מזמן, בכנס להורים שעשינו בראשות הרמטכ"ל, ניגשו אליי שני אנשי קבע המשרתים כבר שנים כתף לצד כתף, ולא ידעו ששניהם הורים לילדים עם מוגבלויות", היא ממשיכה, "הם גילו בעקבות המפגשים של 'מצפים' והפסיקו להתבייש - זה שווה הכול. בשביל לגדל ילד חזק צריך הורה חזק. לכן אני שואפת להבהיר שיש מעטפת, וכל מי שרוצה יוכל ליהנות ממנה".
תחושת ההגשמה הזו תופסת מימדים עצומים, גם בליבה של רס"ב אופירה ג'ראד: "הילדים האלה הם דור העתיד שלנו, והם עושים את החברה הישראלית יפה יותר. התמזל מזלי וקיבלתי זכות גדולה לגדל ילדה מיוחדת. טליה היא מתנת האל שלי. אני מקווה שאלו שהיום חברים בקהילה שלנו יתבגרו ויזדקנו ביחד, שנגדל עוד, ובעיקר - שנאפשר לילדים שלנו להגשים את כל החלומות".