מה עושים עם אמל"ח אויב ביום שאחרי מבצע?

במהלך הפעילות בג'נין איתרו וסיכלו כוחות צה"ל בונקרים עם אמל"ח רב שנועד לביצוע פעילויות טרור נגד ישראל. אבל אי פעם חשבתם מה עושים עם כל הציוד הזה? פגשנו את סגן מפקד היחידה שמתעסקת בדיוק בשאלה הזאת - ובוחנת איך אפשר להפוך כל חפץ של האויב ליתרון מבצעי

18.07.23
אביטל פשחור, מערכת את"צ

בתחילת החודש נכנסו כוחות רבים למחנה הפליטים ג'נין, ובמבצע ממוקד פעלו מסביב לשעון נגד תשתיות טרור. הם איתרו והחרימו מטעני חבלה, רובים, סכינים, תחמושת ואמל"ח נוספים, מה שהוביל אותי לשאלה - מה צה"ל עושה איתם ביום שאחרי המבצע?

בשביל לגלות את התשובה נחזור תשע שנים אחורה - אל מבצע "צוק איתן". עזה, אמצע הלילה. מחלקת מילואים של חטיבת הצנחנים צועדת בין סמטאות העיר הצפופה. עלטה מוחלטת עוטפת אותם וברשותם רק אמצעי אחד לראיית לילה. 

הם נכנסים לבניין בין נבכי העיר ומוצאים בו אמצעי ראייה של האויב. ההנחיה אומרת שאסור להם להשתמש בציוד אויב, אך מנגד, הוא יכול לשמש אותם בשטח המסוכן, ואולי אפילו להציל את חייהם. 

כדי להבין איך לפעול בדילמה מורכבת שכזו, הם פנו ליחידה שעוסקת בדיוק בשאלות כאלה - היחידה לפינוי שלל (יחפ"ש). מדובר ביחידת מילואים שאחראית על ניהול וקליטת ציוד שמוצאים כוחותינו בזמן פעילות או לחימה. 

היא אוספת את מה שהאויב משאיר אחריו בשדה הקרב כדי ללמוד לעומק על יכולותיו, ולבדוק האם הוא בעל ערך אסטרטגי או יכול להוות יתרון לצה"ל - ממכתב, דרך מפה ועד אמל"ח - כל דבר יכול לשמש מידע על הצד השני.

במקרה המדובר, הנחה אותם סא"ל (מיל') עידן שרון-קטלר, סגן מפקד אגד היחידות המטכ"ליות במרכז ההספקה המטכ"לי (בתוכן היחפ"ש), להשתמש באמצעי הראייה שמצאו. "חיי אדם עמדו על הפרק, ולכן היה לי ברור מה הדבר הנכון לעשות", הוא מסביר כעת, "לאחר השימוש באמצעי הראייה העברנו אותו כמובן למחקר".

אבל עבודת היחידה ממש לא מסתיימת כאן. החודש, לילה לפני שהחלה הפעילות המבצעית הממוקדת בג'נין, סא"ל (מיל') שרון-קטלר, התבשר על מה שעתיד להתרחש, ושעות ספורות לאחר מכן - התייצב יחד עם אנשיו במחסום ג'למה שבכניסה לג'נין. הם חברו ליחידת יהל"ם, ויחד הקימו מתחם לקליטת ציוד.

בתום הפעילות המבצעית, אמל"ח רב נשלח למחקר של היחידה. "בעזרת הבדיקות שלנו אנחנו מצליחים לענות על שאלות חשובות כמו מי יצר אותו? באיזו שנה? איך הוא הגיע לידיים שהחזיקו אותו? ומה אפשר לעשות איתו?", מסביר סא"ל שרון-קטלר.

עבור אנשי היחפ"ש, כל יום של פעילות הוא גם סוג של הרפתקה. יום אחד הם יכולים להיקרא כדי להביא ציוד קשר מבית של מבוקש על פעילות טרור, ביום אחר ייכנסו להוציא ארבעה טונות תחמושת מבונקר - ולכן בניית תוכנית אופרטיבית היא נושא מורכב. 

"אנחנו בונים תרחישים כלליים של מקרי הקיצון", מסכם סגן מפקד היחידה, "לאנשים שלנו יש הבנה טכנית ומקצועית ברמה הכי גבוהה שיש. הם בעלי ראש פתוח - כאלו שיידעו לפצח כל בעיה בתנאי לחץ ובזמן קצוב - אפילו בלב שטחי אויב".