הכירו את הצד הרובוטי של שדה הקרב

סיירת חדשה של לוחמים יוצאי דופן נולדה בשנים האחרונות בצה"ל. בין שורותיה תמצאו כאלה זערוריים המתמחים בסילוק פצצות וגם את חבריהם הענקיים שמפנים את השטח. אך מה שמאחד את כולם הוא שהם אינם כלל בשר ודם - אלא רובוטים מתוחכמים במיוחד.

במדור מערכות רובוטיות שבמחלקת גבולות וחשיפה בחט"ל (חטיבה טכנולוגית ביבשה), עומלים יום ולילה על מנת לקחת משימות שנדמו כבלתי אפשריות ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי מתורת הלחימה היום-יומית. 

כחלק ממאמץ זה, ניצבים שלושה דגמי רובוטים עיקריים לצד הלוחמים לכל אורך השנה האחרונה - ה'פנדה', ה'טאלון' ורונ"י. שלושתם נועדו לבצע בשדה הקרב פעולות מסוכנות, מבלי לסכן אף חייל שנמצא בשטח. 

הם כוללים מערכות וחיישנים הקולטים את הסביבה, ומאפשרים שליטה מרחוק בנסיעה, הפעלת הזרוע - ותהליכים מסובכים הרבה יותר.

"בלחימה הכוחות עלולים למצוא את עצמם בסיטואציות המשאירות אותם באפלה", מסביר סרן איתי בן-שחר, פרויקטור במדור, "בין אם זה מבנה ממולכד, או מנהרה - הרובוט נכנס בראש, במקום לסכן חיי אדם". 

כל טכנולוגיה כזו מיוצרת על פי דרישות מקצועיות. "אנחנו מקבלים בקשות מהשטח לגבי משימות הנדסיות או פתיחות צירים, שנרצה שיבצע הכלי הממוחשב", מתאר רס"ן אביאל נוהי, ראש מדור מערכות רובוטיות, ומתאר את היצירתיות הנדרשת בעבודה: "אנחנו לומדים בכל יום את הצורך המבצעי ואיך מוצאים פתרונות בעצמנו".

ה'פנדה'

בסיטואציה בה לוחמים מגיעים לשטח פתוח, שעלול להיות ממולכד ואף להסתיר תשתית טרור תת-קרקעית, האתגר מובן מאליו והסכנה עצומה. "אותן משימות הנדסיות מאופיינות בכך שהן מורכבות", מצהיר סרן בן-שחר, "ולכן, הכוח תמיד יעדיף לא להיכנס אליהן ישירות".

עבור המשימה הזו בדויק קיים ה'פנדה' - דחפור המאובזר במערכות חיישנים מתקדמות שקולטות את כל המתרחש סביבו. כך, הוא יכול להיות מאויש מרחוק בעזרת שלט על ידי כוחות ההנדסה. הוא דוהר לפני הלוחמים בעודו משטח כבישים, מטהר שטחים ומפנה מוקשים. 

"אומנם הוא היה בשימוש לפני המלחמה, אבל במערכה הנוכחית הוא מכפיל כוח של ממש", מציין הפרויקטור, "הפקנו המון לקחים תוך כדי הלחימה, שיפרנו את המצלמה והפכנו את השלט לקל יותר לנשיאה".

אם המשימה דורשת עבודה כירורגית ומדויקת - ה'פנדה' לא תהיה הכתובת. "במתאר בנוי וצפוף או במבצעים הדורשים 'טיפול עם פינצטה', נעדיף להשתמש בכלי אחר, כמו ה'טאלון'", הוא משתף, "כי כאן מדובר ברובוט עצום המשמש לעבודות הנדסיות גדולות יותר - מפינוי מוקשים ועד פריצת מחסומים". 

ה'טאלון'

המדור מקבל בקשה מהשטח, ולכל אורך הדרך הוא אחראי על הפיתוח של המענה - שהופך לפרויקט. "ה'טאלון' הוא בעצם מערכת שנוצרה מתוך דרישה מקצועית בשטח לנטרול אמל"ח וביצוע עבודות הנדסיות", מתאר רס"ן נוהי, ואליו מצטרף סרן בן-שחר, "בחנו את הבקשה וביצענו לה ניתוח טכני: הבנו מה הפלטפורמה שיכולה להתאים בצורה הטובה ביותר, קלטנו מוצר מבחוץ, והתאמנו אותו לצרכי השטח, הלחימה והלוגיסטיקה הצה"לית". 

"למשל, אחת מהדרישות הייתה לקחת את המשדר הקיים על הרובוט - ולהסב אותו לתדר תקשורת צבאי", הוא מפרט, "ולצד זה, כאשר הגענו ללחימה, עלה גם הצורך להתאים את ה'טאלון' לתוואי השטח הייעודי לתמרון. הפקנו לקחים ועשינו את השיפורים". 

מדובר למעשה, כפי שמפשט ראש המדור, ברובוט שמטפל במטענים ובחפצים חשודים ברמה כירורגית, מבלי שאף אדם יצטרך לגשת אליהם: "הוא מסוגל לחשוף חוטים וחלקי מטענים ולנטרל אותם באוטונומיה". 

בנוסף, ל'טאלון' מגוון רחב של חוזקות ויכולות שתורמות לביטחון הכוחות: "הוא מתנייד במהירות גבוהה מאוד ומצויד במגוון מצלמות שמספקות לו יכולת התמצאות מושלמת בשטח. כך, הוא גם קולט אובייקטים הנמצאים סביבו, והזרוע שלו מאפשרת להזיז משקלים כבדים ולסלול מרחב בטוח לכוחות". 

רגע לפני שהרובוט יוצא לשטח, חשוב להבין את המטרה עבורה הצטרף לשורות צה"ל - ביצוע פעולות הנדסיות בתוך מבנים. "בתחילת התכנון אנחנו נדרשים להבין את השטח שבו הצבא מתמרן ואליו הרובוט ייכנס, בין אם זה מנהרות ,שטח מיוער, או בנוי", הוא מרחיב, "צריכים לחשוב מהם האובייקטים שהוא יזהה ויפנה, מה יהיו תנאי הראות והסביבה, ורק אז לפתח אותו בהתאם".

רונ"י

המערכות הטכנולוגיות החכמות שמפתחים במדור יודעות לרדת עד לרזולוציות הקטנות והצרכים המבצעיים המדויקים ביותר - ואת זה מדגים רונ"י, רובוט נישא ייעודי.

"הוא מאפשר לנו שני דברים עיקריים", משתף רס"ן נוהי, "קודם כל, גישה למקומות קטנים וצרים, כמו מנהרות וסמטאות שה'טאלון' לא יכול להיכנס אליהם. ובנוסף, ומשימות הנדסיות נקודתיות ורגישות".

הרונ"י, בשונה מה'טאלון' וה'פנדה', נמצא בשימוש על ידי יחידות מגוונות ולא רק הנדסיות. הסיבה לפריסה הרחבה יותר, טמונה ביתרון מובהק נוסף של הרובוט, כפי שמתאר רס"ן נוהי: "הוא העיניים שנמצאות קדימה בשטח. הוא קטן, מצויד במצלמות ומסוגל להשתחל אל כל מרחב צר". 

כדי ליישם את הייעוד שלו, מתוכנן הרונ"י בקפידה. "יש לו התקן שנקרא 'סליפר' המהווה רגלי עזר זעירות וזה מאפשר לו לטפס מדרגות ולהתגבר על מכשולים", מסביר סרן בן-שחר. למרות גודלו הזעיר, יש לו יכולת להרים משקלים כבדים כמעט פי 10 ממשקלו.

מיומנות המדור להביא לידי ביטוי צרכים מבצעיים היא תוצאה של תהליך ארוך ומסובך. "כל דרישה אנחנו מנתחים לעומק יחד עם מחלקות האמל"ח והלוחמים בשטח ומבצעים ניתוח הנדסי עד לביצוע הטכני", מסכמים מפקדי המדור, "תמיד יהיה את המתח והדילמה בין הפתרון המיידי והמהיר לבין השאיפה להסתכל אל הצורך העתידי, ואנחנו כאן בשביל זה".

*תוכן הכתבה אושר גורמי ביטחון מידע