סיבוב בלב הפועם של מערכות התקשוב הצה"ליות

בלב הארץ שוכן מפעל 'דיגיטל ליבשה', של החטיבה הטכנולוגית ליבשה באט"ל, האחראי על תיקון, שיקום וייצור של מערכות תקשוב בצה"ל, והוא אינו בעל מבנה טיפוסי של בית חרושת. 

הוא מסועף, מתפרס על מספר תחומים - ולא פועל באופן המוכר של פס שינוע. על פניו, הקשר בין האגפים שמרכיבים אותו לא נראה לעין, אבל אחרי שעברנו סיור מעמיק - הבנו למה כל אלו מתאגדים תחת מקום אחד. 

מרכז שליטה רשתי 

במערכת העצבים, הקשר בין הלב לוורידים קריטי לתפקוד הגוף כולו. הוא קיים גם במפעל, כאשר המערכת המבצעית צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) מהווה את "הוורידים", המזינים כוחות מתמרנים רבים, ואילו "הלב" הפועם של המערכת הזו הוא המשל"ר (מרכז שליטה רשתי).

"אם פעם מערכת צי"ד לא הייתה בהכרח בשימוש תדיר, היום - הלוחמים לא מוכנים להיכנס בלעדיה", אומר בחצי חיוך סרן ש', מפקד המשל"ר, "היא מאפשרת לקודקודים בשטח למפות את האזור ולזהות איומים, והיא הפכה ל'מים' של כל גדוד ופלוגה - מוצר הכרחי לתמרון". 

כעת, עם העלייה בביקוש לצי"ד, לכל באג קטן עלול להיות השפעה עצומה. מתוך זה, ולאחר 'שומר חומות', נפתח המשל"ר, אשר מסועף למחלקות תומכות: "יש לנו מכלולים שאחראים על ניטור תקלות במשואה של הלוחם בקצה, על תקינות העננים של צה"ל ויכולת אחסון הדאטה, ועל כשירות התפקוד של המערכת ברמה המטכ"לית". 

ובמבט קרוב על העשייה במשל"ר, בוחר סרן ש' להתעכב על פעילות מרכזיות אחת - פיתוח: "בשנה האחרונה עדכנו גרסה לתוכנה, שמספקת לצבא יכולות נוספות וחשובות. מבצע השדרוג היה נרחב, ודרש לעבור משואה משואה. פיתחנו אמצעי שביכולתו לייעל ולקצר את הזמנים של תהליך עדכון המכשירים".

מרכז רישות המרחב

אם אי פעם שאלתם את עצמכם איך הכוחות מדברים בשטח, מבלי שהאויב יצותת, לאגף הזה יש את התשובה. "אנחנו עוסקים בכל מה שקשור לבנייה בפועל של תשתיות קשר - גם בחמ"לים, כלי תקשוב, וגם יסודות של מוצבים, בהם אלו שנבנו מעבר לגבול", מספר רס"ן ר' , מפקד מרכז רישות המרחב.

בעת פעילות מבצעית, כוחותינו משתמשים בתק"שים (תאי קשר) ורכ"שים (רכבי קשר) - יחידות תקשוב המאפשרות תקשורת אדומה בגדודים לוחמים, כשהשנייה היא אופציה ניידת. "למפעל יגיע תא או רכב אזרחי, ויעבור הסבה. התפקיד שלנו הוא 'להלביש' תשתיות חשמל, אנטנות וסיבים אופטיים המיוצרים כאן, בשביל שמפקדים יוכלו לתקשר בשטח ולבצע הערכות מצב באופן רציף ובטוח".

"אנחנו לא לוקחים סתם כלי או תא והופכים אותו לייעודי", מתבדח רס"ן ר', "אלו אנשי מחלקת לי"ד (לוחמת יבשה דיגיטלית), שמביאים אלינו בצורה רעיונית את הדרישה מהשטח. במדור ההנדסה שלנו הופכים את הרעיון לתוכנית פרקטית: באיזה סוג כלי נשתמש ואילו חלקי תקשורת מתאימים ביותר למשימה. אחר כך, מחלקה נוספת עומלת על הליך ההסבה".

מעבר לפעילות ה'שגרה' ובניית יסודות תקשורת בפלטפורמות תקשוביות, מציג בפנינו רס"ן ר' פרויקט נוסף: "בעקבות התמרון המתמשך והפעילות המוגברת, פנו אלינו מהשטח בבקשה לשפר ולייעל את שיטת האימונים של היחידות. בימים אלה אנחנו בונים יחידות סימולטור ניידות על גבי מכולות, כבלים וצגי מחשב. אותן המשאיות שנושאות את ההדמיה מסתובבות בין בסיסים וקדמיות - ומלוות את הלוחמים הכי צמוד שיש - עד לכניסה לתמרון". 

יחידה 5100

"מהות היחידה היא לספק מענה תחזוקתי עבור אמל"ח מיוחד לכלל היחידות", מתחיל להסביר המפקד רס"ן א' ,"בין אם זה תיקונים של מערכות נשק, תצפית, רובוטים ומערכות תקשוביות".

5100, או בשמה הרשמי, 'יחידה לאחזקת אמצעים מיוחדים', נותנת את הסיוע - המקיף ביותר מבחינת ציוד לחימה: "גם ברמת האחזקה וגם ברמה הטכנית אנו מבינים כל פרט קטן". 

היא פועלת בתצורה המפעילה כיתות כוננות שמגיעות היישר לשטח - גם מעבר לגבול. "ריבוי החזיתות בלחימה והדחיפות הגוברת", מבהיר המפקד, "חייבה מיידיות וזמן תגובה מהיר. לכן תגברנו צוותים שהגיעו לקצה, מה שהתברר בסוף כגורם מכריע בתקינות הכלים להמשך שוטף של התמרון".                                                                                    

הצורך בשירותי המחלקה בעת המלחמה קריטי מתמיד, וגם כשהיא פועלת מתחת לרדאר - השפעתה מתפרסת על כלל השטח. "עד כדי כך שהרחבנו את מספר האמצעים עבורם אנו נותנים מענה, כמו למשל מערכות ירי חדשות של יחידות וגם מכ"ם רז המופעל בתותחנים". 

וכך, לאחר דילוג בין תשתיות תקשורת, תק"שים ואמל"ח, סיימתי את הסיור. אומנם יצאתי רק עם קמצוץ מהמידע על המלאכה הנרחבת המתבצעת כאן, אך את קצה החוט המחבר בין המפעלים השונים, הצלחתי להבין בסוף היום. איך אותן היחידות מזרימות את המידע בכל 'וריד' ו'עורק' - עד לתפקוד מלא של כל ה'גוף' של צה"ל.