קיבלנו סיור מיוחד ב'בית החולים' לציוד צבאי

אחרי לחימה אינטנסיבית של שנה וחצי, גם ווסט יכול להיקרע וסרבל עלול להיפרם. ובכל זאת, הם ראו כבר ארבע זירות, בגשם בבוץ, תחת אש ובתנאים שמשתנים ללא הפסקה. 

כדי למצוא מענה לבעיה, עמלו במרכז ההספקה המטכ"לי באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה על פתרון שמספק מיגון ראוי, ולא דווקא באמצעות רכש חדש - אלא הודות למחזור יעיל של מאות מיליוני פריטים. 

הצעד הזה עונה על שני אתגרים מהותיים: הראשון הוא סכומי הרכש הגבוהים של ציוד חדש. מחזור הפריטים מוביל לחיסכון כספי משמעותי בצה"ל. "אבל כאן מסתתר גם יתרון נוסף - בתהליך המחזור אנחנו קובעים את היקף וקצב העבודה. כך שלוחמים בקצה יקבלו ציוד תקין המותאם להם באופן אישי", מציינת רס"ן נ', רמ"ד שיקום והנצלה.

הסוגיה השנייה - הפחתת הפסולת המצטברת. מתחילת המלחמה, כך על פי המרה"ס, הוחזר לשדה הקרב כ-80% מהציוד שיצא תחילה מכשירות במהלך התמרון - ו'שוקם' כנדרש במקום שיערם בצד. מדובר ביותר מ-3 מיליון בגדי עבודה, 500 אלף שקי שינה, מעל 30 אלף מנשאי 90 (תיק לואו), 20 אלף קסדות, 35 אלף ווסטים, מעל 40 אלף סרבלים ו-15 אלף אלונקות. 

עד כאן, עיקרון המחזור הוא פשוט, אבל כשנדרש להשיב אלפי פריטים ללוחמים בזמן קצוב, יש צורך באנשים מיומנים ותשתיות מתאימות כדי לספק את הסחורה.

בין משאיות עמוסות ציוד משומש ומבנים עצומים, רס"ן נ' מתמצאת היטב במפעל ומובילה אותנו בתוכו: "יש לנו מספר בתי מלאכה במרכז, וכל אחד מהם מתמקד בתחום שונה ומהווה אבן דרך בחזרה לכשירות הציוד - תוכלו למצוא ביניהם את המרפדייה, המתפרות ובית מלאכה ייעודי עבור פריטי מתכת".

הפריט מועבר לבית המלאכה הנכון עבורו על פי סיווג מקדים: "כל אחד מהם מגיע במצב שונה, והתפקיד שלנו להתאים לו את שרשרת השיקום המתאימה לו על פי סוג החומר ממנו הוא עשוי, למשל".

"נקודת הפתיחה היא כאן - במכונת השיקוף", מורה רס"ן נ' על מבנה מתכת מרשים, "לפני שהתהליך מתחיל אנחנו נוקטים בצעדי בטיחות, כדי שנוכל לזהות פריטים חשודים, ומזכים אותו מתחמושת שנשארה בווסט". אך כפי שכבר ציינה, כל דבר מקבל טיפול ייעודי, וזה ניכר עוד מהשלב הראשון. ניקח לדוגמה את תיק הלואו, ציוד טקטי שלא נכנס לשיקוף ומגיע ישירות אל המרפדייה. אליהם יצטרפו בהמשך הקסדות והאלונקות שירופדו מחדש בבית המלאכה. 

עבור פרטי הטקסטיל כמו שקי השינה, הסרבלים והווסטים, התחנה השנייה, היא המכבסה. "כל יום עוברים כאן בין 7 ל-9 טונות של טקסטיל", מכריזה הקצינה בכניסה, "אחרי כן, הפריטים ממוינים על פי תקינותם ובמקרה הצורך, מגיעים לבית המלאכה הרלוונטי". 

בשלב הזה הפריטים התקינים כבר נקיים, ומגיעים לשלב האחרון - המענה המשלים שמדייק כל פריט עבור בעליו. "אנחנו תופרים, מחליפים חלקי בד ומבצעים התאמות אישיות לציוד", מדגימה לי רס"ן נ'. זה קורה במקביל למעבר פריטי המתכת בבית המלאכה הייעודי: "כל אלמנט מתכתי כמו ספסלים ואלונקות , מרותך בהתאם לצורך ועובר צביעה". 

עם צו 8 פעיל ותמרון בשלל גזרות במקביל, עובדי בתי המלאכה במרכז פעלו מסביב לשעון עוד מהימים הראשונים של המלחמה. כבר אז הם חתרו לפתרון נוסף כדי לספק מענה אישי עבור הלוחמים: "רצינו להגיע לבסיסים, עד ללוחם בקצה ולטפל בציוד כבר שם כדי שיותאם פרטנית עבורו - לכן, התחלנו להוציא מתפרות על גלגלים שמגיעות עד לשטח".

במשך חודשים ארוכים הם מדלגים בין רענונים של לוחמים, שטחי כינוס וקדמיות - תופרים מדים בלויים, שקי שינה קרועים וציוד תקול. "כשאנו מגיעים לשטח ורואים בעיניים כמה היחס האישי בכל תיקון הוא מהותי עבור הלוחמים - אנחנו מבינים מה תפקידנו כאן", פוסקת רס"ן נ׳.