במקום הזה עורכים ניסויי אמת בחימושים מתפוצצים. לא סתם הוא רחוק

כדי להגיע לשטח האש של יחידת נס"א (5050), תחת החטיבה הטכנולוגית ליבשה, צריך להמשיך לעומק המדבר, עד שמגיעים לש"ג קטן שמסתתר בין גבעות חול. זה אולי רחוק יותר משני אתרי הניסוי האחרים של היחידה, אבל ככה זה כשמפוצצים הרבה ק"ג של חומרי נפץ ולא רוצים לסדוק בטעות איזו שמשה של רכב סמוך.

לכאן מגיעים גם הגופים המפתחים של צה"ל וגם תעשיות הביטחון כדי לראות מקרוב איך מתנהג בפועל כל תוצר שבנו, ואם הוא מתאים לשימוש מבצעי. הפעם, את עננות האבק יצרו ה'זימאג'ים' שהגיעו למבחנים אחרונים אחרי מספר שדרוגים, בדרכם לסייע ללחימה. 

מדובר ברכב שפותח על ידי נהג מרוצים מפרדס חנה, ובעל יכולת לנוע על משטחים סלעיים ביציבות גבוהה - מה שהופך לקריטי כשמפנים פצועים. במלחמה, נוספה לו יכולת מיוחדת חדשה: קליטת מארזים מוצנחים במשקלים גבוהים באמצעות מסילות המתחברות לרצפת הכלי.

הטבעת הפנימית מחזיקה את הגומי במקומו גם בחדירת קליע - שימושי!

"כשרכב כזה מגיע אלינו, אנחנו עורכים לו סדרת בדיקות, כולל נסיעות בתוואים מורכבים כמו זה שמסביבנו", מתאר בוחן הרכב ג', מנהל הניסוי, "בגלל שהוא חוצה גבול, הכול חייב להיות אמין מאוד. למשל, ה'זימאג' שכאן צויד בגלגלים עמידים בפני ירי. ויש דרך אחת לבדוק את זה…". 

אבל לפני שאתם מרימים גבה מהמתואר כאן, לא כל השיטות שלהם כוללות ירי חם. כדי לבדוק את חוזק שלדת הרכב, למשל, או את עמידותו בטמפרטורות קיצוניות, הבוחנים חיברו חיישנים כמעט לכל סנטימטר ונסעו עד הרי אילת הלוהטים. 

החיישן משדר את הטמפ', ובעזרתו אפשר לעקוב אחרי קצב ההתחממות

במרחק מה משם, במתחם מבודד אף יותר, מקביליהם מענף אש וקטלניות כבר חימשו משגר חדש בטיל רקטי, לקראת השיגור הראשון להיום. משגר ה-'ICLU' שנבדק עבר התאמה כך שיוכל לשגר תחמושת ממספר סוגים, מה שמגדיל את היעילות שלו בזמן אמת. 

הניסוי נערך בשטח "מבוקש מאוד", כפי שמתאר רנ"ג א', ראש צוות שטח - כזה שקולט אמצעים חדשניים מהיום למחר, ועל בסיס הנצפה בו, נקבע אם ייכנסו לשימוש. יש סיבה ללו"ז הצפוף: בכתובת הזו בודקים לא רק פתרונות נגד רחפנים ונ"ט, אלא גם מאמנים מערכות הגנה באמצעות אמל"ח. או כפי שהם מסכמים: 'מה שנח זה בני אדם, לא שטחים או מכונות'.

כשיורים או משמידים אמל"ח מסוכן, המפעיל מוחלף בבמה שנשלטת בג'ויסטיק

מהר מאוד, צוותי חדר הבקרה, שחלקם אזרחים עובדי צה"ל ואחרים חיילים ועתודאיים, החלו לדבר במילים פחות מוכרות לאוזן חיצונית: "תוציא לי נתוני מהירות רוח וגובה בסיס ענן. צבע כתום, כולם". ובעברית: יש טיל חי במשגר מעבר לקיר, ועוד מספר רגעים תחל הספירה לאחור.

פיצוץ גדול נשמע, ומיד המסכים הציגו את מסלול התנועה של טיל. "באמצעות סיב אופטי, מכ"ם ומצלמה שמצלמת 2,000 תמונות בדקה (הטלפון שלכם מסוגל לבערך 60), אנחנו מפיקים מה שמכונה 'פרופיל טיסה'", מתאר סמ"ר א', נגד חימוש מונחה בצוות סימולציות.

'פרופיל טיסה' מתייחס להתנהגות החימוש מרגע הירי - האנרגיה, המהירות והזווית המדויקת בה ראש הקרב פוגע במטרה. במקרה הזה, שלוש מכולות במרחק כמה ק"מ, המתפוצצות כמתוכנן. את כל אלו מנתחת תוכנה שנבנתה על ידי הצוות עצמו. כאן נכנס לתמונה גם רכיב חשוב הנוגע לבטיחות, כי בכל זאת מדובר בנשק קטלני.

"לפני כל ניסוי, אנחנו עושים סימולציות 'מונטה קרלו', בה מגרילים אלפי כיוונים אפשריים בהם האמל"ח עלול ליפול", מסביר סמ"ר א', "לפיהם, מייצרים פוליגוני השגחה, טווחים בהם הטיל יכול לחרוג מהמסלול, ומעבר אליהם הקב"ט ילחץ על כפתור ההשמדה העצמית במידת הצורך". 

הירי הראשון של ה-ICLU הושלם בהצלחה, והנתונים נאספו לניתוח המשך. יכול להיות שכבר בקרוב המשגר הזה יערוך היכרות ראשונה עם הכוחות בשטח. "להכניס מערכת לצה"ל זה לשים נשק בידיים של החיילים שלנו", מבהיר רנ"ג א', "הדגש על בטיחות עצום, מה אם זה חלילה יפגע בו? הרבה פעמים נביא חיילים מהיחידות שישתתפו בניסוי, ונוכל לשמוע את המשוב שלהם תוך כדי. לפעמים הם אפילו עורכים 'מכרז' לפני כדי לקבוע מי יגיע לשגר".

"יש אתגר מסוים בהקשר הזה", מוסיף ג' מניסוי ה'זימאגים' בחיוך, "לא משנה לאיזה תרחיש קיצון אנחנו נכוון, הלוחמים יצליחו למצוא זווית אחרת, תוספת או יכולת שעדיין בכלל לא חשבנו עליה". הפינג-פונג בין השטח לבין עולמות הפיתוח ממשיך, ומשדרג את יכולות צה"ל כולו. 

מעבר למכשור היקר והטכנולוגיה שפותחה inhouse, שיתוף הפעולה הזה הוא אולי אחד הדברים הכי מרשימים ב-5050. אין פה דבר כזה ניסוי סתמי - גם אם יעד או סיווג המערכת לא ידועים מראש, תכף שומעים על מבצע מיוחד ומחברים את הנקודות. רק תחשבו באילו זירות החימושים האלו יכולים לשמש אחרי שהם יוצאים מהמדבר ארוזים ובדוקים.