20 שנה לתוכנית שמקפיצה צעירים מצטיינים מהפריפריה - לתפקידי מפתח בצה"ל

הכול מתחיל בכיתה קטנה בתיכון - בין אם בדימונה, קריית שמונה, או לוד. "אני זוכר שישבנו בשיעור בבית הספר בו למדתי בעפולה וכמה חיילים נכנסו לכיתה", משחזר סרן מ', היום קצין מועמדי הצפון במנהלת "עתידים". "הם דיברו על אפשרות שלא הועלתה בפנינו מעולם - לעשות את התואר הראשון שלנו ישר אחרי הלימודים, ומיד לאחר מכן להגיע לצבא ולשרת בתחום אותו למדנו במשך שש שנים".

תוכנית "עתידים" הייחודית, שמציינת עתה 20 שנה לפעילותה, יושבת תחת היחידה הטכנולוגית באגף המודיעין, ומאפשרת לתלמידים מצטיינים מהפריפריה לצאת למסלול קצונה אקדמית שאולי ישנה את חייהם.

"ידעתי שזה משהו שמעניין אותי, הייתי תלמיד שהוציא ציונים גבוהים וחיפשתי שירות צבאי מאתגר", משתף סרן מ', "לצד זה, ידעתי שלבחור ב"עתידים" זה לתכנן את החיים שלי לטווח הארוך בשביל תרומה לצבא ולמדינה, וזה הרגיש לי כמו מצב שאין אפשרות להפסיד בו".

היציאה ללימודים של סרן מ' ואחיו, גם הוא בוגר התוכנית, לא הייתה מובנת מאליו. "שני ההורים שלנו מורים, ועל אף שגדלנו על שילוב בין אקדמיה לתרומה, היינו צריכים עזרה ותמיכה מהתוכנית, בעיקר כי למדנו במקביל", הוא מעיד, "קיבלתי מעטפת כלכלית שכללה מלגת לימודים, ומעטפת חברתית רחבה, במסגרתה הייתה לי מש"קית צמודה שליוותה אותי וחונך בשנה הראשונה ללימודים".

לאחר שסיים את התואר הראשון בהנדסת תעשייה וניהול בטכניון, הגיע סרן מ' לשרת ביחידת 8200. "הייתה לי ציפייה אדירה לאורך כל תקופת הלימודים להפוך את מה שלמדתי לפרקטיקה", מספר הקצין, "גיליתי את השילוב של העיסוק שלי עם עולם המודיעין הטכנולוגי, שפעם היה בשבילי משהו סגור, ומצאתי תחום חדש ומרתק".

"אני מאמין שהשכל מחולק בצורה שווה בין כל חלקי הארץ", הוא צוחק ומוסיף, "היינו צוות שהגיע עם רקע אקדמי מתאים כדי לעשות את המשימות שהוגדרו לנו וזה מה שמשנה, כי היה וישנו צורך מהותי במפקדים שהם גם אקדמאים בחזית הטכנולוגיה, ללא כל קשר למקום ממנו הם באו".

לאחר התפקיד ב-8200, חיפש סרן מ' תפקיד שני, ובאותו הזמן נפתח תקן לקצין מועמדים בתוכנית שסללה לו את הדרך. "כשהתחלתי את התפקיד, ראיתי את היחס בין האנשים מהמרכז לאלו מהפריפריה, וזה מה שגרם לי לרצות לקחת חלק בפרויקט שמשנה את התמונה", הוא נזכר, "כיום, אני מרכז את תוכנית 'כוכבי עתידים', המעניקה מעטפת ייחודית לאלו המתאימים לתוכניות המצוינות של צה"ל, ובנוסף את כל מועמדי הצפון, האזור ממנו באתי".

בוגר "עתידים" נוסף שסגר מעגל הוא רמ"ד המועמדים של התוכנית, סרן ד'. "עליתי מאתיופיה בשנת 1991 כחלק מ"מבצע שלמה", ומשפחתי השתקעה בשדרות, בשעה שאנחנו, הילדים, התחנכנו במסגרות דתיות", הוא משתף. "עתודה אקדמית הייתה משהו שאני וחבריי לא הכרנו לעומק, אם בכלל. חשבנו שרק שירות קרבי יכול להיות משמעותי, וכשפגשנו נציגים מ"עתידים" - הבנתי שיש פה אופציה לפיתוח ומימוש עצמי רחב, בשילוב עם שירות משמעותי - זו הזדמנות שלא בטוח שהייתי יכול לזכות לה אלמלא התוכנית".

סרן מ'

"למדתי הנדסת תעשייה וניהול, ולאחר מכן השתבצתי בחיל האוויר בלהק כוח האדם, על מנת לשפר ולייעל תהליכים בעולם האנשים, תוך שילוב שיטות טכנולוגיות שלמדתי באקדמיה", מספר סרן ד', "לאחר תפקיד נוסף, במדור התייעלות תהליכית, עברתי להיות מפקד בהשלמת הקצונה של חיל האוויר - מתוך רצון להוסיף ערך מוסף אישי ואנושי לשירות שלי".

לתפקיד במנהלת "עתידים", בניגוד לסרן מ', הגיע סרן ד' קצת במקרה. "הוזמנתי לפאנל של אוניברסיטת בן גוריון מול תלמידי מכינה אקדמית של "עתידים", כדי לדבר על קצונה אקדמית", הוא נזכר, "פתאום הרגשתי חיבור מחודש למה שעברתי בתחילת דרכי בתוכנית ובמכינה, והבנתי שאני רוצה לקחת חלק בהשפעה שיש לתוכנית על נערים ונערות. התרומה לצה"ל מגיעה בעיניי גם בדמות חינוך דורות עתודאי העתיד בצה"ל".

בוגרי התוכנית, המשתלבים בה לאחר שנות השירות הראשונות, משלבים מיכולותיהם המקצועיות בתפקיד החינוכי. "מקצוע ההנדסה הקנה לי הרבה יכולות שעוזרות מאוד גם בתפקיד אותו אני מבצע כיום", מצהיר סרן מ', "הכנסתי לתוכנית הרבה טכנולוגיות ניהול והדרכות על טכנולוגיה, שימוש בפלטפורמות חדשות וניהול יעיל. אני חושב שכל בוגרי עתידים יכולים לבוא ולתת גם את הערך המוסף שלהם, שמגיע מהמקצועות אותם למדו ובהם שירתו".

כיום, כמעט כל הסגל הבכיר במנהלת "עתידים" מורכב מיוצאי התוכנית. "רוב הרכזים בתוך המנהלת הם יוצאי התוכניות אותם הם מרכזים - מכינות אקדמיות, אוכלוסיות ייחודיות ועוד, כולל מקבילי בדרום ובמרכז", מעיד סרן מ', "יש כאן רצון אמיתי של הבוגרים להשתלב מתוך הבנת החשיבות מהמקום הכי אישי, והיום, 'עתידים' כבר יכולה להישען על בוגריה".

"ברגע שהגעתי כבוגר לדבר עם התלמידים, אני יכול להסביר להם ברמה האמיתית ביותר למה בחרתי בעתודה או איך הגעתי לתפקיד משמעותי, ואני יכול להזדהות עם היתרונות והחסרונות שהם רואים במסלול הזה, כך אני מרגיש שאני עוזר להם לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורם", מדגיש סרן מ'. 

"המענה ש"עתידים" נותנת לנוער מהפריפריה מאפשר התקדמות, חד וחלק", קובע בנחרצות סרן ד', "מהתיכון, דרך הלימודים ועד לגיוס לצה"ל - התוכנית מלווה כל מועמד באמצעות הכנה לאקדמיה, הכנה לצה"ל ולראיונות לתפקידים. המעטפת מאפשרת לתלמידים להשתלב במקצועות נצרכים בכל רמות הקושי - ממקצועות ההנדסה והטכנולוגיה, המהווים רוב אצל עתודאי התוכנית, ועד לרפואה, פסיכולוגיה ומשפטים".

סרן מ' עם מועמד לתוכנית

בתהליך ארוך ומושקע הצליחה מנהלת "עתידים" להשתלב גם במגוון רחב של קהלים ונוגעת גם בעולים חדשים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים ומוסלמים: "אנחנו מעוניינים לשלב כמה שיותר קהלי יעד בתוכנית, אנחנו שם בשביל לדחוף ולקדם, והכול תוך דגש על מקצועיות וצעידה קדימה לטובת צה"ל ולטובת מועמדינו".

"לחלק מבתי הספר בפריפריות אין את אותו היצע של תפקידים שיש לבתי הספר במרכז", מסביר סרן ד' את גודל ההישג, "אנחנו מגשרים על הפער הזה ומקנים למוסדות הללו נקודת פתיחה שווה בעזרת חשיפה לתוכניות מצוינות ועתודה, וכמובן בעזרת המעטפת והליווי - וכך מגיעים לאלו המחפשים להשפיע מגיל צעיר ולא ידעו כיצד".

"בתור בן לעדה האתיופית שגדל בפריפריה, אני יודע מה הלבטים שיש לתלמיד כיתה י"ב שהיה במצבי, על אחת כמה וכמה סטודנט בן 18 שפניו מועדות לצה"ל", מעיד הרמ"ד, "בנוסף לכך, אני יודע את רמת הבגרות, המשמעת העצמית והאקטיביות שנדרשת מהם, כך שאני יכול לגבות את הציפיות שאני מציב עבורם בחוויה האישית שלי".  

"אני קורא מכאן להורים שילדיהם רלוונטיים לתוכנית", מבקש סרן ד' להדגיש, "ככל שההורים ייקחו חלק פעיל ומעורב יותר במה שקורה עם הילדים, תוך מתן עצמאות לילדים בבחירת המסלול והפקולטה, ותוך הצגת היתרונות במסלול עתודה, נראה מגמת עלייה במספר המעורבים בקצונה האקדמית של צה"ל".

בעזרת המנהל לכוח אדם טכנולוגי-אקדמי, יחידת מיטב, מנהל אוכלוסיות ועמותת "ידידי עתידים", תוכנית "עתידים" שינתה את מפת הקצונה האקדמית. כיום שליש מהעתודאים בצה"ל הם בוגריה ולתוכנית כ-2,000 בוגרים המשרתים כיום בתפקידי מפתח בכל צה״ל, מתוכם 3 בדרגת סא"ל, ו-4,000 בוגרים בסך הכל.

"המוטו של התוכנית הוא 'תהיה מציאותי - תחלום'", מסכם רמ"ד מועמדים, "כדי להצליח צריך לחלום, אבל לא רק - אנחנו מאמינים שהפערים הם לא ביכולת, אלא בקלפים שהחיים מחלקים לנו, וברגע שניתנת למועמדים נקודת הפתיחה שמשווה אותם לכלל, חובת ההוכחה היא עליהם ורק דרכה הם יצליחו ליצור מציאות חדשה בצה"ל".