המהפכה של חטיבת המחקר - הופכת את ידיעת הזהב ליהלום מבצעי

כשנה וחצי לאחר שיצאה לדרך השיטה החדשה של אגף מודיעין לניתוח נתונים, היא כבר הובילה להישגים מבצעיים ולשינוי תפיסה עצום באגף. אז מי הם האנליסטים שמחוללים מהפכה? איך הופכים חיילים צעירים למומחים במזרח תיכון, לאשפים בשפות תכנות ולכלי במאבק בקורונה? וגם: כיצד הם הצליחו למנוע בעזרת השיטה מטח רקטות - עוד לפני ששוגר? 

16.11.20
ינון שלום יתח, מערכת את"צ

השבוע, בדיוק לפני שנה ,ימי תוכנית "חגורה שחורה", מיד אחרי חיסול בכיר הג'יהאד בהאא אבו-אלעטא. שני מחבלים מתכננים לנקום את מותו על ידי שיגור רקטות לעבר יישובי ישראל. המערכות האמ"ניות מגלות ומאתרות אותם בדרכם, ותוך דקות ספורות כלי טיס מבצעים ירי מדויק מהאוויר. זוהתה פגיעה ישירה. 

גורם חשוב שתרם להצלחה המבצעית הזו, אחת מרבים, הוא הטכנולוגיה החדישה שהכניס אמ"ן לשורותיו בשנים האחרונות במערכות המב"ם (המערכה שבין המלחמות) - ייצור המטרות והמחקר. 

בעבר, רדפו באמ"ן אחר "ידיעות הזהב" - אלו שייתנו מידע מספק על תוכניות האויב או ישלימו חלק קריטי במיוחד בפאזל. לצורך כך אוספים באגף כמויות עצומות של מידע - אותו מסננים, מתעדים ומנתחים מיטב המוחות. התפתחות הטכנולוגיה, הרשתות החברתיות ומקורות המידע הגלוי והסמוי, שהתרחבו משמעותית בשנים האחרונות, העצימו גם את מספר הידיעות שמגיעות לידי החוקרים בכל יום, עד לכדי מאות אלפים.

הפוטנציאל למצוא את אותה ידיעת הזהב אומנם גדל, אבל ההתמודדות עם כמויות המידע הענקיות הפכה למורכבת במיוחד. "המציאות מאתגרת יותר מכפי שהיא נראית - אנחנו מקבלים המון מידע, אבל גם האויב נהיה מתוחכם יותר, וידיעות זהב לא מופיעות בכל יום", אומרת סגן מ', ראש מדור דיגיטל בחטיבת המחקר. "המציאות הזו מחייבת אותנו להיכנס גם לעולמות הדאטה. כולם התקדמו אליהם, והאויבים שלנו, שגם משתמשים בטכניקות של עיבוד מידע, לא נשארים מאחור". 

במהרה התפתחה בחטיבה ההבנה כי התשובות הנכונות לא יגיעו בהמתנה לאותה 'חדשה מרעישה' וכי יש לנקוט בצעד אקטיבי, אבל מכיוון שונה. ההחלטה הובילה את אגף המודיעין ללכת בדרך חדשה - בה החוקרים יוכלו להסתכל על המידע בצורה אחרת, לזהות ולאפיין דפוסים מתוך מקבצי מידע, שכביכול לא קשורים אחד לשני בכלל. 

"האנשים שלנו צריכים לדעת להבין גם אויב וגם נגיף"

הפרויקט יצא לדרך לפני ארבע שנים, והייתה צפויה לו דרך ארוכה - להביא מקור מידע חדש, ולסמוך עליו באופן מלא - זה תהליך מורכב מאוד באמ"ן. "חייבים להתחיל בקטן", מבהירה סגן מ', ומסבירה איך אנשי המדור חתרו ליצירת אמון החטיבה במיזם. "יש קושי במענה על שאלות מסוג מסוים, מורכב יותר, והוא ברור לכל 'חוקר קלאסי'. אז בחרנו שאלה אחת וניסינו לענות עליה בעזרת דאטה אנליטיקה. אחרי שפרסמנו את התוצר הראשון שהצליח - כולם רצו את זה", היא מחייכת.

היתרון המשמעותי של האנליסטים הוא היכולת לענות על השאלות הגדולות ביותר, שדורשות ניתוח מידע בקנה מידה יוצא דופן: תהליכים אסטרטגיים-ביטחוניים, גיאו-פוליטיים ומדיניים כאחד. מיד כשזיהו את הפוטנציאל הגדול, בחטיבת המחקר קפצו על ההזדמנות והתחילו להכניס אנליסטים לכל מדור בחטיבה. 

היום, רק ארבע שנים מאז יצא לדרך המיזם, המלצות שעוברות לידי מקבלי ההחלטות מדי יום, נכתבות בשיתוף דאטה אנליסטים משורות החטיבה.        

דוגמה מצוינת לכך היא דו"חות אמ"ן, המתפרסמים ועוזרים למדינה להתמודד עם נגיף הקורונה בעזרת תובנות ממחקרי עומק. הדו"חות מבוססים על מחקר משותף של חוקרים "קלאסיים" וחוקרי אנליטיקה. סגן מ' מדגישה את החשיבות של השילוב הזה: "בעזרת היכולות החדשות, אנחנו יודעים להתאים את עצמנו לכל נושא - בסוף האנשים שלנו צריכים לדעת להבין גם אויב וגם נגיף".

טבילת אש

בשביל להצליח לענות על שאלות אפידימיולוגיות ואסטרטגיות באותה נשימה, צריך למצוא את החוקרים המתאימים. "היינו חייבים למצוא אנשים עם 'שתי אונות' - טכנולוגית ומחקרית", מסבירה רמ"ד דיגיטל. השילוב הזה, בין יכולות אנליטיקה ותוכנה מתקדמות, לזיקה למזרח תיכון ותכנים ביטחוניים, העמיד את מפקדי ההכשרות בפני אתגר חדש.

חוקרי האנליטיקה הראשונים שהוכשרו הגיעו מקורס יוקרתי של חטיבת המחקר: "בחרנו כמה חיילים שמגיעים מעולם של שפות תכנות כאלה ואחרות, וביקשנו מהם להתנסות בניתוח דאטה. זה היה תהליך של ניסוי וטעייה". אחרי שהבינו מה הם המאפיינים המדויקים לחוקר האידיאלי, היה אפשר לצאת לדרך ולפתוח מגמה חדשה בקורס.

"אנחנו מכינים את החניכים בכמה רבדים", פותח מפקד הקורס, סרן ר', "הם קודם כל צריכים להכיר את צרכני המודיעין והמזרח התיכון. מבחינתי הם לא שונים מהחוקר הקלאסי, והם חייבים את ההבנה ברמה הגבוהה ביותר במזרחנות ובמה שקורה סביבנו".

חוץ מהרובד ההומני, מכשירים בקורס את חניכי המגמה לדאטה אנליטיקה ללמוד את עולם התכנות והעבודה על נתונים. היכולת להמיר ולנתח מאות אלפי נתונים ולסווג מהם אמירה מודיעינית אחת היא מיומנות רצינית.

לאורך הקורס הארוך לא ניכר השוני בין סוגי החוקרים. סרן ר' מסביר שמדובר בעניין מכוון: "אחת המטרות החשובות היא ליצור שפה משותפת בה יוכלו החוקרים להשלים אחד את השני, לענות יחד על שאלות ולבנות תמונה מודיעינית אחת".

במהלך חודשי הלימודים הם מכירים לעומק את כל מקצועות המחקר, יכולות הניתוח והמזרחנות. רגע לפני הסוף, מגיע שלב "טבילת האש" - בה נבחנים הכלים שרכשו החיילים והחיילות לאורך הזמן. במשך שבוע שלם, הם יצטרפו לזירות ולפיקודים ויישמו את כל מה שלמדו בפרויקט מיוחד שכל זירה תכין להם.

במהלך השבוע הם יתמודדו עם שאלות מורכבות מעולם התוכן של הזירה, ויצטרכו לענות עליהן כתף לצד כתף - חוקרים "קלאסיים" יחד עם חוקרי אנליטיקה. "פתאום מבינים איך הדברים מסתדרים, נוצר קסם מיוחד בין החיילים והצורך הגדול צף מעל לפני השטח", מספר מפקד הקורס.

"אין גבול מדויק איפה מפסיקה עבודת החוקר ומתחילה עבודת הדאטה", אומר מפקד הקורס ורמ"ד דיגיטל מצטרפת. בתום ההכשרה הם מגיעים למדורים ולזירות אחרי הכשרה שלמה יחד וכל הדברים מתחברים: "הם באים עם רעל בעיניים, הגבולות ברורים, והתוצרים? מדהימים".

"לא מוותרים על ידיעת הזהב - אבל נשארים אקטיביים"

בחטיבה מדגישים כי הם לא מזניחים לרגע את חשיבותן של הידיעות הקלאסיות - אלא מנסים למצוא את הדרכים להתמודד עם אתגרי העתיד בצורה הטובה ביותר. הפרויקט הטרי כבר הביא הצלחות משמעותיות בתחום המב"ם, ייצור המטרות והמחקר.

"אנחנו מצליחים לשלב את האדם והמכונה", מצהירה רמ"ד דיגיטל, "המכונה תמיד תצליב נתונים כמו שאדם בחיים לא יוכל - אבל אנחנו חייבים לפתח את האדם כך שיוציא את המידע הזה מהמערכת, ויקבל את ההחלטות הסופיות בקצה". 

אם תשאלו את רמ"ד דיגיטל, ממקימות הפרויקט שנמצא היום בכל רחבי חטיבת המחקר, לגבי עתידו - הוא לא עומד לעצור בקרוב: "יש המון דרכים להביט על המידע המודיעיני, ואנחנו לא נפספס אף נקודת מבט. אנחנו לא מוותרים על ידיעת הזהב, אבל נשארים אקטיביים - ולפי ההישגים שזה הביא בשנה האחרונה - אני יודעת שאנחנו בכיוון הנכון".