איך הופכים ב-81 את ה-20 ל-90?

בתחילת שנה שעברה, מצאה את עצמה אושר, אז תלמידת תיכון בכיתה י"א, מתמודדת עם מחלה שנכנסה לחייה במפתיע. "לא הגעתי כמעט בכלל לבית הספר", היא משתפת. "התעסקתי בעיקר במצב הבריאותי שלי ודאגתי מאוד. בבגרות במתמטיקה בסוף השנה קיבלתי נכשל, פשוט 20 נקודות בלבד - ולא התפלאתי".

בזמן שחבריה חרשו לבגרויות, אושר עברה מבדיקה לבדיקה ומבית חולים אחד לאחר: "רוב הזמן סבלתי מכאבים בבית או בבית חולים, וביני לבין שאר הכיתה נוצר פער גדול. לא האמנתי שאוכל להשלים את מה שחסר לי. הייתי בטוחה שאין לי שום סיכוי לקבל תעודת בגרות".

כשעלתה לי"ב חלה נקודת המפנה. המחנכת של אושר הודיעה לה שהיא מצטרפת לפרויקט "81 על 1", שיזמו ביחידה 81, היחידה הטכנולוגית המיוחדת של אגף המודיעין. "ברגע הזה עלה בי ניצוץ של תקווה", היא נזכרת בחיוך.

אושר היא רק אחת מעשרות סיפורי ההצלחה של התוכנית שפועלת כשנתיים. "בכל בוקר ביום חמישי אנחנו מגיעים באופן קבוע ללמד ולחנוך תלמידים בבתי ספר בפריפריה", מספר סרן ב', מוביל הפרויקט ביחידה. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם שלושה בתי ספר, שאחד מהם אף מוגדר כבית ספר המיועד לנוער בסיכון".

בין השעות 8:30 עד 10:00 הם מסייעים לתלמידים הזקוקים לעזרה במקצועות מדעיים, בעיקר במתמטיקה. "זה תחום העיסוק המרכזי שלנו, אבל אנחנו מלמדים גם כימיה, פיזיקה ומחשבים, והשנה הקמנו אפילו קבוצת דוברי רוסית לעולים חדשים", סרן ב' מציין. 

התוכנית מיועדת לכל שכבות התיכון ולכל רמות הלימוד - החל מ-3 יחידות לימוד (יח"ל) ועד 5 יח"ל. "משתתפים בה אלה שזקוקים לעזרה במתמטיקה, ובלעדיה היה להם כנראה קשה יותר להסתדר. במקרים רבים גם אין להם את היכולת הכלכלית לשלם למורה פרטי", הוא מסביר.

התלמידים והחיילים מתחלקים לקבוצות קטנות של כשני חיילים וכשלושה תלמידים: "ככה נוצרת גם אווירת למידה נעימה, וגם כל תלמיד מקבל יחס אישי הרבה יותר".

עם אחד מחניכיו, ניב, מצא סרן ב' שפה משותפת בזכות עיסוק משותף, שקירב ביניהם במיוחד. "כבר בפעם הראשונה שפגשתי את ב' היה לי חיבור איתו כי שנינו מתעניינים מאוד בתכנות. היינו לומדים שעה וחצי מתמטיקה ומדברים 10 דקות על התכנות, וזה גרם לי ליהנות יותר ואפילו לרצות שהמפגש השבועי הזה יגיע", מודה ניב.

"לפני שהצטרפתי לתוכנית, הייתי מוציא את ה-70 שלי ומסתפק בזה. פרט למדעי המחשב, לא הייתי משקיע בלימודים בכלל", ניב מעיד על עצמו. "בהתחלה בכלל חשבתי לפרוש מ-4 יחידות לימוד במתמטיקה אבל עם הזמן, זכרתי את כל הנוסחאות בעל-פה ופתאום כל התרגילים היו נראים לי ממש קלים", הוא מתאר את השינוי שעבר.

בין פיתוחים טכנולוגיים למשוואות דיפרנציאליות 

מעט מאוד, אם בכלל, אפשר לספר על העשייה של יחידה 81, שאחראית על שורה ארוכה של פיתוחים טכנולוגיים חדשניים. פיתוחים שעליהם אי אפשר להרחיב, אבל בעלי תרומה משמעותית במיוחד לביטחון ישראל.

לצד הפעילות מסביב לשעון, מוצאים בכל זאת חייליה ומפקדיה זמן לתרום לקהילה. הפרויקט החל כיוזמה פרטית של אחד הקצינים במדור, שהחליט להרחיב את ההתנדבות האישית שלו ולהעצים אותה בכלל היחידה.

לשם כך פנה לסגן מפקד 81, שלא חשב פעמיים והתגייס למטרה. "דרכו", מספר סרן ב', "הגענו לד"ר יוסי ורדי, חבר גרעין המייסדים של עמותת "תובנות בחינוך", שמסייעת לבתי ספר בפריפריה חברתית וגאוגרפית. העמותה קישרה בינינו לבין בתי הספר, וכך שילבנו זרועות והתחלנו לפעול יחד".

הקמת הפרויקט נעשתה תוך זמן קצר: "היו כאלה שלא האמינו בהתחלה שנצליח תוך שבועיים, אחרי שכבר המערכות בבתי הספר נסגרו - לשלב את המיזם החדש בתוכנית הלימודים. אבל בזכות ההירתמות המטורפת של החיילים, המנהלים, המורים והצוות של עמותת תובנות בחינוך - עשינו את זה".

היוזמה התקבלה בשמחה וברצון כמובן גם מצד בתי הספר. "המנהלים רתומים מאוד ובכל פעם שמדברים על התוכנית יש להם אור בעיניים", משתף סרן ב'. "לא תמיד המורה מצליח להגיע לכולם. אנחנו כאן בשביל לעזור להתגבר על הפער, ועבור צוותי בתי הספר זה גם אוויר לנשימה".

בתיכון המיועד לנוער בסיכון, סרן ב' וחבריו ליחידה רואים הצלחה גדולה במיוחד. "המקום הזה הוא בית ספר להזדמנות שנייה. היה לנו שם הישג משמעותי בשנה שעברה. זו הייתה פעם ראשונה אי-פעם בהיסטוריה של בית הספר שתלמידים ניגשו ל-4 יחידות במתמטיקה, ולא רק ניגשו, אלא כולם גם צלחו את הבגרות", מתגאה מוביל הפרויקט. "יש משקל רציני מאוד גם לחיילים שלנו בהישג הזה".

בשנה שעברה חלה עליה של שמונה נקודות בממוצע של כלל ציוני התלמידים. "אני, למשל, שיפרתי ב-50 נקודות את הציון שלי - מ-20 בבגרות בשנה שעברה הגעתי השנה ל-75, מבחינתי זה הישג מדהים", מעידה אושר.

לדבריה, הקשר האישי שנרקם בין החיילים לתלמידים הוא כנראה אחד הגורמים להתקדמות המשמעותית: "החונך שלי נותן המון מהזמן שלו ומעצמו. כשמשקיעים בי כל כך הרבה - אני מרגישה חובה להשקיע חזרה".

"גם כשהוא חוזר עייף מהצבא הוא מוצא זמן עבורי - זה לא מובן מאליו בכלל", ממשיכה אושר ולא חוסכת במחמאות: "הוא שינה לי את החיים. בעזרתו שיפרתי את הציונים שלי בצורה דרסטית ולא פחות חשוב - הוא גרם לי להאמין בעצמי ולהעריך את עצמי".

ניב משתף שגם במקרה שלו, הוא לא קיבל שום הנחות מצד החיילים: "ב' דוחף אותי קדימה ולא מוותר לי. אם לא סיימנו תרגיל בכיתה - הוא מפנה לי זמן בשעות הערב ואנחנו לומדים בסקייפ".

לצד השיפור בציונים, חלה, כפי שמעיד סרן ב', צמיחה משמעותית גם בהיקף התוכנית: "בשנה שעברה הצבנו לעצמנו יעד להכפיל את מספר המשתתפים - ועמדנו בו". 

פנים אל מול פנים

בדומה לכל העולם, גם את משתתפי "81 על 1" תפסה הקורונה בהפתעה, אבל זה ממש לא עצר אותם. "ידעתי שאני לא מוותר על הפרויקט בשום פנים ואופן", מבהיר סרן ב'. "למרות הקורונה, לפחות 80% מהקבוצות המשיכו ללמוד - 'נפגשנו' בזום כל אחד מביתו".

"הייתי בהלם שתלמידים שיושבים בבית ויכולים להמשיך לשחק במחשב או לישון קמים בבוקר ולומדים מתמטיקה. בעיניי זה לא מובן מאליו ומבחינתי זה גם מדד גם להצלחת הפרויקט", הוא אומר בביטחון. "כשאנחנו ממשיכים ללמד אותם, על אף חוסר הנוחות והמגבלות, עובר אליהם המסר שאנחנו לא מוותרים עליהם לא משנה מה".

במבט ראשון אולי קשה להסביר את הקשר בין חיילים ביחידה טכנולוגית המסווגת לתלמידים בתיכון. ביחידה 81, דווקא יודעים להצביע איך החיבור הזה בין הקבוצות מעצים את שתיהן.

"הפרויקט מחזק אצלי את תחושת השליחות בשירות הצבאי. מאוד קל להישאב בצבא לתוך השגרה, והתנדבות כזו יכולה להיות דרך שוברת שגרה ערכית במיוחד", סרן ב' מסביר. "ברור שבתפקיד המקצועי שלי, במסגרת הצבא, אני תורם למדינה, אבל הרבה פעמים אני לא רואה את התרומה הזו מול העיניים ביום-יום. בפרויקט אני מרגיש את זה בצורה הכי ישירה, פנים מול פנים".

למרות שהפרויקט דורש לא מעט השקעה וזמן, סרן ב' משוכנע שיש לכך השלכות חיוביות נוספות: "יש לי אומנם פחות שעות בבסיס לעבוד, אבל בשעות שאני נמצא - אני הרבה יותר חדור מוטיבציה ויעיל, כך שבפועל התפוקה עולה. עוד חיילים מרגישים כמוני".

התחלה של דרך

מטרה נוספת של המפגשים בין הצדדים היא לעודד ולעזור לתלמידים להגיע לתפקיד משמעותי בצבא. "השנה כבר הנענו את התהליך הזה עם שכבת י"ב", סרן ב' מספר. "יש הרבה תלמידים שלא מגיעים לתפקידים האלה לא בגלל חוסר כישרון, אלא בגלל חוסר ידע והיכרות עם המערכת הצבאית, הן מבחינת יחידות לשאוף אליהן והן מבחינת התקשורת עם המערכת הצבאית. אנחנו עוזרים להם גם בהקשר הזה ומלווים אותם בתהליך הגיוס, כמו אחים גדולים".

ודוגמאות בשטח כבר יש. בימים אלה מחכה ניב למיונים לתפקיד תוכניתן: "ב' הסביר לי על כל מיני תפקידים בצבא וחשבנו מה מהם הכי מתאים לי. החלטתי שאני רוצה לנסות, ואני מקווה להצליח".

אושר, ששאפה להתקבל למסלול עתודה בסיעוד או ברפואה, כבר עושה צעדים משמעותיים ראשונים. "פעם לא האמנתי שיש לי את הנתונים ואת היכולת. א' נתן לי את האומץ וההבנה שאני יכולה להצליח. בזכותו התחלתי להגשים את החלום שלי להיות רופאה, והיום אני רשומה לעתודה בסיעוד. המסלול שלי יהיה טיפה שונה, אבל זו לגמרי התחלה של דרך", היא מכריזה בהתרגשות.

"המראה שחוזר על עצמו מידי שבוע בו, עשרות חיילים וחיילות מגיעים לבית הספר ויושבים כתף אל כתף עם התלמידים מרחיב את הלב", אומרת קארן טל, מנכ"לית ומייסדת עמותת "תובנות בחינוך". "בפני התלמידים נפתחים אופקים רחבים של אפשרויות לגיוס ולשיפור איכות תעודת הבגרות, שמעניקים מפתח לחיים להשתלבות חברתית בו יכולות טכנולוגיות כה חיוניות".

"אחת המנהלות", מגלה סרן ב', "סיפרה לי שהיא שומעת תלמידים שמדברים על מה הם רוצים לעשות בצבא ופתאום בכלל יודעים שיש להם את האפשרות להתמיין לכל מיני תפקידים. הם אפילו לא ידעו על הקיום של היחידות האלה ועל האפשרות להגיע לשם, ועכשיו בעקבות הפרויקט הם מעורבים הרבה יותר". 

גם כאן, כמו בתפקידם הצבאי, המשרתים ביחידה כבר חושבים על היום שאחרי. "אנחנו מסתכלים רחוק ומדמיינים איך אחד מתלמידי מהתוכנית מגיע לשרת ביחידה שלנו ולוקח על עצמו את הובלת התוכנית", מקווה סרן ב'. "זו יכולה להיות סגירת מעגל מרגשת".