מנהרת הזמן במודיעין לחודש ספטמבר

ליל ה-4-5 ספטמבר, 1997 -"שירת הצפצפה" - פעולת ש' 13 בדרום לבנון (ע"ב מידע מודיעיני) הסתיימה ב"אסון השייטת", ומותם של רוב אנשי הכוח ממארב ומטעני חבלה של החיזבאללה בציר התנועה. ועדת החקירה לבדיקת האירוע בדקה בין השאר את התהליך המודיעיני בניסיון להבין אם היתה דליפת מידע בערוץ יומינטי או עקב כשל ביטחוני-טכני שאיפשר מארב מתוכנן.

5-6 ספטמבר 1972 - מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" רצחו 11 ספורטאים ישראלים באולימפיאדת מינכן , במהלך האולימפיאדה ה-20 שהתקיימה במינכן במערב גרמניה. באירוע נרצחו אחד-עשר מאנשי המשלחת: ספורטאים, מאמנים, שוטטים ומלווים. שניים מהחללים נרצחו בתוך מגורי המשלחת הישראלית בכפר האולימפי, תוך כדי השתלטות המחבלים על חברי המשלחת. תשעת האחרים הוחזקו כבני ערובה במשך 19 שעות, ונרצחו במהלך ניסיון חילוץ כושל בשדה תעופה סמוך. במהלך ניסיון החילוץ נהרגו גם שוטר גרמני אחד וחמישה מתוך שמונת המחבלים. בעקבות הלקחים שהופקו לאחר הארוע הטרגי, הוקם גוף אבטחה למשלחות רשמיות בחו"ל. 

ספטמבר 1970- "ספטמבר השחור"– שיא המשבר בין ממלכת ירדן לבין הארגונים הפלסטינים. צבא ירדן פתח במתקפה רחבת היקף על בסיסי ארגוני המחבלים הפלסטינים בירדן לאחר נסיון התנקשות בחיי המלך חוסיין ב-1 בספטמבר 1970. לצד הקרבות בין צבא ירדן לארגונים הפלסטינים נקמו המחבלים בגל חטיפות מטוסים, שהונחתו בירדן (החזית העממית לשחרור פלסטין, 6 ספט') ובמקביל הצבא הסורי פלש לירדן (17 ספט'). לחץ אמריקאי-בריטי, ומהלכים מאיימים ישראליים הביאו לנסיגת הכוחות הסוריים. המודיעין הישראלי מילא תפקיד חשוב, כולל העברת מידע לירדנים. אלפי מחבלים פלסטיניים נהרגו והמלך חוסיין שהוכיח נחישות אילץ את ארגוני המחבלים להעתיק את פעילותם ללבנון, וביסס את שלטונו. בעקבות הארועים הוקם ארגון "ספטמבר השחור".

ב-9  בספטמבר 1969 התרחש "מבצע רביב"- מבצע ימי-יבשתי רחב היקף להנחתת כוח משוריין בחוף המערבי של מפרץ סואץ. למבצע, שכלל השתלטות למספר שעות על רצועה של 50 ק"מ ללא תגובה מצרית, קדמה מלאכת איסוף מל"מ (מודיעין למבצע), שלא כולו היה מדוייק - ונילוו אליו אנשי סיירת מטכ"ל וחקש"בים. במסגרת המבצע הושמדו מספר מתקנים מצריים ונהרגו בו למעלה מ-100 חיילים מצרים. בעקבות המבצע הודחו הרמטכ"ל המצרי ורבים ממפקדי צבא מצרים

ב-16 בספטמבר 1977, התקיים במרוקו מפגש חשאי, שאירגן המוסד, בין סגנו של נשיא מצרים, תוהמי, לבין שה"ח הישראלי, משה דיין, בחסות ובהשתתפות מלך מרוקו. החשאיות נשמרה בקפידה והיו שותפי סוד בודדים. אנשי אמ"ן ומשרד החוץ מודרו מהמהלך עקב "חשש מהדלפות".

הפגישה סללה את הדרך לביקור ההיסטורי של סאדאת בירושלים ב-19 נוב' 1977, שקדמו לו שורת מהלכים שלמוסד היתה מעורבות חשובה בהם ( ואמ"ן מודר מרובם).

היוזמה לשילוב מרוקו בתהליך היתה של ראש המוסד, דאז, יצחק חופי, שלאחר פנייתו של ראה"מ בגין, לנשיא רומניה, צאושסקו, לסיוע בפניה למנהיגי ערב, הציע את הערוץ החשאי והקשרים הטובים שהיו למוסד עם מרוקו במשך שנים רבות.

בגין נענה, והצעד הראשון היה פגישה בין המלך חסן השני לבין שר החוץ משה דיין. בהמשך פנה מלך מרוקו לסאדאת, ותוך זמן קצר סוכם על קיום מפגש ההכנה עם דיין. וכך היה:

16-19 בספטמבר 1982- טבח סברה ושתילה- מאות פלסטינים נרצחו בטבח אכזרי שבוצע ע"י הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים בביירות. היוזמה לכניסת הפלנגות הייתה של ישראל, שביקשה להסתייע בפלנגות לטיהור מחנות הפליטים ממחבלים פלסטינים. ר' אמ"ן, יהושע שגיא ואחרים, התריעו מהקשר עם הפלנגות וקונקרטית מפני השלכות של טבח אפשרי. וועדת כהן, שהוקמה לחקירת הארועים, התייחסה במסקנותיה בין השאר לר' אמ"ן, האלוף יהושע שגיא (בגין אי העברת המידע שקיבל על הטבח לדרג המדיני) וכן לשר הביטחון ,אריק שרון. שניהם נאלצו להתפטר מתפקידם.

17 ספטמבר 1971- הפלת מטוס ה"סטרטוקרוזר" של חה"א במשימת צילום מודיעינית מול דוור-סואר ע"י טק"א מצרי. המטוס ועליו  8 אנשי צוות היה בגיחת צילום באיזור תעלת סואץ לאיתור סוללות טילים סובייטיות חדשות. היתה זו גיחה מסוכנת לאזור מוכה טילים. זמן קצר לאחר שהגיעו ליעד נורו על המטוס שני טילי ס.א 2. רק אחד מאנשי הצוות נותר בחיים.

ליל 27-18 ספטמבר 1969- מבצע "בוסתן 39" – ממהמבצעים הבולטים בעומק מצרים במלחמת ההתשה והמבצע הראשון בסדרת מבצעים משולבים של חה"א וכוחות מיוחדים, בהם הונחתו כוחות להפגזת מחנות צבאיים בעומק מצרים. למבצע קדמה מלאכת הכנה מודיעינית נרחבת.

במסגרת המבצע הובילו מסוקי חה"א כוח צנחנים לעומק מצרים על מנת להפגיז מחנה צבאי מצרי (מרגמות 120 מ"מ). היתה זו פעולת הכוחות המיוחדים העמוקה ביותר עד אז במצרים והצלחתה הביאה לפעולות נוספות. מפקד הכוח היה סרן יצחק מרדכי.

ספט'  1955 כשל ההתרעה האסטרטגי המשמעותי הראשון של המודיעין לאחר קום המדינה: המודיעין הישראלי הופתע מהכרזת נשיא מצרים, נאצר, על עסקת אמל"ח רחבת היקף עם צ'כולסלובקיה (בריה"ם הייתה הספק בפועל, אך לא רצתה להצטייר כמתערבת במזה"ת). העסקה כללה ציוד מתקדם ובין השאר: כ-270 מטוסים, מאות טנקים, תותחים ונגמ"שים והיו לה השלכות משמעותיות על מאזן הכוחות במזה"ת. העסקה היתה בין הסיבות המרכזיות למבצע קדש ב-1956.

"הסימנים המעידים" בדרך למלחמת יום הכיפורים - החל מחודש אוגוסט החלו להצטבר ברמת הגולן ובהמשך גם בצד המצרי "סימנים מעידים" של תיגבור כוחות, כוננות ועוד. ראש אמ"ן, אלי זעירא,דבק עד ה-6 אוק' בלילה ב"סבירות נמוכה" והסביר מדוע לא תיתכן מלחמה. אלא שלסאדאת ואסד היה סדר יום משלהם.

25 ספטמבר 1973- הפגישה החשאית עם המלך חוסיין - בפגישה החשאית של המלך חוסיין עם גולדה מעדכן חוסיין על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במתקפה אם לא תחול תזוזה מדינית משמעותית. לפגישה, שהתקיימה ב"מדרשה" ואורגנה ע"י המוסד, האזין רע"ן ירדן במחקר, זיזי קניאזר. האחרון העביר את תכני השיחה גם לר' ענף 5 (ללא הרשאה) וננזף על כך. גם ע' עוזר ראש אמ"ן למבצעים, אל"ם (אז) מאיר אלרן, נכח בארוע (לא כשומע) וציין כי חוסיין סייג דבריו לגבי צבא סוריה:"הצבא הסורי אכן בהיערכות מלאה ובעמדות זינוק להתקפה ...יש לי את הספקות שלי ואיש לא יכול להיות בטוח". תוכן הפגישה דווח בתפוצה מצומצמת במודיעין ובדרג בכיר בלבד. (כך, לא דווח לאלוף פיקוד הצפון או לקמ"ן פצ"ן)

28 ספטמבר 1970 - פטירתו במפתיע של גמאל עבד אל נאצר, מנהיג מצרים (גם עבור גורמי המודיעין הישראליים היתה זו הפתעה).

 29 בספטמבר 2000 - פרוץ האינתיפאדה השניה (אירועי גאות ושפל) - למרות שבידי המודיעין הצטבר מידע רב  וגורמי המודיעין הציגו הערכות ואף התרעות (בניגוד לאינתיפאדה הראשונה) לגבי כוונות ערפאת ליצור גל מהומות לאחר כשלון שיחות קאמפ דיוויד, הרי שצה"ל וכלל גורמי הבטחון לא היו ערוכים למהומות בהיקף רחב. בהמשך פרצו מהומות אוק' האלימות גם ברחוב הערבי (13 הרוגים).

29 ספט' 1973 - דיווח שירות מודיעין זר בכיר כי בסוף ספט' צפויה מתקפה סורית לכיבוש רמת הגולן. בידיעה נמסר גם פירוט תכנית התקיפה וההכנות. הידיעה התייחסה לסוריה בלבד ולא הביאה לשינוי בהערכת אמ"ן. גם ידיעה זו לא דווחה לקמ"ן פצ"ן.

30 ספטמבר 1973 - ר' מח' מחקר בחיל הים, אל"מ רמי לונץ, מציג בפני מח"י ומטה חיל הים הערכתו כי צפויה מלחמה וזאת בניגוד להערכת אמ"ן. למחרת, מח"י הציג הערכה זו לר'אמ"ן, אלי זעירא, ששלל ההערכה. למרות זאת, בחיל הים ירדה ההתרעה באותו יום לכל יחידות החיל והחיל נערך לקדם פני המלחמה ובניגוד לאחרים היה מוכן למלחמה.

לקובץ ה-PDF