מנהרת הזמן במודיעין לחודש מרץ
ליל ה-5-6 מרץ 1975, הפריצה למלון סבוי - אל"מ עוזי יאירי, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל, ואיתמר בן דוד ,לוחם סירת מטכ"ל, נהרגו (לצד 9 ישראלים אחרים שהוחזקו כבני ערובה), במהלך פעולת סיירת מטכ"ל לחילוץ בני הערובה במלון "סבוי" בת"א. 8 חברי חוליית פת"ח השתלטו על המלון לאחר שהגיעו בדרך הים לביצוע פיגוע נקמה על מבצע "אביב נעורים" (אפריל 1973).
המחבלים איימו להרוג את בני הערובה אם לא תשחרר ישראל עשרות מחבלים. עוזי יאירי, בתפקידו אז כע' ראמ"ן למבצעים ובכירותו - ולמרות שהיה מפקד היחידה לשעבר לא היה אמור להצטרף לפריצה. אחת הפרשנויות היתה שבעקבות טראומת ארועי "החווה הסינית" במלחמת יום הכיפורים והמחיר היקר ששילמו לוחמי חט' הצנחנים בפיקודו-בחר להסיר מעליו את המשא הכבד בדרך זו.
6-10 מרץ 1949, המודיעין במבצע "עובדה" - "עובדה" היה המבצע הגדול והאחרון במבצעי מלחמת העצמאות ותרומתו הייתה משמעותית ורבה. הדבר בלט הן בשלב האיסוף המקדים והן תוך כדי המבצע - בדמות יח' האזנה ניידת שהתלוותה לכוחות, סיורים אוויריים ועוד. קצין המודיעין של חזית ד', זרובבל וורמל, הוביל את המאמץ המודיעיני, שהתבסס על תהליך הפקת לקחים ושיפר יכולות לאורך כל המלחמה.
מרץ 1949, הקמת ממ"ן - מעמד שירות המודיעין הצבאי (שהוקם ב-1948) התחזק עם הפיכתו למחלקת המודיעין (ממ"ן) והגדלת משאבים, אם כי עדיין לא כגוף עצמאי אלא במסגרת אג"מ. חיים הרצוג, שהיה עד אז ר' ש"מ ולחם לחיזוק מעמד ועצמאות ש"מ, כיהן כ-ר' ממ"ן הראשון.
מרץ 1949 - שמה של יחידת היומינט של שירות המודיעין הצבאי (ש"מ) שונה ל”מודיעין 10" והיא הפכה לעצמאית. בנוסף הוכפפה היחידה לממ"ן. היחידה נוסדה ביוני 1948 ובעבר היתה כפופה לענף קרבי בש"מ וכונתה "המחלקה המיוחדת". מפקדה הראשון היה רס”ן דוד קרון.
מרץ 1950 - המדור לתאו"ם (תכנון איסוף ומיון) במחלקת המודיעין ציין בסיכום הרבעון הראשון של 1950 כי באותם 3 חדשים, התקבלו במדור 31540 ידיעות ו-1660 דו"חות מסוכנויות האיסוף של ממ"ן בלבד (ללא שב"כ , מוסד ואחרים). רוב הידיעות התקבלו אז ממודיעין האזנה (מ/2). במדור שירתו אז 5 אנשים, והוא אינו היה ממוחשב.
25 מרץ 1963 - ר' המוסד והאיש החזק במערכת הבטחון מאז הקמת המדינה, איסר הראל נאלץ להתפטר. זאת עקב החרפה במערכת היחסים עם ראה"מ ושהב"ט, בן גוריון, על רקע התנהלותו בפרשת המדענים הגרמנים במצרים. הראל התעקש שהפרוייקט מהווה איום קיומי עבור ישראל ו"חצה קוים" בין דרג מקצועי למדיני. ר' אמ"ן אז, מאיר עמית, חלק על הראל ובן גוריון קיבל את הערכת אמ"ן.
את הראל החליף מאיר עמית, שבמשך כחצי שנה כיהן כר' המוסד ור' אמ"ן במקביל (המקרה היחיד מסוגו עד כה).
7 מרץ 1967, מעצרו במצרים של וולפנג לוץ - "מרגל השמפניה" וה"איש על הסוס", לוץ (זאב גור אריה) נשלח בראשית שנות השישים למצריים ע"י יחידה 188, היחידה המבצעית של אמ"ן (שעברה בהמשך ל"מוסד"). הוא פעל בכיסוי איש עסקים גרמני בעל עבר נאצי והצליח ליצור קשרים בצמרת השלטון המצרי ולאסוף מידע מגוון.
הוא ורעייתו (השניה) נעצרו ע"י המצרים, נחלצו מעונש מוות, נידונו למאסר עולם, ושוחררו בראשית 1968. זאת בעסקת שחרור שבויים (שיזם ר' המוסד, מאיר עמית) יחד עם 4 אסירי "עסק הביש" האחרונים.
8 מרץ 1969 - במלחמת ההתשה, אמ"ן לא ידע ולא התריע על ההפגזה הארטילרית רחבת ההיקף של מצרים, בה נרשמו הרוגים ופצועים רבים.מלחמת ההתשה החלה מייד לאחר מלחמת ששת הימים בקיץ 1967. במהלך המלחמה הגיע המודיעין הצבאי להישגים רבים והתבלט בעיקר במודיעין למבצעים בעומק מצרים, כשישראל לקחה היזמה לידיה, וכן ביזמות מודיעיניות.
14 מרץ 1978, מבצע ליטני - בעקבות פיגוע אוטובוס הדמים בכביש החוף (11 מרץ, 35 ישראלים נרצחו) ולאחר רצף פיגועים של הטרור הפלסטיני מלבנון, יצאה ישראל ל"מבצע ליטני" ("אבי החכמה") לכיבוש דר"ל והשמדת יעדי הפח"ע. המודיעין, שנערך למבצע תקופה ארוכה, מילא תפקיד מרכזי בהכנת תכניות המבצע והיתה לו תרומה חשובה גם תוך כדי הלחימה.
13 מרץ 1999, הרשעת יהודה גיל, איש המוסד לשעבר - "המרגל שלא היה". לאחר שהואשם ב-1997 והועמד לדין על בגידה באמון מפקדיו והעברת מידע שקרי לאורך כ-20 שנה, הואשם יהודה ונידון לחמש שנות מאסר. על פי המידע, יהודה הפעיל לכאורה מקור סורי בכיר כסוכן, כולל דיווח בדוי על כוונת הסורים לבצע מחטף בחרמון ועל ההיערכות הסורית מולנו.
29 במרץ 2002, חומת מגן - מבצע בשטחי הרש"פ באיו"ש לצמצום פיגועי ההתאבדות ופגיעה בגורמי הטרור. זאת בעקבות החרפת פיגועי ההתאבדות ובעיקר פיגוע ההתאבדות במלון "פארק" בנתניה בו נהרגו 30 אנשים.
אמ"ן והשב"כ היו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית, הובילו להצבעה על ערפאת כאחראי לגל הארועים וסיפקו מודיעין שוטף לאורך כל המבצע תוך התאמת הכלים והפעלת מאמץ ממוקד.