"חשוב לא רק להתבונן אחורה, לזכור ולהזכיר, אלא גם ללמוד ולהבין מה ומדוע קרה אז, שהביא אותנו לכשלון הנוראי"

ציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים מחייב אותנו לעיון מחודש ומעמיק בפרק הכואב והמשמעותי הזה בתולדות אמ"ן. 50 שנה אחרי חשוב לא רק להתבונן אחורה, לזכור ולהזכיר, אלא גם ללמוד ולהבין מה ומדוע קרה אז, שהביא אותנו לכשלון הנוראי. עלינו מוטלת החובה ללמוד וליישם הלקחים על מנת למנוע את המחדל הבא. לצד זאת, חשוב להזכיר גם את אלו שכן התריעו והלכו נגד הזרם כמו קמ"ן פצ"ן, חגי מן, וסימנטוב בנימין ממודיעין פד”מ. ואחרים, אך נבלמו ולא הצליחו להשפיע. וגם לציין את ההישגים המודיעיניים החשובים במהלך המלחמה. וכמובן- נזכור את כל הנופלים במלחמה וגם את שבויי אמ"ן במלחמה ההיא.

גדעון מיטשניק, סא"ל מיל'
רע"ן מורשת

רקע כללי
מלחמת יום הכיפורים נתפסת ע"י רבים כחוויה הטראומתית ביותר בתולדות מדינת
ישראל. את שורשי הכישלון ניתן לייחס בעיקר לדבקותם של גורמי ההערכה", שעליהם
ועדת אגרנט מתחה ביקורת לאחר המלחמה אך חשוב לציין ולהדגיש: אלו שטעו היו
מטובי בניו של אמין ומהמוכשרים בהם אך חטאו בעיקר בחטא היוהרה ובחוסר הפתיחות
להקשיב לדעה אחרת.

"קונספציה"- מסגרת חשיבתית על בעיה מסוימת, המקנה סדר ומשמעות לפיסות
מידע הרלבנטיות לתפישה נכונה של אותה בעיה- היא כלי עבודה חיוני ובסיסי
בעבודת המודיעין.
פרופסור אורי בר-יוסף


איך נולדה 'הקונספציה"
הכנות צה"ל למלחמה בתקופה שבין מלחמת ההתשה ועד לקיץ 1972, התבססו על שלושה נדבכים עיקריים:
הערכת המצב האסטרטגית בישראל, שגרסה שלצה"ל עליונות צבאית מכרעת על הצבא
המצרי ועל שילוב מצרי- סורי. הערכה זו נותרה בעינה חרף העובדה שקידום מערך ההגנה
האווירית המצרי באוגוסט 1970 לקרבת הגדה המערבית של תעלת סואץ הגביל באופן
משמעותי את פעילות חיל האוויר בחזית הדרום. חיל האוויר העריך כי יוכל להתמודד עם
הטקייא ולסייע לכוחות היבשה בתוך יממה עד שתיים מפתיחת המלחמה.
הערכת אמין, לפיה כל עוד מצרים לא השיגה יכולת אווירית לתקוף את בסיסי חיל
האוויר בעומק ישראל, היא לא תצא למלחמה. הערכה זו אוששה על ידי מידע מודיעיני
באיכות גבוהה, והיא שיקפה נכונה את הערכת המצב במצרים, לפחות עד להוצאת היועצים
הסובייטים בקיץ 1972.
התוכניות האופרטיביות של צהייל נגזרו מהנחת עבודה, שאמין יוכל לתת התרעה מקדימה
בת ארבעה עד שבעה ימים. הערכה זו נשענה על עבודה שנעשתה באמיין לגבי איתור סימנים
מעידים ליציאה למלחמה כבסיס למתן התרעה. להבטחה זו של אמיין בנושא מתן ההתרעה
המוקדמת הייתה השפעה רבה על החלטות הרמטכייל והדרג המדיני ב- 5 אוקטובר 1973,
שלא לגייס את כלל הכוחות.

יציאה למלחמה
הכרעה במצרים
בסתיו 1972 נפלה במצרים ההכרעה לצאת למלחמה מבלי להמתין לאמצעי לחימה נוספים.
הכרעה אסטרטגית זו- שלוותה בהחלפת אישים בצמרת הביטחונית המצרית, שאפשרה
-
הסכמה בין שר המלחמה המצרי החדש לבין הרמטכ"ל והנשיא סאדאת בדבר יעדי המלחמה
והדרך להשגתם- תורגמה להכנות צבאיות אינטנסיביות בחודשים הבאים. בהערכת מצב
מצרית מחודשת באביב 1973, הוחלט כי צליחת התעלה וכיבוש השטח
ממערב לה אפשריים. לאמיין הגיעו ידיעות בנושא. יצויין כי מצרים ליוותה פעילות זו
בתכנית הונאה מתוחכמת להטעיית ישראל.
כוננות "כחול-לבן" – ניצחון פירוס מודיעיני
באפריל 1973, החלו לזרום אל קהילת המודיעין הישראלית ידיעות (יומינט,סיגינט,חוזי)
על כוונה מצרית לצאת למלחמה באמצע חודש מאי. בניתוח בדיעבד התברר, שהתרעות אלו
שיקפו כוונה מצרית אמיתית, שנדחתה רק ברגע האחרון לסוף הקיץ בשל היעדר מוכנות סורית
למלחמה. למרות הערכת אמין, כי מדובר בהתרעות שווא החליט הרמטכ"ל- באישור הדרג
המדיני להאיץ את ההיערכות למלחמה ולחזק את הכוחות בחזית סיני וברמת הגולן. כוננות
מוגברת זו כונתה "כחול לבן''. משלא פרצה המלחמה באביב, כפי שהעריך ר' אמיין האלוף אלי
זעירא, התחזקה באמיין ההערכה, כי מלחמה אינה צפויה בקרוב. הערכה זו התקבלה גם ע"י
הרמטכ"ל והדרג המדיני. היה זה ניצחון פירוס, שכן להישג מודיעיני זה (במאי 1973) היתה
השפעה מכרעת על ההחלטה באוקטובר 1973 לאמץ את הערכת אמיין, כי הסבירות למלחמה
נמוכה.
סימנים מעידים למלחמה בצפון ובדרום
מסוף אוגוסט 1973 החלו להצטבר סימנים מתריעים לפעילות סורית חריגה ברמת הגולן.
אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי הנחה על הגברת הערנות והדריכות למתרחש בגזרה, אך
החשש היה בעיקר מפני מהלך סורי מוגבל ולא מפני מהלך כולל לכיבוש הרמה. ברקע לכך
עמדה הערכת אמיין שמהלך זה מחייב החלטה מצרית לפתוח במלחמה- שכאמור הוערך
שטרם התרחשה. יצויין בהקשר זה כי מידע ממקורות רגישים בהקשר הסורי שהופץ לגורמי
המחקר, לא הופץ לפציין במסגרת המידור שהיה קיים אז.
על רקע זה ועקב אזהרה, שנתן המלך חוסיין (25 ספטמבר 1973) בפגישה חשאית עם ראש
הממשלה גולדה מאיר, הוחלט על עיבוי חזית רמת הגולן בערב ראש השנה. עד ערב יום כיפור
(5 באוקטובר) תוגבר הקו בחטיבת שריון (חטיבה 7) ובכוחות נוספים- דבר שהציל את רמת
הגולן מכיבוש עייי הסורים.
חזית סיני נתפסה עדיין בשקטה עד ראשית אוקטובר וזאת למרות תגבור כוחות משמעותי
בצד המצרי (בכלל זאת קידום אמצעי צליחה וארטילריה לחזית). אלו הוסברו ע"י בכירי
אמין כחלק מהיערכות לתרגיל מפקדות עם גירסות בצבא מצרים (ייתחריר 41). דעותיהם
של אחרים באמיין נבלמו או זכו להתייחסות מבטלת.
הסבר זה לא עלה בקנה אחד עם התגבור החריג ואינדיקציית התרעתיות נוספות, שהמשיכו
להתקבל באמיין וביימוסדיי. אף שחלק ניכר מפעילויות אלו, שהעידו על כוונות התקפיות
ברורות, נצפו ודווחו גם ע"י התצפיות בקו התעלה, אמין התמיד בהערכתו, כי מצרים ארנה
מתכוונת לצאת למלחמה. זאת, עד בוקר ה- 6 באוקטובר שעות מספר לפני פריצתה.

"האמצעים המיוחדים''
פרופ' אורי בר יוסף ואחרים מאשימים גם היום כי ר' אמיין דאז, האלוף אלי זעירא, לא
העביר מידע התרעתי איכותי לרמטכייל ולשר הביטחון והטעה אותם בכך שהבינו כי אמצעי
האיסוף המיוחדים פועלים ואמורים לספק מידע התרעתי אם מצרים תחליט לפתוח
במלחמה. בפועל, האמצעים לא הופעלו, למעט לבדיקת יכולת מבצעית לזמן מוגבל. לפי
טענות אלו לעובדה שהקברניטים ציפו לקבלת מידע התרעתי מאמצעים אלו היה משקל חשוב
בגיבוש הערכת המצב של הרמטכ"ל והדרג המדיני, שלפיה לא יתבצע גיוס כללי. אחרים
מייחסים לסוגיה זו חשיבות פחותה.
6 באוקטובר 1973 – המלחמה פורצת במקביל בשתי החזיתות
-
כך קרה, שבהיעדר התרעה מודיעינית ובמועד על המתקפה בדרום מצד צבאות מצרים וסוריה
ובשל סיבות נוספות, נמצא צה"ל בלתי ערוך לקראתה. כתוצאה מכך, כבר ביממה הראשונה
של המלחמה קרס קו בר- לב בחזית סיני וחלקים ניכרים של רמת הגולן נכבשו על ידי הצבא
הסורי. מאות מחיילי צה"ל נהרגו וכוחות השריון איבדו למעלה מ- 300 טנקים מתוך פחות
מ- 500 טנקים שנטלו חלק בלחימה באותן שעות ראשונות.
מוצב החרמון- על חלקו המודיעיני- נפל כבר ביממה הראשונה למלחמה. ביטוי מוגזם לחומרת
המצב נתן שר הביטחון, משה דיין, שהתפרץ ללשכת הרמטכייל ב- 7 באוקטובר 1973 והכריז
"הבית השלישי עמד בסכנה".
מערכי האיסוף, שסיפקו מידע רב על ההכנות למלחמה של מצרים וסוריה לפני ה- 6
באוקטובר, המשיכו לספק מידע חיוני רב גם בהמשך אך חלקו לא הגיע לכוחות בשטח. ענף
5 (סוריה) במחלקת המחקר שהעריך שההיערכות הסורית היא למגננה מול ישראל ומחלקת
המודיעין בפציין, שהעריכה, כי בניין הכוח ברמת הגולן מיועד למלחמה, סייעו למהלכי המגננה
ומאוחר יותר גם למתקפת הנגד. בהקשר המצרי, תצוין הערכת ענף 1 (שטח) לפני המלחמה על
מהלכים חריגים בבניין הכוח בסיני.
ענף 6 (מצרים) במחלקת המחקר, כמו גם מחלקת המודיעין של פדיים, כשלו בהערכותיהם.
רעיין 6 הוחלף ב-8 באוקטובר בהוראת המטכ"ל. בהמשך, תרומת המודיעין לניהול המלחמה
בחזית התעלה הלכה והשתפרה, כולל במתן התרעה על כוונת המצרים לפתוח מתקפה לעומק
סיני ב-14 באוקטובר, שאפשרה את המהפך בחזית התעלה ונטילת היוזמה לידינו. לצד זאת,
נמשכו גם כשלים באיסוף, ניתוח והפצת המידע, למשל בהקשר הכוח העיראקי ברמת הגולן
או גיחות צילום שלא הגיעו לשטח.