המוחות מאחורי חיסול עשרות מהוגי 'התוכנית להשמדת ישראל'

3:30 לפנות בוקר, שעון מקומי: טהראן. עשרות מטוסי הקרב הצה"ליים החגים מעל העיר מפילים חימושים בסנכרון מופתי, הולמים בעוצמה בצמרת הפיקוד האיראנית, במערך ההגנה האווירית והנ"מ ובמטרות צבאיות נוספות. בשלטון עוד לא מודעים לכך בשלב זה, אבל אותה מכת אש היא רק מהלך הפתיחה של אירוע גדול פי כמה - מבצע 'עם כלביא'.

אם גם אתם התקשיתם לעמוד בקצב החיסולים, היירוטים והתקיפות מאז אותו שישי ה-13 - אתם לא לבד. אך בינינו, הסתובבו גם מי שמתכננים את הרגע הזה כבר שנים ושותפים לסוד השמור היטב.

את המעקב על האויב ממזרח, מנהלים בחטיבת המחקר שבאמ"ן כבר למעלה מעשור. אך זמן קצר לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הגיעה נקודת תפנית משמעותית, כאשר הוחלט להתמקד במדינה, שנחקרה עד אז כחלק מזירת צפון-מזרח - ולמסדה לראשונה כ'זירת איראן'.

"מדובר במחקר מודיעיני מתמשך, המשלב ניתוח תוכניות צבאיות של האויב לצד בחינת כיווני ההתעצמות של איראן בזירות השונות", מעידים בחטיבה, "למידת פרויקט הנשק הגרעיני, איתור מוקדי ידע מרכזיים, חקירת מתקני העשרת האורניום והטכנולוגיות המתקדמות - כל אחד מהמאמצים האלו סייע לייצר מודל התרעה אודות האיומים ולבנות תוכניות תקיפה וסיכול ליום פקודה".

כאמור, את ניסיונות ההאצה של איראן לעבר נשק גרעיני זיהו בחטיבה כבר לפני שנים אחדות. אך בנובמבר האחרון, עם החתימה על הסכם הפסקת האש בלבנון, התגבשה הבנה חדשה, לפיה מתקפת מנע היא לא רק אפשרית - אלא נחוצה. 

בשיתוף הדוק עם חיל האוויר, אגף המבצעים, וקהילת המודיעין הישראלית, שורטטו 'מרכזי הכובד' לפעולה הרת הגורל באיראן: מרכזי האש, העליונות האווירית, הגרעין, המשטר האיראני, התעשייה הצבאית וגורמי הפיקוד והשליטה.

"בתחילת הדרך עסקנו רבות בשאלה - מי נכנס לרשימת הסיכולים", נזכר רמ"ד יעדים בזירת איראן, רס"ן ר', "כלל השמות שהיו על השולחן הם גורמים שמבוקר עד לילה רק מנסים לפגוע במדינת ישראל. אבל אנחנו בררנו מתוכם את גורמי המפתח. מוקדי הידע, אלה שמניעים את הגלגלים של האויב".

על אף השיח התקשורתי על אפשרות תקיפה ישראלית ביממה שקדמה ליציאה למבצע, הבכירים האיראנים נתפסו בהפתעה מוחלטת - וחוסלו. במכת הפתיחה סוכלו 20 מאותם 'תותחים כבדים' שהובילו את התוכנית להשמדת ישראל. זאת הודות לתחבולה משותפת של אגף המודיעין וחיל האוויר.

"ידענו למצוא אותם בכל מקום, והאפקט שהיה למהלך הזה, מעבר לגריעת מוקדי הידע - היה משמעותי גם בעולמות ההרתעה", מבהיר רמ"ד יעדים, "הצלחנו לפגוע בכוורת הקרובה ביותר למנהיג, ולחזור בשלום".

מלבד המפקדים הצבאיים, באותה מהלומה ראשונית הותקפו ברחבי טהרן תשע דמויות משמעותיות נוספות שהיוו איום.  "רק לפני שבועיים התראיין פרידון עבאסי, ממובילי פרויקט הנשק הגרעיני האיראני ומוקד ידע בתחומו, שהצהיר כי הוא 'רק מחכה שיקראו לו כדי לבנות פצצה ולהשמיד את ישראל'", מפרט סמ"ר א', ראש החוליה שהובילה את חיסול מדעני הגרעין.

את משרדו של א', מעטרים פניהם ושמותיהם שוברי השיניים של מדעני הגרעין כבר זמן רב - תזכורת תמידית למשימתם שלו ושל חבריו. "זה אירוע שעוסקים בו כבר שנים. אנחנו מכירים את האנשים לעומק וברור לנו בדיוק עד כמה הם מסוכנים, כמה הם יודעים וכמה צריך לסכל אותם. אותה קבוצה שחוסלה, הייתה המשמעותית ביותר. רשימת שמות שהגענו אליה לאחר דיונים רבים. אלה היעדים שקמו בבוקר, וכל מה שהעסיק אותם היה איך להשמיד את מדינת ישראל", הוא מחדד.

באותם רגעים ראשונים לאחר הטלת החימושים, כשהבשורה על ההצלחה המבצעית עשתה דרכה לחמ"ל, אפפה את החדר התרגשות גדולה: "אחד החבר'ה פשוט שלף שופר מהתיק שלו, לרגע הזה חיכינו חצי שנה. בנקודה הזאת עצרנו לקחת נשימה, להפנים, ומיד חזרנו לעבודה". 

"אני יכול להעיד על עצמי שגם אחרי מימוש המבצע, לא הרגשתי שזה אמיתי. אנחנו מתרגלים את התרחיש הזה כל הזמן", ממשיך ראש החוליה, "אחרי כמה ימים עמוסים, לצאת מהחמ"ל, להתחבר לטלפון ולגלות שזה באמת קרה בעולם, שהם אינם - זו ממש כאפה מהמציאות. הסרת האיומים האלה, 'האיקס' שסימנו על כל אחד מאותם מדענים, התממש. זה מאוד מספק. וזה גם לא הסוף".

כמי שמתעמק באופן יום-יומי בנבכי מחשבותיהם של מדעני הגרעין, מכיר סמ"ר א' היטב את מה שמכונה 'התוכנית להשמדת ישראל': "המדינה שלנו נמצאת תחת שני איומים מרכזיים מול איראן - פרויקט הנשק הגרעיני וטילי קרקע-קרקע. זה מה שהאויבים שלנו עוסקים בו ביום יום. זו לא עוד סיסמה, אלא החזון שלהם". 

באשר לעיתוי היציאה למבצע, א' בוחר שלא להרחיב, ומסתפק בתשובות קצרות וממוקדות. "הגענו לנקודה שבה הוחלט שהגיעו מים עד נפש, וצריך לצאת למכת מנע לפני שיהיה מאוחר מדי. לשמחתנו, ההבנה הזאת פגשה אותנו במצב של מוכנות מבצעית - זה הרי ממש לא אירוע של להזניק מטוס ולפגוע, זה דורש המון סנכרון והיערכות מראש". 

"עסקנו במחקר של כלל חלקי הפאזל המודיעיני, בהרכבת תמונת מצב המתארת את המציאות בצד השני, בהסקת מסקנות וגיבוש הערכות. מתוכן, פיתחנו את היכולות המבצעיות שמומשו בשעות הראשונות למתקפה".

מאז מכת הפתיחה, רשם צה"ל עוד הישגים רבים, ביניהם הפגיעה במערך ההגנה האווירית האיראנית והשגת עליונות אווירית, סיכול בזמן אמת של מאות טילים איראניים, וגרימת נזק עמוק, נרחב ומתמשך למתקני גרעין, מפקדות צבאיות ועוד. כל זאת, תחת למידה מתמדת. "מעבר ללקחים היום-יומיים ממהלך למהלך, הכישלון של 7 באוקטובר תמיד מלווה אותנו, לא משנה איזו זירה אנחנו חוקרים", מעידים קצינים בחטיבת המחקר. 

כבר בימים אלה, ההמלצות והשינויים שהופקו בעקבות התחקירים שבוצעו בחטיבה מיושמים בשטח. בין אם מדובר במודלי התרעה חדשים, התמודדות עם שאלות קשות או בשילוב כלל סוגי המודיעין בתהליך המחקרי כדי לוודא שתיאור המציאות יהיה מאתגר יותר. 

גם בזמן כתיבת שורות אלה, העדכונים ממשיכים לזרום לנייד - על בכיר נוסף שחוסל, מתקן משמעותי שהותקף או ניסיון שיגור טילים שסוכל. אותם פיצוצים בשמי טהראן, שהפכו בין לילה ממחזה סוריאליסטי לחלוטין לשגרה החדשה, הם פרי עמלם של מוחות רבים לאורך שנים ארוכות בחטיבת המחקר, שמבהירים: "יש עוד קלפים בשרוול".