מה קורה כשתותחן, חי"רניק ובוגר 8200 - הופכים יחד לקמ"נים?

זה קרה לפני מספר שבועות. בתום הכשרה ממוקדת בהובלת מערך ההדרכה באמ"ן, המחזור השלישי של קורס קמ"נים במילואים הגיע לסיומו. בין 36 המסיימים שקיבלו את דרגות הקצונה במעמד המרגש, יכולתם למצוא מצד אחד כאלה שצברו ותק של שנים באגף, לצד אחרים שהצטרפו אליו לראשונה, ולמדו את המקצוע מאפס. 

"חלחלה בי ההבנה שאני צריך לעצור - ולשנות משהו"

"בבוקר 7 באוקטובר קפצתי להילחם ביישובי העוטף, לצד החטיבה שלי - 12", מגולל בפניי סרן ד', בוגר הקורס, את האירוע שהוביל אותו למסלול כקמ"ן, "לקחנו חלק משמעותי בהשבת הגזרה לשליטת צה"ל ובהגנה עליה. כשבועיים לאחר מכן, נכנסנו לתמרון בחלק הצפוני של רצועת עזה".

במהלך פעילות בבית חאנון, זיהה סרן ד' דמות חשודה בחלון הבית, במרחק של כ-30 מטרים ממנו ומשאר הכוחות: "חשפתי מחבל שכיוון טיל נ"ט נגדי ונגד מספר רב של חיילים נוספים באזור. כשהרמתי את היד כדי להצביע עליו, הוא הבין שנחשף ושיגר את הטיל".

המחבל פספס את לוחם המילואים ב-5 סנטימטר בערך, אבל עוצמת הפיצוץ וההדף גרמו לו לפציעה קשה, והוא פונה במסוק מהזירה לבית החולים. "במשך שבועיים עברתי 3 ניתוחים ביד ובכתף ומשם שוחררתי לשיקום בתל השומר. בדיעבד הסתבר לי שאותה תנועה שעשיתי כדי לחשוף את המחבל, עם היד המורמת לכיוונו, היא אולי זו שהצילה את החיים שלי".

אילוסטרציה

"היד שלי", הוא ממהר להסביר, "ספגה בערך 99% מהפגיעה, הרסיסים, השריפה, ההדף, הכול. היא הייתה שרופה ושבורה לגמרי, ונראתה כמו גחל. הניתוחים נועדו לייצב את המצב של כף היד והאמה, ולנסות לשקם אותן. הם הצליחו באופן יחסי, אך בכל זאת, נותרו יותר מ-50 רסיסים - שריטשו את כל העצבים באזור, וקטעו את התפקוד מכף היד וצפונה. אז אומנם לא קטעו אותה, אבל נשארתי עם יד שימושית בערך כמו אגרטל", הוא מחייך לרגע. 

בנוסף לפציעה הקשה בכף היד ובכתף, נפגעה גם השמיעה של סרן ד' באופן משמעותי כתוצאה מקול הפיצוץ, מה שמחייב אותו להיעזר במכשירי שמיעה. אבל האבחנה ששינתה את חייו יותר מכל, היא דווקא זו שלא הייתם מצליחים לזהות במבט ראשוני - פוסט טראומה. "זה משהו שדבק בי בצורה חזקה", הוא משתף, "הייתי מתעורר מסיוטים בלילה וחווה פלאשבקים. הרגשתי שאני מאבד את עצמי, את הערך שלי, ופשוט קורס".

"בתחושה האישית שלי לא הייתה לי משמעות לחיות", הוא מסביר בקול רועד, "עבר הרבה מאוד זמן עד שהבנתי את זה, אבל אחרי שחוויתי שני אירועים מאתגרים עם המשפחה שלי, חלחלה בי ההבנה שאני צריך לעצור - ולשנות משהו בחיים שלי".

אילוסטרציה

בחיפוש אחר תכלית חדשה, שתעזור לו לקום על הרגליים, הוא נזכר ברגעים האחרונים שבהם הרגיש שהוא לוקח חלק במשהו יותר גדול ממנו - על אדמת הרצועה בבית חאנון: "הבנתי שהמשמעות הבולטת שייצרתי עבור עצמי הייתה ההגנה על הבית ועל המשפחה שלי. מהנקודה הזאת ועד הבחירה לחזור לשירות מילואים, הדרך הייתה קצרה".

בנובמבר האחרון, כשנה לאחר הפציעה ששינתה את חייו, הוא התחיל את קורס קציני המודיעין במילואים, ונחשף למקצוע שהעניק לו זווית חדשה על שדה הקרב. "נתקלתי בעולם מושגים שלם שלא הכרתי", מבהיר סרן ד', "אבל בסוף, מי שחווה את השטח, יודע לנתח אותו דרך עיניים של לוחם, ומבין אותו במיקרו, מצליח לפרש אותו במאקרו בצורה מדויקת. היכולת הזו שלי כלוחם לזהות באופן בסיסי את החלקים האקוטיים, היא זו שעזרה לי בהתחלה".

מעבר לידע המקצועי שצבר בכיתה, הניסיון שהעניקו לו חבריו למסלול, שחיים את עולם המודיעין כבר שנים, היה עבורו 'גיים-צ'יינג'ר': "כולם באו במטרה משותפת, להתמקצע ולעזור אחד לשני להשתפר. הערבות ההדדית בין הצוערים, היא זו שסללה את הדרך שלנו".

היום, הוא מגדיר את הקורס כאבן דרך משמעותית בתהליך השיקום שלו, וכחוויה שהעניקה לו רגעים שימשיכו איתו עוד הלאה. "בתחילת ההכשרה התבקשנו להכין הרצאות של כמה דקות לכיתה ולספר על עצמנו ועל מי שהיינו לפני שהגענו לכאן", הוא נזכר, "אני ביקשתי להעביר את ההרצאה שלי לכל הצוערים, ובה שיתפתי אותם בפציעה שלי ובפוסט טראומה שמלווה אותי מאז. בתום ההרצאה, כולם עמדו ומחאו כפיים במשך דקות ארוכות. זה זיכרון עוצמתי".

"אתה מבין שהכלי הזה מסוגל לעצב את פני המערכה"

לעומת סרן ד', שאירוע משמעותי שעבר הוא זה שהוביל אותו למסלול, עבור סרן א' הייתה זו דווקא השגרה. "השתחררתי משירות סדיר כתותחן ב-404, בחטיבה 282, ובמילואים שירתי כסמל מבצעים בגדוד", הוא מציין, "לאורך המלחמה לקחתי חלק בלחימה בגבול הצפוני, אבל התחלתי להרגיש תחושת מיצוי, רציתי להשפיע יותר. כשהגיע אליי קצין המבצעים עם הצעה לעבור הסבה לקמ"ן ולצאת לקק"ץ - קפצתי על ההזדמנות מיד".

אילוסטרציה

בתום שבועיים בהם ספג את עולם המושגים הבסיסי, למד סרן א' את עבודת הקמ"ן בזמן אמת ממקור ראשון, כשהתלווה לקצין המודיעין הגדודי עם תחילת הפעולה הקרקעית בלבנון. לאחר שטעם את העשייה בתקופה עצימה כל כך, והבין לעומק את חשיבות התפקיד, צלל לעומק פרקטיקות המודיעין, כצוער.

"נחשפתי לעולמות מאוד מעניינים", הוא מעיד, "פתאום אתה מבין איזה כוח ויכולת יש למקצוע הזה, וכמה הוא מסוגל לעצב את פני המערכה. קמ"ן גדוד טוב יכול להציל חיים של רבים. עם הלמידה, עיכלתי את גודל האחריות שמופקדת לי בידיים, וזה מפעים, ונותן תחושה אדירה של משמעות".

כשנשאל על רגע מיוחד בהכשרה, בחר לציין דווקא את סדרת החינוך בהר הרצל, זו שעובר כל חייל בטירונות, שהפעם קיבלה עבורו משמעות עמוקה: "אחרי שאח שלי נפל בקרב ברצועה לפני כשנה, הצטרפתי בעל כורחי למשפחת השכול. להגיע להר הרצל על מדים, לסייר בין הקברים של אלו שנתנו הכול למען הצבא והמדינה, היה עבורי תהליך של התקשרות עמוקה עם הצבא, של סגירת מעגל".

"אנחנו לא נופלים ולא מתפרקים, יש כוחות נפש עצומים שמתעוררים בחברה מתחילת המלחמה, שמזכירים את תקופת ההתיישבות והחלוצים", הוא ממשיך באותה נשימה, "מפה נבנה העם, ככה אנחנו מתחזקים, וממשיכים לעשות ולהילחם עבור אלו שלא ישובו. כמעין צירוף מקרים, טקס הסיום נערך ביום האזכרה לאחי. בבוקר עליתי לקבר ואחר הצהריים קיבלתי את דרגות הקצונה. יש בזה משהו מתוק-מריר, כמו המעבר מזיכרון לעצמאות, אבל אני בטוח שהוא היה גאה בי".

"מעכשיו - זה עלינו"

במסגרת הקורס, שמו דגש כמובן על לימוד המקצוע עבור מי שלא הגיעו מרקע מודיעיני, אך גם הקפידו לעסוק בהקניית כלים, מיומנויות פיקוד והובלה, עבודה מול דרגים שונים ולמידת עמיתים של מי שכבר מכירים את עולם המודיעין מקרוב. 

"מתחילת המלחמה הייתי חלק ממרכז המודיעין של אוגדה 99", מספר סרן ו', מצטיין הקורס ובוגר יחידה 8200. "אחרי שנים באגף העולם הזה מוכר לי היטב, אבל ברגע שהפרקטיקות שלמדת מתחברות לכוחות בשטח אתה מבין את המשמעות, מרגיש אותה בכל שריר ועצם, ורוצה לרכוש מקסימום כלים ולהשפיע כמה שיותר".

"למדנו במלחמה שצבא המילואים הוא לא רק גיבוי לצבא הסדיר, אלא חלק קריטי מהלחימה, ובטח לא משהו שהולך להסתיים בקרוב. נידרש להיות שם לתקופה ארוכה, הקורס הזה הוא השקעה משמעותית לזמן הקרוב", הוא ממשיך באותה נשימה.

כשהגיע לקורס, נדהם לגלות עד כמה הסגל המנוסה ונקודת המבט של הלוחמים בשטח, יעצבו מחדש את תפיסתו כקמ"ן: "הצוות כאן מגיע מהלחימה, בין אם מדובר באנשים שיצאו הרגע מהסבך הלבנוני או בקצינים שלא נחו לרגע. הם מהווים מוקדי ידע מחוברים לתמונה המבצעית הנוכחית. בנוסף, מגיעים צוערים שכבר מילאו תפקידי קמ"ן, כך שיש הפרייה הדדית בתוך הכיתה, הנשענת על חודשים ושנים מצטברות של מילואים".

בין אם מדובר בפרקים על השטח, על האויב, על החיבור לאג"ם וללוחמים או על התרגיל המסכם שבחן את שיתוף הפעולה בין דרגים ומקצועות שונים בשטח, הפקת הלקחים מהלחימה, כך הוא מעיד, הורגשה בכל צעד. 

אילוסטרציה

"ראינו הרבה מקרים בהם פרקטיקות התפתחו תוך כדי לחימה, והתבררו כיעילות ומוצלחות. צריך ליצור איזון בין הידע המבוסס שלנו, לבין לקחים שעולים מהשטח. בתור מילואימניקים, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבקר קצת את המערכת כדי לדייק עוד יותר את העבודה".

"כל מי שהגיע לפה מבין שצריך לקחת צעד קדימה, ולהיות הכי טובים שאפשר כדי להביא שינוי והצלחה במערכה", הוא מחדד, "עד היום הקנו לנו כלים וחילקו לנו משימות, אבל מעכשיו - זה לגמרי עלינו. עלינו החובה לוודא שאנחנו לא רק עומדים במשימה, אלא גם מצליחים להביא אותה לידי ביטוי בדרג השטח ובכל נקודה בה נוכל להשפיע".