יותר מ-20 הוקמו בפחות מ-8 חודשים. איך נולדת יחידה חדשה בצה"ל?

עוף החול, חטיבת השומר, לוט"ר העוטף, יחידת אמש"ט, יחידת הניוד בפקע"ר ומרכז השו"ן, הן רק חלק קטן מהיחידות שקמו מפרוץ המלחמה בצה"ל, והיד עוד נטוייה. אבל האם תהיתם לעצמכם מה הסיבה שהן נפתחו בכלל?

"המלחמה הציפה בצבא צרכים חדשים ודרשה לחזק תפקודים קיימים", חורץ רמ"ח ארגון, אל"ם קובי רגב, "כך נוצר מצב שהואץ תהליך פתיחת היחידות, וקמו יותר מ-20".

בדרך כלל בשגרה, היחידות קמות במסגרת 'תוכנית רב-שנתית', שמסתכלת 5 שנים קדימה בניסיון לעצב את כיווני הפעולה של הצבא. "לצורך העניין, כשמחליטים לקנות טייסת מטוסי קרב", אל"ם רגב מציין, "זה גם עניין של כסף ומשאבים רבים, וגם המימוש יתקיים רק בעוד מספר שנים. אבל כדי שזה יקרה, צריך לקבל החלטות - וכאן באה לידי ביטוי התר"ש".

טרם 7 באוקטובר, צה"ל היה קרוב לסיכום תר"ש מעלות. אך בפרוץ המלחמה, לא היה ניתן לממש את התוכנית במלואה, והיה צריך לתת מענה מהיר לצרכים חדשים. "בגדול, יש 3 תחומים שנדרשנו לספק להם פתרון", הוא מסביר, "הראשון זה דברים שהיו קיימים, אבל היו צריכים חיזוק. לדוגמה, עולם בריאות הנפש - היינו צריכים לתגבר אותו מהר ובקנה מידה גדול שלא היה לפני".

"זה בא לידי ביטוי גם בהגנה האווירית", מוסיף רמ"ח הארגון, "7 באוקטובר נפתח עם מטח של כ-3,000 רקטות מעזה. לכן הקמנו עוד סוללות של כיפת ברזל והרחבנו את ההיערכות המבצעית של קלע דוד וחץ".

מערכת קלע דוד. צילום: אתר זרוע האוויר והחלל

עולם התוכן השני הוא צרכים שלא היו לפני המלחמה, אך זו יצרה אותם: "למשל, מרכז השו"ן (שבויים ונעדרים). מעולם לא התמודדנו עם כמות כזו של חטופים, בוודאי שלא אזרחים. לכן הקמנו התארגנות יעודית רחבה באכ"א ובאמ"ן, שמטפלת בצורך הזה. זה ממש כמו לייצר שריר חדש בגוף".

התחום השלישי עוסק בדברים שהיו חלק מהתר"ש, ובעקבות המלחמה דחיפותם ירדה - אך עדיין נדרש להמשיך ולקדם אותם. "גם אם הנושאים האלו 'פחות רלוונטיים' עכשיו, אנחנו דואגים להשאיר 'עין אחת פקוחה' עליהם - לא לשכוח את החשיבות שלהם בעתיד". 

אבל רגע, בואו נלך צעד אחר צעד - איך בעצם נולדת יחידה? אל"ם רגב מפשט בפנינו את התהליך: "מישהו קם ואומר שיש צורך במשהו. זה טנגו - לרוב מגיע מהשטח, כי רמת ההיכרות שלהם הכי מהימנה, אבל לפעמים זה בא גם מאיתנו, קומת המטה הכללי".

בניין המטה הכללי. אילוסטרציה

בסופו של דבר, כפי שהוא מעיד, צריך גוף ביצוע שיממש את זה: "אנחנו כאג"ת לא אלו שמקימים, אלא כאמור - אלו שמתכננים. תפקידנו להגדיר את המשימה, הסמכות, האחריות ואת המשאבים הרלוונטים. ואז התהליך עצמו, מתרחש בהובלת המפקדים בשדה".

בשלב הבא, זה עולה לדרגים הבכירים ומתחילה סדרת דיונים, בה מחליטים - מי השותפים בעבודה? "אם מדובר בצורך הנדסי בלבד, לדוגמה, שחקני המפתח יהיו אנשים מהחיל. אבל יש פעמים שזה רב זרועי - חיל האוויר, זרוע הים והיבשה, ואז מקיימים עבודת מטה רחבה עם מספר גופים". 

ומכאן - לעבודת המטה, דרכה מגיעים להחלטות קריטיות. "למשל, כשהקמנו את חטיבת ההרים 810, עלתה שאלה - מאיפה יגיעו האנשים שיקימו אותה?", משחזר אל"ם רגב, "הבנו כי צריך מכלול מגוון - הן מפקדים בעלי ניסיון מקצועי, והן חיילים צעירים שזה עתה התגייסו". 

חטיבת ההרים

הגושפנקא לפתיחת היחידה עוברת מספר אישורים, שבסופם מגיעה לרח"ט הארגון, עוברת לראש אג"ת, אחריו לסגן הרמטכ"ל, ולבסוף, הרמטכ"ל - שנותן את ה'אור הירוק' הסופי ומדייק את התהליך. ומכאן יוצאים לדרך חדשה. 

ולגולת הכותרת - בחירת השמות. "יש תהליך סדור לו שותפים אמ"ץ ואכ"א", הוא מסביר, "אחד הדברים הכי חשובים בצבא זו המורשת, ומאחורי כל שם יש אתוס. בסוף, כשמקימים יחידה חדשה, אנחנו עושים לה כביכול תעודת זהות, שהיא פקודה ארגונית, שכוללת שם ומספר, להם ביסוס ומשמעות".

ותוך כמה זמן נולדת יחידה? ובכן, זה תלוי מה מקימים ומה סדר הגודל. "אין ספק שהמלחמה גרמה לתהליך להיות אפקטיבי יותר, וכתוצאה מכך היחידות קמות מהר יותר", אל"ם רגב משתף, "את השו"ן הקמנו בזמן קצר, בשל חשיבות המשימה, ואת 'עוף החול' בנינו תוך 3 שבועות כי נתנו לזה עדיפות ברמה המטכ"לית. אבל את חטיבת השומר, שעדיין בתהליכים, לוקח כ-4 חודשים".

"הצבא הוא ארגון מאוד מסודר, שמאוד ברור מה תפקיד כל יחידה בצה"ל. ועדיין, ייתכן שאחרי המלחמה, דברים ייסגרו כי לא יהיה בהם צורך", הוא מודה, "הצבא משתנה ומתאים את עצמו כל הזמן להתפתחויות חדשות".

"הדבר שהכי מעניין בעבודה הזו, היא שהיא ממש אומנות", מחייך אל"ם רגב, "זאת מערכת שמצד אחד יודעת לבחון את הצרכים הרבים שבצבא, מצד שני להסתכל על מסגרת המשאבים הנתונה והמוגבלת, ומנסה לחבר ביניהם. המלחמה ייצרה מצב מרתק שחייב אותנו בשיתוף פעולה ומנהיגות".