דף מפקד ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

"האדם מאמין בכל הווייתו שלחיים יש מטרה, אמונה זו היא מהותו האנושית. בני אדם חופשיים הוגים בה, מתדיינים על טיבה, מכנים אותה בשמות הרבה. עבורנו המטרה פשוטה ביותר - לחיות עד האביב. על דבר אחר איננו חושבים, למשימה הזו בלבד מכוונים כרגע את כל משאבי הנפש וכל תקוותינו." (פרימו לוי)

משרתי האגף בסדיר ובמילואים,
היום אנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ניתן לשאול מדוע יש לנו יום זכרון? הרי ניתן לזכור את השואה בכל יום, אז למה בכל זאת נדרש לציין יום ייעודי לזכרון- לשואה ולגבורה, לחללי מערכות ישראל, לחורבן בית המקדש ועוד. התשובה היא שהאדם שקוע במשימות היום יום, אין לו זמן ואין לו קשב לעצור לרגע את שטף החיים ולחשוב על שאלות עצומות שעיצבו את חייו וניצבות כ"כוכב צפון" עבור העתיד.

יום הזיכרון הוא הזדמנות, הזדמנות למחשבה ולשיח על דברים שאיננו עוסקים בהם בשגרה אך הם חשובים לנו מאוד. זה קשה, קשה להבין את הדברים העצומים הגלומים בזכרונות אלו כאשר אמת המידה היא היום יום שלנו, אך אפשר להבין את המונח "מחנה השמדה"? איך אפשר להבין את המספר 6 מליון? איך אפשר להבין את המשפט "המטרה היא לחיות עד האביב"?

כדי לחוש את העוצמה אנו עושים טקסים ומתייחדים, כדי להבין אנחנו צריכים לייצר הקשר וקונקרטיזציה, אז נוכל באמת לדון בדברים באופן שיראה לנו מעשי ומועיל. בזהותכם כמשרתים בצה"ל אתם בעצם כבר מבצעים את אותו מעשה קונקרטי של זיכרון השואה - ההתגייסות לצבא מסמלת את התכלית שלעולם לא נצטרך לדבר יותר במושגים כמו "לחיות עד האביב".

התשובה לשאלה המהותית "'מי אני?" בהקשר השואה ומה אני עושה עם זה מובילה לתשובה עיקרית ודי פשוטה - אני משרת/ת בצבא ההגנה לישראל. זו שליחות הנובעת מצורך גדול מאוד שלעיתים אנו כהים אליו בחיי היום יום - לשמור על בטחונינו ועל חיינו במדינה הזו. זהו עוד שקול ומחשבה בתוך מכלול השיקולים שלנו, להמשיך לשרת בצה״ל ולתרום למדינת ישראל. תפקידנו הוא להבטיח שדבר כזה, כמו השואה, לא יוכל לחזור על עצמו ולא יחזור על עצמו לעולם! במדינת ישראל לא יהיה עוד אדם שיצטרך לתהות לעצמו האם ישרוד עד האביב.

אני מאחל לכם שביום כזה, יום הזיכרון (והמחשבה והשיח) לשואה ולגבורה - תזכרו את המעשה הקונקרטי שאתם מבצעים, תהיו שלמים איתו וגאים בו

אלוף ערן ניב
ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר