"מילדות הבנתי שקשה בבית - אז אני צריך לעבוד קשה יותר"

אם הייתם מתבוננים לרגע בסמל בר סוויסה, מדריך בתוכנית ניצנים באגף התקשוב וההגנה בסב"ר, מעביר במסירות שיעור לנערים ונערות בבאר שבע - לא הייתם מנחשים שמאחורי החייל האופטימי והחייכן הזה, עומד סיפור חיים לא פשוט. 

מגיל קטן נאלץ סמל סוויסה להתמודד עם כמה אתגרים מורכבים. אביו יעקב, קטוע רגל בעקבות סרטן העצמות, נפגע פעמיים מפגיעת קסאם במלחמת לבנון ובעופרת יצוקה, ומאז הוא משותק בפלג גופו התחתון. אמו לילך התעוורה בלידתו עקב סיבוך בריאותי, ומאז מוגדרת כנכה. בנוסף לעיוורון, היא מחוברת לבלון חמצן בשל מחלת ריאות, וממתינה להשתלה. ב-2018 נכנס אחיו הגדול לכלא, על רקע פרשיית רצח שהתגלגלה מעסקאות סמים בהן הסתבך. 

"מילדות הבנתי שקשה בבית - לכן אני צריך לעבוד קשה יותר, ולי את הפריבילגיה להתבכיין",  מספר סמל סוויסה, "אין איך להתרגל למציאות שכזו, פשוט צריך להמשיך עד שזה הופך חלק מהיום יום שלך".  

נסיבות החיים אילצו את סמל סוויסה להתבגר, וכבר כילד למד להתנהל כאדם בוגר. אך למרות כל הקשיים, המציאות מעולם לא הפילה את רוחו, "למרות האתגרים והמגבלות, ניסיתי לשנות את הגישה ולהתקדם עם חיי". 

מגיל קטן נמשך סמל סוויסה לעולם המחשבים. הוא הרחיב מדעי המחשב ופיזיקה בבית הספר, הצטרף לתוכנית"מגשימים" בה למד תכנות והתנדב במיזם "מנהיגות צעירה" בשדרות, במסגרתו מתקנים מחשבים ישנים ותורמים לנזקקים.

"בגלל שבבית המחשב לא היה כ"כ טוב, התחלתי ללמוד מאפס איך בכלל מתעסקים בו", מפרט סמל סוויסה, "ההורים שלי תמכו בי בכל דבר שעשיתי והפצירו בי ללמוד גם כשהמצב בבית היה מורכב".

לאחר שאחיו נשלח לכלא, הצטרף סמל סוויסה גם למיזם "דה-רוק", המטפל בבני נוער בסיכון ובמצב נפשי מעורער בעזרת מוזיקה. הוא למד לנגן על גיטרה, תופים ובס, והחל להתנדב במקום כמדריך. משם הגיע לארגון "מנהיגות מדעית" בבאר שבע, שמנגישה את מקצועות המדע בצורה חוויתית לבני נוער מהפריפריה. 

ביוזמתו ובכוחות עצמו הקים סמל סוויסה את הסניף הראשון של הארגון בשדרות, ובנה מערכי שיעור שלמים לתלמידים - וכל זאת בהתנדבות מלאה. "כל מה שעשיתי הוא להעביר לנוער צורה חדשה של לימודי מדעים", הוא מסביר בפשטות, "כך יוכלו ללמד בצורה מעניינית וייחודית". 

יום הגיוס הגיע, וסמל סוויסה שובץ בבה"ד 7 כמפעיל דיגיטל מבצעי. תוך כדי הקורס - הוא אותר להדריך בני נוער בפריפריה במסגרת תוכנית "ניצנים" של בסמ"ח, שמטרתה לקדם מצוינות טכנולוגית בקרב בני נוער מהדרום על ידי לימוד תכנות בשפת "פייתון". 

"ב'ניצנים' אתה לא רק מתכנת - אתה גם מדריך. זה מאפשר לך לתרום לסביבה ולהעביר לדור נוסף של נערים מהפריפריה ידע על עולם התכנות - מה שלי כילד לא ממש היה", הוא מציין ,"בתפקיד הזה אתה כל יום מקדם ועוזר למישהו. במובן מסוים זה כמו לקום כל יום לתפקיד חדש".

כשאני שואלת אותו על רגעים שבהם הרגיש את משמעות העשייה שלו, הוא מספר: "חניך פעם אמר לי - 'אני לא אוהב את הנושא ובזכות איך שאתה מעביר אותו כיף לי להיות בשיעור', ובמקרה אחר, נערה שהתקשתה בחומר דיברה איתי בסיום הקורס ואמרה - 'תודה שלא ויתרת עליי והשקעת מעל ומעבר'".

כשסמל סוויסה מתאר לי את עתידו, הוא מצביע ישר על שירות קבע בצבא - כראש מגמת תוכנה והנדסה במדור הילה, ומשוכנע שעתידו הוא בעולמות המחשוב בד בבד עם עולם ההדרכה.

"אם הייתי מדבר עם בר הקטן, הייתי אומר לו שהדרך הכי טובה לפתח את עצמו היא לעזור לסביבה - והיא תחזיר את ההשקעה", משתף סמל סוויסה, "אם להיות כן, בעיקר הייתי שמח לראות מאיפה הגעתי ואיפה אני היום".

"צה"ל נתן לי את האפשרות לעסוק במה שאני הכי אוהב", הוא מספר, "בעתיד אני רואה את עצמי כמתכנת בתחום הרובוטיקה, כך אוכל לבנות שתלים שיעזרו לאנשים לראות וללכת - אנשים כמו ההורים שלי".