"המטרה - בלי מגבלות. שילכו איפה ומתי שרוצים, בלי לחשוב על הקליטה"

בכל רגע נתון, סא"ל ר', מג"דית התקשוב של אוגדה 162, בכוננות להקפצה, בין אם לצפון, למרכז, או בחזרה לדרום. היא יודעת שלא משנה מה יהיו תנאי השטח או מזג האוויר כשיגיעו, יהיה על אנשיה לספק ללוחמים משאב שהפך לחשוב כמו תחמושת או אספקה - קשר רציף ואמין.

"היום, כשמג"ד, מ"פ, או מח"ט נכנס למבצע, הוא מבין את החשיבות של תקשוב", היא פוסקת, "זה לא עניין של 'אם יהיה לי זה יעזור', אלא עניין של 'חייבים שיהיה'. פשוט מאוד, הם חייבים שהפקודות שלהם יגיעו ללוחמים". רק כך ניתן לבצע פינוי פצועים, הכוונת מסוקים, הפעלת אש, וכמעט כל פעולה רגישה שמצריכה סנכרון.

אותה יכולת של תקשוב אוגדה 162 לעבור גזרה נבחנה ממש לאחרונה, כש'עוצבת הפלדה', שתמרנה תקופה ארוכה בעזה, 'עברה דירה' בזמן הלחימה מול איראן. "כמערך תקשוב, עשינו הכנה משמעותית לקראת השינוי", היא מספרת, "לייצר קשר רציף בצפיפות והשטח הבנוי של עזה, זה אחר לגמרי מההתמודדות עם המאפיינים של לבנון".

אפילו מי שלא בקיא במקצוע יכול להבין איך הוואדיות המחורצים והטופוגרפיה ההררית של הצפון מקשים על הקליטה. גם מזג האוויר משפיע מאוד בהיבט הזה, בנוסף לעובדה שהכוחות מתקדמים רגלית וצריכים לשאת על גבם חלק גדול מהאמצעים.

באוגדה הגיעו למשימה הזו ערוכים: "מראש מיפינו את הזירה, ובדקנו מה האפשרויות שאפשר לספק מבחינת רדיו, לווינות, כלים ניידים חוצי גב"ל (גבול בינלאומי), הכל מהכל. כל פתרון כזה נבחן בסימולציה כדי לראות איך יתנהג בזמן אמת". כשמדברים על כלים חוצי-גבול, הכוונה לרכבים ניידים שמותקנות עליהן מערכות שידור שונות, ובעצם מקרבים את האמצעים למוקדי הלחימה.

לצד המאמצים האלו, יש כמובן גם את קציני התקשוב בגדודים ובחטיבות הנמצאים בשטח עם הכוחות עצמם. "במהלך התמרון, אני בשיח מולם", מסבירה המג"דית, "איך מתכננים עכשיו קשר לאקט כזה או אחר, אילו כלים ייצאו לאן ומתי, אישורי תוכניות ועוד. וכשאנחנו לא בעיצומה של לחימה, נערכים לקראת הדבר הבא שיקרה".

בתמרון הנוכחי, יכולות הקשר באו לידי ביטוי גם בשורה של אירועים מבצעיים מאתגרים. "לצערי, היו לנו לא מעט חילוצים דחופים, גם האר"ן בחטיבת הנח"ל, וגם אירועים קשים בחטיבה 401. אחד הדברים הראשונים שמפקד עושה במצב כזה, הוא להעלות את כל הכוחות שלו בקשר, להבין את הסיטואציה ולהוריד פקודות מיידיות".

"הוא יכול להימצא בתוך וואדי עמוק, כשמסביבו צוקי האבן שמקשים על מעבר התדרים, או לנסות לתקשר עם כוח במרחק קילומטרים משם", היא מדיגשה, "כדי שיוכל לעשות את זה, יש מלאכת מחשבת שלמה - כלים פרוסים לשידור, מערכת שעוקבת אחרי המיקום שלו בכל זמן נתון, קישור מהיר בין התדר הספציפי של פלוגה אחת לאחת מקבילה. זה נשען על הרבה הכנות מעמיקות מהצד שלנו".

סא"ל ר' החלה בעצמה כקשר"גית בגדוד 74, ובין היתר הייתה קשר"חית חטיבת מנשה באיו"ש וחטיבה 188. לתפקיד הנוכחי נכנסה לפני כשנה וקצת, והיא האישה הראשונה שממלא אותו. "זה לא משהו שאני אומרת מתוך גאווה אישית", היא מודה, "אני חושבת שיכולה להחליף אותי אישה, וגם אחריה, עוד אישה וכן הלאה. אין הבדל מבחינתי, וגם מבחינת מפקדי הכוחות. מי שיש לו את סל היכולות, הערכים והניסיון, יכול להגיע למקום המתאים - וחלה התקדמות אדירה בנושא הזה".

לאזן את הלו"ז התובעני של מג"דית תקשוב אוגדתית עם חיי משפחה זה אתגר בפני עצמו, אם כי כזה שהיא הסתגלה אליו בשלוש השנים האחרונות: "זה קשה לא לראות את הילדים מספיק. בעלי גם מ"פ במילואים, ובלחימה בעזה שנינו היינו רחוק מהבית. אבל הבנים שלי מבינים, אם תשאלי אותם מה אמא עושה, הם יגידו לך מג"דית, ושאבא הולך ושומר עלינו".

כעת, כשהתמונה המבצעית שקטה יותר, אבל עמוסה לא פחות, האגף משקיע את מאמציו בפיתוחים והתאמות חדשות. "אנחנו מרחיבים את טווחי התקשורת ומייצרים ערוצים נוספים", היא חושפת, "כמובן שיש עוד המון על מה לעבוד, אבל אני שמחה לראות את השיפור שחל לאורך המלחמה. בתמרון האחרון, יכולנו לראות שהמפקדים בשטח 'מדברים' תקשוב, ומציינים לטובה את העבודה של הקשר"גים והקשר"חים לצידם".

"בשורה התחתונה, המטרה שלנו היא שלא יהיו להם מגבלות. זאת אומרת, שילכו איפה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, ולא יתכננו את הקרב שלהם לפי אם תהיה או לא תהיה קליטה. אנחנו כאן כדי לדאוג שזה לא יהיה בכלל שיקול".