משלחת הנגדים הראשונה של "עדים במדים" הגשימה חלום לניצולת השואה

בפעם הראשונה יצאה לפולין משלחת "עדים במדים" ייעודית המורכבת רק מנגדים. שמענו על המסע המשמעותי והעמוק שחוו 159 המשתתפים, על  העצמת תחושת השליחות שבשירות הצבאי ועל הגשמת החלום לניצולת השואה שליוותה אותם

28.11.18
תומי שטוקמן, מערכת את"צ

את סא"ל מוריה שדה, מפקדת "עדים במדים", אני תופסת, באופן לא מפתיע במיוחד, בדרך לעיר קראקוב שבפולין. האוטובוס רועש וגועש וניתן אפילו לשמוע את אחת המדריכות מעבירה סקירה על התחנות שבדרך. "אנחנו אחרי יום אמוציונאלי מאוד", היא משתפת אותי, "יצאנו מלובלין, אחרי יום שלם שבמרכזו היה הביקור בישיבת חכמי לובלין, ויותר מכל - ההדרכה והטקס במחנה ההשמדה מיידנק. זו הייתה חוויה מאוד מטלטלת ועוצמתית עבור כולנו, אלו התחושות כל פעם מחדש".

רק שהמסע הזה קצת שונה. מדובר בפעם הראשונה של משלחת "עדים במדים" ייעודית עבור 159 אנשים שהצבא כבר הפך לחייהם - אוכלוסיית הנגדים הוותיקים.

"הקבוצות שיוצאות למסע הן תמיד הטרוגניות, מכלל המערכים, היחידות והדרגות", מעידה סא"ל שדה. "בשנתיים האחרונות מתבצע פיתוח מתמשך של כל תחום הנגדים, וכחלק מכך, טיפוח הצד הפיקודי בשירות שלהם, הערכיות והמנהיגות".

הרעיון למשלחת כזו עלה מהשטח, במסגרת מפגשים של מפקד אגף כוח האדם, אלוף מוטי אלמוז, יחד עם הנגדים ביחידות ועם חניכי ביה"ס לנגדים. "לקחת חלק ב'עדים במדים' זה אירוע של פעם בחיים", מספרת סא"ל שדה, "לכן בחרנו לאפשר לקבוצה גדולה יותר, שמורכבת אך ורק מנגדים, כאלו המשרתים בקבע מעל ל-7 שנים, לצאת למשלחת".

את המסע מלווה עליזה לנדאו, ניצולת שואה שחולקת עם המשתתפים את סיפורה הייחודי בין התחנות השונות. "דרך הקשר עם עליזה, תחושת החיבור לעבר שלנו כעם התעצמה עוד יותר. אנחנו מרגישים שהם מוצפים בשאלות ובמחשבות עמוקות כשהם נתקלים באירועים הבלתי נתפסים שהתרחשו בכל תחנה שאנו עוברים", משתפת סא"ל שדה, "מורגש שהזהות הישראלית והציונית מתעוררת דרך הסיפורים הקטנים והאנושיים ביותר, וגם דרך סיפורי הגבורה. המשתתפים מרגישים פתאום צורך להיות אקטיביים וחושבים יותר. זה גם המסר שלנו עבורם".

ההשפעה מדברת בעד עצמה, וקולות הנגדים הנרגשים מתחילים לצוף מעלה ולהבהיר את חשיבותה של המשלחת. "מדובר בקבוצה שנוח יותר לשתף בה, קבוצה בוגרת שמאפשרת הגעה לתובנות משותפות", חולקת ראש מנהל נגדים, סא"ל ליאת פוני, שיצאה גם היא למשלחת, "בנוסף לכך, הם מעידים שאופי הפיקוד שלהם כשיחזרו ליחידות הולך להיות מושפע מכך לחלוטין, ושתחושותיהם לגבי השירות בצה"ל מתעצמות - הם מבינים שזה המקום עבורם".

 

כשהיא מתבקשת לציין רגע אחד בלתי נשכח לסיום, סא"ל פוני אפילו לא משתהה, "כשנכנסנו לבית הכנסת בלובלין, חברי המשלחת כולם שרו לעליזה, העדה שלנו, את השיר 'אשת חיל', והגשימו לה חלום לו חיכתה כל חייה. המחויבות של הנגדים כאן מרגשת עד דמעות והם הופכים לשותפים מלאים לדרך זה של זה, ושל כל מי ששותף בתהליך".

ומעבר לאותה חוויה משמעותית שהמסע מספק לנגדים, הקבוצה הייעודית יוצרת גם שליחות מהותית לטווח הארוך, שעתידה להשפיע על אוכלוסיית משרתי הקבע כולה. "השינוי הזה מיועד ליצור עידוד רצון בקרב נגדים בקבע ראשוני להישאר בתפקידיהם", מסבירה סא"ל פוני, "אנחנו צריכים להישאר רלוונטיים כל הזמן ולייצר תמריצים שיעלו את המוטיבציה בקרב האוכלוסייה הזו, כך למשל - נגד ותיק, חוזר ממסע כזה עם הבנות משמעותיות לגבי מהות שירותו ומטמיע את אותן המסקנות במשרתים הצעירים יותר או באלו שנמצאים בתחילת החתימה שלהם".

את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, וההשפעה של הקבוצה כבר ניכרת, על אף שחזרה ארצה ממש לפני ימים ספורים. "מעכשיו ואילך אנו מחלקים את הקצאות היציאה למשלחת לחילות השונים, והם מחליטים מי הנגדים שיוצאים, כך שיהיו משתתפים מכלל המערכים", מספרת ראש המנהל, "בנוסף, כל הנגדים שהצטיינו במהלך השנה בבית הספר לפיקוד ולא יצאו עדיין למשלחת יקבלו כרטיס כניסה, כדי ליצור להם אפיק העצמה נוסף".

"בקרוב, כמו בכל המשלחות, ניפגש לכנס מסכם בו נשמע על המטען הרגשי אצל כל אחד מהמשתתפים, וכיצד הוא מופעל היום בנקודת המבט האישית של כל אחד מהם", מסכמת סא"ל שדה, "בכנס נצייד אותם בכלים להטמעת נושא השואה ביחידות השונות ובקרב החיילים, הכול כדי לוודא שהם זוכרים שהם ייצוג של שם המשלחת - 'עדים במדים'".