החיילת שלא נותנת לאף מכשול לעצור בעדה - גם לא לעיוורון

היא ניגשה לבגרויות, יצאה לטיולים שנתיים והשתתפה במסע לפולין. הדבר היחיד שהבדיל בינה לבין בני נוער אחרים, הוא שטוראי אורי שלמון נולדה עיוורת. כעת, היא מתגייסת לצה"ל ביחד עם חבריה והולכת ללמד חיילים על קבלת השונה: "יש אנשים שאומרים לי שיכולתי בקלות להשתמט, אבל אין לי ספק שעשיתי את הדבר הנכון"

31.08.17
טלי סטמבולצ'יק, מערכת אתר צה"ל

חודשיים שלמים לפני שלבשה לראשונה את מדי חיל האוויר, הגיעה כבר טוראי אורי שלמון (18) לבסיס שבו תשרת. שוב. ושוב. ושוב. "הייתי בבסיס בשביל ללמוד אותו", היא מסבירה, "המקל שלי רק מזהיר אותי מפני מכשולים - הוא לא מכוון אותי. את הדרך אני צריכה לשנן - לפי עמודים, עצים ועיקולים".

"זה אומנם מייאש וחם להיות שעות בחוץ ולעשות את אותו המסלול הלוך וחזור כל כך הרבה פעמים", היא חולקת, "אבל הרצון להתגייס נתן לי את האנרגיות. תמיד נאחזתי בזה שאני אהיה עצמאית בבסיס, שלא אצטרך עזרה".

טוראי שלמון נולדה עיוורת, אך היא מעולם לא נתנה למגבלה להפריע לה: היא למדה בתיכון רגיל, ניגשה למבחני הבגרות כמו כולם, יצאה לטיולים שנתיים עם שאר חבריה לכיתה ואפילו השתתפה במסע לפולין. "כשאחרים רואים אותי מתנהלת כמו כולם ולא מרחמת על עצמי, אז גם מתייחסים אליי כשווה בין שווים", היא סבורה. 

לכן, להתגייס לצה"ל ביחד עם שאר החברים, היה הדבר הטבעי בעיניה, ובעיני כל הסביבה: "חברות שלי התגייסו לצה"ל ומבחינתן זה היה מובן מאליו שגם אני אתגייס", היא אומרת, "המסלול שלי הוא רגיל, אז למה שאני לא אעשה שירות רגיל כמו כולם?".

טוראי אורי שלמון ביום הגיוס עם ראש מדור שירות ייחודי, רס"ן עדי כץ (שמאל) והמלווה שלה מעמותת "מגדל אור"

אבל לא כולם חשבו כך. "יש פה ושם אנשים שאומרים לי שיכולתי בקלות להשתמט, שלא הייתי צריכה להתעקש להתנדב לצבא, אבל אין לי ספק שעשיתי את הדבר הנכון. גדלתי עם אחים לוחמים שלא הפסיקו לספר על החוויה המטורפת הזאת שהיא צה"ל, ותמיד רציתי גם להתגייס - לתרום למדינה, לשרת את החברה ובו זמנית לפתח את העצמאות ואת האישיות שלי", היא מצהירה ומדגישה שוב ושוב: "אני ממש לא מרגישה פראיירית". 

בעקבות מספר שינויים שנעשו לאחרונה באגף כוח האדם בתחום המתנדבים, ביניהם קיצור זמן ההמתנה לאישור ההתנדבות וחלוקת הסמכות לאשר גיוס בין לשכות הגיוס השונות, יכלה טוראי אורי שלמון לעלות על מדים ביחד עם חבריה, במקום לחכות עוד מספר חודשים, כפי שהיה בעבר.

"התגייסתי השבוע להיות מש"קית חינוך", היא משתפת בגאווה, "אני הולכת להעביר סיורים וסדנאות לחיילים על ערכים, במרכז שאותו אני אעזור לפתח". הערך שאותו הכי חשוב לה להדגיש הוא, כמובן, שוויון וקבלת השונה. "בתיכון עשיתי בגרות ברדיו", היא נזכרת, "ורק בתכנית האחרונה סיפרתי למאזינים שאני עיוורת. הלוואי שכמו ברדיו, גם בחיים יכירו אותך לפי מי שאתה, ולא לפי איך שאתה נראה או לפי המקל שיש או אין לך".

 

בהכנת הידיעה השתתפה חן גל, אתר מתגייסים ברשת