סיפורו של זוהר סילוק, שמעכשיו הוא חייל בדיוק כמו כולם
כבר שנה וחצי שהוא לובש מדים כל בוקר, מתייצב בבסיס וממלא את פקודות המפקדים - כמו כל חייל, אבל בעצם לא בדיוק. עד עכשיו. בשבוע שעבר הגיעו חבריו של זוהר סילוק ליחידה ומפקדיו לבסיס תל השומר כדי לחגוג את הגשמת החלום הגדול: גיוס לצה"ל. "עכשיו זה אמיתי! הכל שווה, כמו כולם!"
מעולם לא ראיתי מישהו מחייך חיוך רחב כל כך, אמיתי כל כך, ובאף הופעה לא שמעתי מחיאות כפיים חזקות כמו אלו שנשמעו כשזוהר סילוק עלה על האוטובוס - והצדיע.
רק כמה דקות קודם לכן, בתוך ההמולה שמאפיינת כל כך את רחבת הגיוסים בתל השומר, אפשר היה לשים לב - או יותר נכון, קשה היה לפספס, את החגיגות של משפחת סילוק. במבט ראשון זה יכול היה להראות כמו יום הולדת: בלונים, שולחן עמוס כל טוב ועוגה באמצע. אם הייתם מתקרבים, הייתם מבינים שמדובר במסיבת גיוס יוצאת דופן - מטרים ספורים מרציף העליה לאוטובוסים.
זוהר, בן ה-22, עומד בצניעות בצד השולחן ומתרגש יותר מביום הולדתו. למרות שבשנה וחצי האחרונות הוא לבש כל בוקר את מדי צה"ל והגיע לבסיס, 27 בפברואר 2018 הופך לתאריך חשוב בקריירה הצבאית שלו. "זה אמיתי עכשיו!", הוא מכריז בגאווה, "עכשיו זה הגיוס האמיתי. כל מה שהמפקדים אומרים - אני אעשה הכל. כמו כל החיילים, הכל שווה, כמו כולם".
את המאורע המשמח חוגגים לא רק בני המשפחה, אלא גם אנשי היחידה בה התנדב עד כה, במסגרת תוכנית "שווים במדים", אליה ישוב עכשיו כחייל. המג"ד, המ"פ, הסגל שמלווה אותו מהרגע הראשון, וחבריו לשירות עוטפים אותו באהבה ומתרגשים ביחד איתו. "אי אפשר בכלל לתאר כמה זכינו בזוהר, מה זה עושה ליחידה", אומר מפקד גדוד 638 בחיל הטכנולוגיה והאחזקה, סא"ל יאיר הכהן.
"כשהוא בא לכאן, הוא רואה שהוא יכול להיות בדיוק כמונו, עם כל הזכויות והחובות", ממשיך סא"ל הכהן, "ובו זמנית, חיילים שיש להם כל מיני בעיות, מסתכלים עליו, ושמים בצד את הבעיות שלהם. אז ברור שזה משרת את זוהר, שזה מדהים מבחינתנו, אבל זה משרת גם את החברים שלו ליחידה באותה הדרך".
אז למה עברה יותר משנה עד רגע הגיוס? "זוהר נורא רצה להתחייל, וכמובן שאני קצת...", זהבית סילוק בוררת את המילים, "אני קצת הסתייגתי, אז החלטנו להתחיל קודם עם התוכנית, כדי שיטעם מה זה צה"ל. באחד הימים בבסיס הוא היה צריך מספר אישי בשביל להיכנס למחשב", היא משחזרת, "הוא חזר הביתה ואמר: 'אמא, אני חייב להתגייס! אחרת אני מתבזבז'. אז התחלנו את התהליך".
אחרי שווידאו שזוהר אכן מסתדר, פנו הוריו למדור מתנדבים שבאגף כוח האדם, ותוך ארבעה חודשים נשלח צו הגיוס. "ראינו שזה באמת טוב בשבילו, וטוב לנו, וטוב לבית - הילד חוזר מאושר!", משתפת אמו, "וגם אנחנו נרגענו והשלמנו עם זה".
לפתע רץ זוהר למכונית הוריו, ומיד חוזר עם שקית בד קטנה, שרואים ששמר עליה מכל משמר. הוא מוציא מתוכה בעדינות רבה את תג היחידה ואת זוג הסיכות אותם יענוד על מדי ה-א' שיקבל בעוד שעות ספורות, ומביט בהם בעיניים נוצצות.
"זוהר הוא נשמה אחת גדולה", אומר מפקד פלוגת הרק"ם, רס"ן איציק סימן טוב, בעודו מביט על המתגייס הטרי, "אני לא רוצה להגיד שהוא כמו חייל רגיל - הוא רגיל. זה זוהר, הוא חייל רגיל, והוא נותן מעצמו מעל ומעבר במשימות שהוא עושה, במסירות שלו, והאהבה שלו למולדת ולצבא זה לא משהו שניתן להסביר. זהו, היום הוא כבר חייל, וכבוד הוא לנו שהוא משרת אצלנו".
ולמה זוהר הכי מצפה בשירות? "לסגור שבתות וחגים - כמו כולם", הוא מכריז ללא היסוס, "זה כיף מאוד שאני עכשיו חייל. כל מי שמתגייס שמח, ואני - אני הכי שמח".