חיילים וילדים שכולים במסע משותף של הזדהות והתבגרות

כשהיה בן 12, יצא סמ"ר אורי שי חדד, המשרת כיום כלוחם בפלחה"ן צנחנים, למשלחת "Legacy" (מורשת), של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב ובפנמה (FIDF), בשיתוף מחלקת הנפגעים באגף כוח האדם בצה"ל. "בילדותי איבדתי את אחי, בן ציון חדד ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים בזמן ששירת בחטיבת הקומנדו", משתף סמ"ר חדד, "הגעתי למשלחת כחלק מהתוכנית המיועדת לאחים שכולים ויתומי צה"ל, שמעניקה להם טיול בר או בת מצווה משותף עם ילדים אחרים במצב דומה".

צולם על ידי FIDF
ראשון משמאל: סמ"ר אורי שי חדד

"זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת פגשתי מישהו שחווה מצב דומה לשלי", הוא משחזר. "זה היה לי מאוד שונה וחדש, וללא ספק נצרב לי בזיכרון, זו הייתה חוויה משמעותית במיוחד עבורי".

המסע הבלתי נשכח, הוביל את סמ"ר חדד, כמעט עשר שנים אחרי, לצאת למסע בשנית - הפעם כמדריך במשלחת לסן פרנסיסקו. "כשהייתי חניך במסע, המדריכים לא הגיעו ממשפחות שכולות", הוא נזכר, "חשבתי שעכשיו, אני יכול לספק לילדים אותם אדריך מקום להזדהות, לפורקן. אהיה אדם שיכול להקשיב ולהבין".

ארגון FIDF הרחיב בשנים האחרונות באופן משמעותי את תמיכתו במשפחות השכולות באמצעות תכנית "Legacy", ומסייע לאלפי אלמנות, יתומים, אחים וכל בני משפחת השכול שאיבדו את יקיריהם בעת שירותם בצה"ל, ועומד לצדם,כשהם בונים מחדש את עתיד משפחתם.

במסגרת תוכנית זו, הארגון, בשיתוף מחלקת נפגעים בצה"ל, מוציא כבר מעל לעשור קייטנות קיץ ייחודיות בערים שונות בארצות הברית לקבוצות ילדים ממשפחות השכול. הטיול המשותף לארה"ב מעניק חוויה יוצאת דופן ומרגשת, אותה מלווים צוות מדריכים המורכב מחיילים בשירות צבאי, שחווים את השכול במשפחתם, וקצינים בכירים ממחלקת נפגעים. הפעם, היו אלו ילדים בגילאי בר ובת מצווה, שהתקבצו לטיול משותף לכבוד המעבר מילדות לבגרות.

"הילדים האלו איבדו את היקר להם מכל ומציאות חייהם השתנתה ברגע", אומר אלוף (מיל') מאיר כליפי-אמיר, מנכ"ל ארגון FIDF. "האובדן איתו הם נאלצים להתמודד כבני נוער צעירים קשה ובלתי ניתן להבנה. מטרת הטיול היא לגרום להם לחייך שוב, לצאת משגרת היום-יום בישראל, לחזק ולהתחזק בחברת שותפים לגורל - אחרים בני גילם שחווים גם הם את השכול והכאב".

"אנו ותומכינו מתמלאים אושר כשאנחנו רואים אותם מחייכים ונהנים. בעבור תומכינו, זו חוויה מרגשת ומעצימה שמבהירה את מציאות החיים המורכבת בישראל, ואת המחיר אותו אנו נדרשים לשלם כדי להמשיך ולהתקיים כעם חופשי בסביבה עוינת ומורכבת".

המסע מורכב מתחנות רבות ומגוונות, בהן עוברים הילדים צעד צעד, דרך הזיכרון המשותף והאינדיבידואלי, תוך כדי צבירת זכרונות חדשים יחדיו. "בתחנה הראשונה - שהינו במחנה קיץ יהודי עם ילדים אמריקאים שאינם דוברי עברית כלל. נדהמתי לראות את התקשורת המוצלחת בין ילדי המשלחת לילדי המחנה, שגברה על מחסום השפה", מספרת בהתרגשות רס"ן לי פלוס, רמ"ד נפגעים בחיל הרגלים ומפקדת המשלחת המקבילה לוושינגטון.

"כשהיינו בארצות הברית", ממשיכה רס"ן פלוס, "התקיימה בארץ אזכרה לאחיו של אחד המדריכים שנפל במבצע צוק איתן. החלטנו לערוך באותה העת אזכרה במחנה, אליה הזמנו את כלל הישראלים השוהים בו - מדריכי הסוכנות היהודית וחברי המשלחת. בסופה, כל אחד מהמשתתפים הזכיר קרוב שאיבד בצבא - זה היה מעמד מרגש ועוצמתי לכולנו".

"באחד הערבים, כל אחד מהנוכחים קיבל מסר מהבית, לאחר מכן חילקנו נרות אותם כל אחד הדליק וביקש משאלה לקראת תקופת בגרותו החדשה, ובסוף הערב הפרחנו בלונים לציון דברים שנרצה להשאיר מאחור לצלילי השיר יחד לב אל לב".

קשר יחיד במינו נוצר בין המדריכים לחניכים. כל מדריך ליווה קבוצה שמנתה מספר חניכים, והפכה למשפחה קטנה ופרטית במהלך המסע. "הכימיה ביני ובין הקבוצה שלי הייתה מדהימה", מספר סמ"ר חדד, "לקחתי רגע הפוגה מהעומס של השירות הקרבי, ויחד יצרנו מקום פתוח ונעים, שבסך הכל מאפשר להם לחלוק ולהנות מהחברה - זה היה מאוד מספק.

"המדריכים הסתכלו על הילדים כאחיהם הקטנים וסיפרו שזו חוויה מחזקת, מסבירה רס"ן פלוס, "לראות ילדים כה קטנים מתמודדים בגבורה עם האובדן שגם הם חוו ונאלצים להתמודד איתו מדי יום".

בתום עשרת ימי המחנה, התארחו הקבוצות אצל משפחות יהודיות, וערכו ארוחת ערב שבת משותפת ומסיבה באחד הבתים. מדובר בתורמים של ארגון ה-FIDF  שאירחו ויצרו קשר חשוב ותומך עם הילדים: "המסע הזה לציון בר או בת המצווה עבור הילדים הללו שאיבדו את הקרוב מכל היה זכות גדולה בשבילי ובשביל סגל המשלחת. זכינו להיות חלק מחוויה מדהימה ומעצימה עבור כולנו, חוויה שלא תישכח לעולם. מקווה שהצלחנו ולו במעט למלא את החסר".

"הדהים אותי שהם הרגישו בנוח לומר מה הם מרגישים", מסכם סמ"ר חדד בסיפוק, "העובדה שהייתי אדם שהם יכולים להזדהות איתו, תוך כדי שהם מתגבשים לאט לאט כקבוצה, תרמה לחוויה עבורם ועבורי והפכה אותה למעצימה, בדיוק מהמקום שבו הזיכרון המשותף פוגש את כולנו".