רעיית הנשיא ורעיית הרמטכ"ל אירחו הרמת כוסית לראש השנה בהשתתפות חיילים בודדים

20 לובשי מדים הגיעו היום לבית הנשיא לאירוע הרמת כוסית חגיגית לכבוד ראש השנה, אותה אירחו רעיית נשיא המדינה ורעיית הרמטכ"ל. אל הרמת הכוסית הוזמנו חיילים וחיילות בודדים שהגיעו מיחידות שונות ואשר עלו בגפם מארצות הברית, אנגליה, רוסיה, ונצואלה, ארגנטינה ועוד וכן חיילים ילידי הארץ שהתגייסו לצה״ל ללא עורף משפחתי.

במהלך האירוע, שהתקיים בהובלת בית הנשיא ומדור בודדים ביחידת מופת, הציגו את עצמם המוזמנים, ושיתפו בסיפורם האישי, על החלטתם והתגייס וגם סיפרו על האתגרים העומדים בפניהם.

רותם, חיילת בודדה חסרת עורף משפחתי המשרתת כלוחמת בגדוד קרקל ריגשה את הנוכחים כשסיפרה על הקשיים המלווים את החיילים הבודדים: "הוכחתי לעצמי ולכולם ששום דבר לא עומד בפני הרצון. כשיש לך מטרה מול העיניים רעשי הרקע לא מפריעים. תמיד שאלו אותי למה לוחמה. אותי לימדו שאדם שיש לו למה יוכל לשאת כל איך. לי יש את הלמה שלי- כי עכשיו זה תורי להחזיר לארץ הזאת את כל מה שהיא נתנה לי ולהגן עליה ללא פחד ועם אהבה גדולה, והלמה הכי גדול עבורי הוא אמא שלי, שיושבת למעלה. בכל מקום שאני הולכת אליו אני דואגת ליצור לעצמי משפחה, ומכל המשפחות שיצרתי לעצמי אין לי ספק שקרקל היא הטובה ביותר".

רעיית הנשיא פתחה את דבריה ואמרה: "אני שמחה ומתרגשת כל כך לראות הרבה צעירות וצעירים, כמותכם, שלמרות האתגר בוחרים לתת מעצמם, לתרום למדינת ישראל ולהתגייס. כל הכבוד לכם! להיות חייל זה לא תמיד קל. להיות חייל בודד או חיילת בודדה – זה עוד יותר קשה."

רס״ן נטלי חן, רמ״ד בודדים במופת מספרת: ״האירוע היה מרגש מאוד וביטא את החשיבות וההוקרה של צה״ל לאוכלוסייה המיוחדת הזאת. תקופות החגים בכלל ובפרט בעידן הקורונה, עלינו כמפקדים, סגלי הפרט והמשא״ן לוודא שלכל חייל בודד יש מקום לחגוג את החג ומעטפת פרט ראוייה".

"חיילים יקרים, הגיוס לצבא מייצר אתגרים", פתחה את דבריה רעיית הרמטכ"ל, "המעבר מהאזרחות למסגרת הצבאית לא קל לכולם. ממקום שבו אתה שולט בלוח הזמנים שלך כמעט תמיד, ואתה מרכז העולם, אתה נכנס למערכת נוקשה של גבולות וכללים. שעות השכמה מוזרות, פקודות, מסעות מפרכים, מסדרים קפדניים, וכל זה, כשאתה מוקף באנשים שאתה בכלל לא מכיר, והם עוד לא למדו להכיר אותך".

"בתנאים הלא פשוטים האלה אתה נדרש להשתלב ולהסתגל, וזה קשה. ברגעים האלו יש נטייה להישען על התמיכה מהבית, ועל כך שבסוף השבוע תשוב ואולי תזכה בחיבוק והערכה, יהיה מי שיקשיב וישמע את החוויות והקשיים, ייתן עצות ויתמוך בך. אבל אלה הנחות יסוד שלא נכונות לכולם, הן לא נכונות עבורכם. בשבילכם, הגיוס ותקופת ההסתגלות היו קשים ומאתגרים הרבה יותר".

"הרבה יותר קשה לעשות את המעבר למסגרת הצבאית, כשאין בית תומך, או דמות של אח שמהווה מודל, או כשגיוס לצבא לא מהווה נורמה מהמקום ממנו אתה בא. חלקכם הגעתם עם רקע כזה, עם נתוני פתיחה שונים", היא הוסיפה, "מישהו אחר היה מנסה לבחור בדרך הקלה, אך לא אתם. על אף הקושי בחרתם ויצרתם נתיב משלכם. אתם מהווים מודל עבור האחים הצעירים שלכם ועבור הנערים בשכונה בכך שבחרתם להתגייס לצה"ל".

"חלקכם נקטתם בצעד אמיץ אחר", היא ממשיכה, "החלטתם שאתם משאירים את החיים המוכרים בחו"ל, את המשפחה, את החברים, את השגרה המוכרת והנוחה, וטסתם לכאן כי קול פנימי קרא לכם לבוא, להתגייס ולתרום את חלקכם בביטחון המדינה. עשיתם זאת בידיעה שתצעדו לבד בלשכת הגיוס ותעברו את הטירונות ושאר הקשיים בשירות רחוק מאוד מהמשפחה".

"האמת היא שהמשותף לכולכם הוא שאתם גיבורים", הדגישה, "הצעד שעשיתם ואופי השירות שבחרתם מלמדים על התכונות המאפיינות את כל אחד ואחת מכם - תכונות של מנהיגים".