מדוע הבכיר האמריקאי התרגש אחרי שפגש את יזם תוכנית "תתקדמו"?

לפני כחודש וחצי יצרו איתי קשר מארצות הברית, בכיר אמריקאי מגיע ארצה עם בנו שנמצא על רצף האוטיזם, לרגל בר מצוה, ומבקשים כי אתלווה אליו כנציג צה"ל. הפונים מעברו השני של הקו שמעו עלי מתת אלוף דן גולדפוס, שתחת פיקודו שירתי בחטיבת הנח"ל ובמקפדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. במסגרת תפקידי והשליחות שלקחתי על עצמי אני פוגש המון מקרים מיוחדים, בעצם, כל משפחה על הרצף עם צעיר עמוס בחלומות לשוויון הזדמנויות, הוא אירוע משמעותי עבורי לא פחות מאשר עבורם. לשמחתי קיבלתי את ברכת הדרך של תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח-האדם, והביקור יצא לדרך.

היה זה יום שישי, והוזמנתי למלון קרלטון על חוף ימה של תל אביב, לארוחת בוקר, אבל מרוב התרגשות החביתה התקררה בצלחת בעודי מנהל שיחות עם מארק, האב, עם ולארי האמא, עם מולי האחות בת ה-13 ועם גראנט בן ה-14. יום קודם הם ביקרו בשוק מחנה יהודה וגראנט התקשה מאוד לתפקד, הרעש וההמולה הציפו אותו חושית. אחרי ארוחת הבוקר המשכנו במיניבוס למכון איילון ברחובות, אתר מרתק שטרם ביקרתי בו. שם, מתחת לאדמה ולאפם של הבריטים, ייצרו מתנדבים אמיצים מקבוצת הצופים א' כדורי 9 מ"מ במפעל מרשים בין השנים 1945-1948. הייתי מרותק מהתחכום כיצד מכונת הכביסה הענקית זזה או תנור הלחם הענק גם הוא זז, חושפים מדרגות לקומת המפעל ובגראנט הצעיר והסקרן סוחף בעיניו המאירות את כולם אחריו, מנסה לענות תשובות למדריך.

גולת הכותרת של הביקור הגיעה ביום חמישי לאחר מכן, יום הבר מצווה. לא ידעתי אם אקבל אישור ממשרד הבטחון, מאוד התרגשתי ושיגעתי כמו שרק אני יודע את דובר צה"ל. רק ביום שלישי הודיעו לי שאני מצטרף וכך הגעתי בבוקר לבוש מדים למלון בירושלים. לראשונה בחיי אני מלווה צעיר על הרצף לטקס בר המצווה שלו בכותל המערבי ועבורי הכל היה חדש, ביקור במנהרות הכותל המדהימות, חוויה בתלת ממד דרכה חזרנו אחורה 2000 שנה, וכמובן שרשרת הדורות. אין פארק בעולם שיכול להציע חוויה כל כך מעצימה ומחברת בה כולנו הבנו עד כמה אנו שרשרת אנושית עם משמעות ומטרה.

לפני החזרה למלון עצרנו לביקור מקדים במתחם עזרת ישראל, ושם, בפני המשפחה המורחבת, סיפרתי על כך שבאותו יום, 7 ליולי, התגייסו לצה"ל עוד 60 צעירים עם אוטיזם לצה"ל במסגרת תוכנית תתקדמו, כחיילים מן המניין, וזכו לביקור היסטורי של שר הבטחון, רא"ל (במיל') בני גנץ. הוא היה יכול ללכת לכל גיוס אחר, גולני או שריון, אבל בחר דווקא להגיע לגיוס של צעירים עם אוטיזם, ויש בכך מסר חשוב מאוד על הלגיטימציה ותיקון העולם שאנו עושים. שרשרת הדורות הזכירה לי שרשרת אחרת עליה דיבר האלוף (במיל') דורון אלמוג, זו שממנה עשוי עם אשר חוזקו כעוצמת החולייה החלשה ביותר. תתקדמו מאפשרת לכל אותם אוטיסטים שהופכים להיות חיילים כמו כל חייל אחר, כמו כל אזרח אחר, להיות חוליה חזקה יותר, ומאפשרת לכל עם ישראל להיות שרשרת חזקה יותר לדורות הבאים.

השעה חמש אחר הצהריים הגיעה, ואנחנו שמנו פעמינו לטקס המרגש. כולם התלבשו במיטב בגדיהם ואני נותרתי במדים, נסענו לרחבת הכותל ושם חיכה לנו הרב. להפתעתי גיליתי שלפני שני טקסים, בת מצווה למולי, האחות, ובר מצווה לגראנט, שזכה להכנה מדוקדקת לקראת האירוע. הוא ידע כל מילה בעברית, קורא בגאווה את ברכת ה"שמע". אותו ילד שבהיותו בן 4 אמרו להוריו שבר מצווה לא יוכל לחגוג, לוקח אותנו לסיבוב ריקודים, ניגש מיוזמתו לכל אחד ואחת ומושך ביד, ואחרון הייתי אני. היה זה כיף כל כך גדול להשתולל עם גראנט על הרחבה, שני אוטיסטים מסתחררים בחדווה וכולם סביבנו מוחאים כפיים. אחר כך לקחתי את גראנט והצטלמנו כשהכותל המערבי מאחורינו, אוחזים ביחד טלפון המציג את סמל תוכנית תתקדמו.

היום הזה נדמה כתחרות אולימפית בה כל שלב שובר את השיאים של קודמו, והשלב האחרון היה במסעדה בירושלים, שם הכינו לנו חדר ובו ארוחת ערב חגיגית. האוכל הגיע במנות גדושות, ואורחים נוספים הצטרפו. מארק, האבא, ביקש לומר לכולם תודה, וכאשר הגיע אלי היה ניכר שהוא מתרגש, לא כך הבנתי מה קרה אבל כשאני והמדריכה שלנו החזרנו את גראנט העייף לבית המלון ואותי לרכב חזרה לתל אביב, היא אמרה לי: "אתה לא מבין, הוא בכה בגללך". נבוך לא יכולתי להרגיש יותר גאה מכך שגרמתי למשפחה שהגיעה במיוחד מארצות הברית, להתבונן בי, אוטיסט וקצין בצה"ל, ולחשוב לאן גראנט עוד יכול להגיע.