נוהל הגשת סיוע וקבלת סיוע בכיבוי דלקות 59.0301

לקובץ PDF לחץ כאן

פקודות מטכ"ל, 1 יוני 1984

59.0301 בטיחות באש וכיבוי אש בצה"ל

 

הגדרות

1. בפקודה זו –

א. בטיחות באש – מכלול הנהלים, האמצעים והפעולות הננקטים בכל יחידה, מחנה או מתקן של צה"ל כדי למנוע דלקות, לרבות מידת המוכנות לכיבוי שרֵפות בזמן רגיעה ובשעת חירום.

ב. סיכון – הסיכוי להתממשותה של יוכלה (פוטנציאל) הרסנית הטמונה במשימה או בפעולה, והוא שילוב של ההסתברות להתרחשות אירוע בטיחות או לחשיפה לגורם שיש בו יוכלה לפגיעה ושל חומרת הפגיעה הגופנית שעלולה להיגרם בעקבות התממשות היוכלה ההרסנית.

ג. גורם סיכון – מצב או פעולה שעשויים להזיק לגוף האדם ולפגוע בו או לגרום לבריאות לקויה, לרבות מפגעים בטיחותיים הידועים ליחידה ומטופלים בתוכנית הבטיחות היחידתית, שטרם הוסרו; גורמי הסיכון ימופו לפי שלושה תבחינים:

1) הסיכון ומקורו – תיאור גורם הסיכון;

2) העצם המוגן – תיאור העצם או הנכס העלול להיפגע עקב חשיפה לגורם הסיכון;

3) זיקה בין גורם הסיכון ובין העצם המוגן – תיאור תרחיש הפגיעה או החיכוך בין גורם הסיכון לעצם המוגן מבחינה תהליכית או מצבית;

ד. זיהוי גורמי סיכון – חיזוי, איתור ותיעוד של גורמי הסיכון בתהליכי העבודה ובסביבת העבודה.

ה. משימה חריגה – משימה מורכבת ובלתי שגרתית בהיקפה או בסוגה, המאופיינת בסיכונים רבים. יש להיערך אליה ולתכננה באופן שיטתי טרם ביצועה, כדי להפחית את הסיכון הטמון בה ולמנוע נפגעים ומִפגעים.

ו. תאונה – מאורע בלתי מתוכנן שבו נפגע אדם או נגרם נזק לציוד או לרכוש, שלא בכוונה ושלא עקב פעילות אויב.

ז. מניעה יזומה –

1) מכלול של מאמצים ושל אמצעים שמטרתם לחזות את גורמי הסיכון, את הסיכונים, את המשימות החריגות ואת השגיאות העלולים לגרום למאורע בטיחותי ולשלוט בהם.

2) מכלול של מאמצים ושל אמצעים שמטרתם לצמצם את חומרת הפגיעה או הנזק הנגרמים בתאונות.

 

כללי

2. דלֵקה מסכנת חיי אדם, ועלולה לגרום לפגיעה יוֹכלָתית (פוטנציאלית) בכוננות הצבא וברכוש צבאי, מלבד הנזק הסביבתי והפגיעה ברציפות תפקודן של יחידותיו בשגרה ובחירום.

3. תפיסת הבטיחות באש בצה"ל מתבססת על מניעה יזומה ועל תכנון מוקדם, כדי למזער את סיכוני הבטיחות באש ביחידה. התפיסה מתמקדת בניהול סיכונים, בהדרכה ובהגברת המודעות.

4. כדי למנוע דלקות יש לעשות את כל הפעולות הנדרשות שימנעו חיבור בין מרכיבי האש. פעולות יזומות אלו מצמצמות את הסיכון לפריצת דלקה.

5. בפרוץ אירוע בטיחות באש יתבסס המענה על יכולות הקיימות ביחידה ועל יכולות הכיבוי (צבאיות ואזרחיות כאחד) הקיימות מחוצה לה ואינן אלא בחזקת מענה משלים, אם יידרש.

6. הוראות מקצועיות משלימות למניעת דלקות ביחידה יפורסמו בהוראות מבק"א יבשה ליחידות צה"ל.

 

המטרה

7. להנחות את מפקדי צה"ל וחייליו כיצד למנוע דלקות, כיצד לכבות דלֵקות בצה"ל, לדווח עליהן או להגיש סיוע באירועי אש חיצוניים.

 

השיטה

ניהול מערך הבטיחות באש ביחידה

8. מפקד היחידה הוא האחראי לנהל את מערך בטיחות באש ביחידתו ועליו לנקוט את כל הפעולות הנדרשות בחקיקה, בהוראות ובפקודות הקיימות בנושא הבטיחות באש ביחידתו, וזאת כאמור בהפ"ע 2.0712 "בטיחות וגהות בצה"ל".

9. מערך הבטיחות באש יושתת על מניעה יזומה ועל תכנון מוקדם להגנה מפני אש. בעת אירוע בטיחות באש המענה יתבסס על כיבוי יחידתי ועל כיבוי מרחבי, כמענה משלים אם נדרש.

10. סגן מפקד יחידה ישמש כקצין בטיחות יחידתי בנושאי כיבוי ובטיחות באש, ותפקידיו יפורטו בהוראת מבק"א יבשה הרלוונטית. ביחידה שאין בה תפקיד של סגן מפקד או שתפקיד זה אינו מאויש, ישמש מפקד היחידה כקצין הבטיחות היחידתי בנושאי כיבוי ובטיחות באש.

11. ניהול מערך הבטיחות באש ביחידה, לרבות מינוי בעלי תפקידים, ניהול סיכונים, פריסת אמצעי כיבוי אש, יישום תוכנית הבטיחות ועוד – יפורטו בהוראות מבק"א יבשה הרלוונטיות.

12. אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריותו של כל חייל למלא את הנדרש ממנו על פי פקודות הצבא בנושא הבטיחות באש.

 

המניעה היזומה ביחידה

13. תוכנית לניהול הבטיחות ביחידה, כהגדרתה בפקודת מטכ"ל 63.0104 "תוכנית לניהול הבטיחות והגהות בעבודה, הבטיחות באש והבטיחות בחומרים מסוכנים ביחידות צה"ל", תכלול תוכנית בטיחות באש יחידתית, ובה יפורטו פעולות המניעה היזומה לפי גורמי הסיכון הקיימים ביחידה, ודרכי התמודדות עם דלקה.

14. בתוכנית הבטיחות היחידתית העוסקת בתחום בטיחות האש, יפורטו הפעולות שמטרתן למזער את נזקי השרֵפות ולהאט את התפתחותן, כגון: הסברה, בדיקות תקינות תקופתיות לציוד, למערכות ולאביזריהם, תיחום אש וגיזום עצים, ניכוש עשבייה, בדיקת הַאֲרָקוֹת, בדיקת לוחות חשמל וצמצום מטעני אש.

15. בכל תכנון של מיזְמי בינוי ותשתית, לרבות מיזְמי אחזקה, ישולבו היבטי בטיחות באש, כנדרש בחוק, בהוראות ובפקודות.

16. לפני אכלוס המבנה, יוודא מפקד היחידה כי ניתן אישור אכלוס בכפוף להשלמת הדרישות המקצועיות בתחום הבטיחות באש, על ידי הגורם המוסמך לכך במשרד הביטחון וביחידת הבינוי המרחבית.

17. לאחר כל אירוע דלקה, ייערך תחקיר ביחידה מיד לאחר סיום השרֵפה. מטרת התחקיר היא להפיק לקחים ולמנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. מבנה התחקיר יהיה על פי המנחה של מבק"א יבשה – "מנחה לכתיבת תחקיר בטיחות". תוצְרי התחקיר יופצו לרמה הממונה ולגורמים הרלוונטיים, לרבות רמ"ד בטיחות האש במבק"א יבשה.

 

הכיבוי היחידתי

18. הכיבוי היחידתי כולל את תהליך גילוי השרפה וההתרעה עליה, מִזעור הנזקים באמצעות פינוי אוכלוסייה ורכוש, תיחום האש ופעולות כיבוי ראשוניות באמצעים הקיימים ביחידה.

19. לכל יחידה ויחידה דרושים אמצעים וכוחות לגילוי אש ולכיבויה. אלה ייקָבעו לפי דרישות הדין, לרבות הפקודות וההוראות המחייבות בצה"ל. מחובת היחידה להתחשב בתרחישי הייחוס המבצעיים, בסקר סיכונים עדכני מטעם היחידה ובחווַת דעתו של יועץ מקצועי לבטיחות באש, אם ישנה.

20. היחידה אחראית לקיים מערך בטיחות באש ולהכשירו בהתחשב בגורמי הסיכון ביחידה, וכן לגלות בהקדם שרפות שפרצו ולהתריע עליהן. מן השיקולים שעליה לשקול –

א. חיוניות המתקן כפי שסיווְגהּ אמ"ץ;

ב. חיוניות האמצעים למוכנות למלחמה ולרציפות התפקודית בשע"ח (שעת חירום);

ג. הסכנה לחיי אדם במקרה שרפה;

ד. מחיר אובדן הרכוש במקרה שרפה;

ה. מאפייני הפעילות והסיכוי שתפרוץ שרפה.

21. זה מדרג הטיפול במקרה שרפה:

א. מענה הפרט – האדם או המערכת אשר גילו את השרפה.

ב. מענה היחידה – כיתת הכוננות או צוות ההתערבות היחידתי (כמפורט בסעיף 11).

ג. מענה המרחב – כוחות סיוע מיחידות שכנות, תחנת הכיבוי המרחבי הצבאי או מוקד הכיבוי המרחבי הצבאי, וכן כוחות הכיבוי האזרחיים.

22. על כל חייל להכיר את סדר הפעולות לכיבוי שרפה ואת הנדרש ממנו משזיהה אותה.

23. בכל יחידה יהיה מענה מקצועי ראשוני על בסיס כוח האדם בה, תשתיותיה ואמצעי כיבוי האש הנדרשים כגון מַטְפִּים, זרנוּקים, מזנקים ומכליות מים ("טנקרים").

24. על כל מפקד יחידה למַנות ביחידתו כוחות התערבות מקצועיים אשר ייתנו מענה על איום האש, ואלה יתורגלו תרגולת עתית ויפעלו לפי הוראות מבק"א יבשה.

25. לפני כיבוי האש (ובמידת האפשר) יחלצו כוחות ההתערבות אנשים, יפנו ציוד שטרם אחזה בו האש באזור השרפה ובאֲזורים שאליהם היא עלולה להתפשט, יבודדו את האזור ויתחמו את האש.

26. על מפקד היחידה לוודא כי במבנים שביחידתו הודגשו דַרכי פינוי האוכלוסייה במקרה שרפה וכי כולן שולטו שילוט בולט בכל קומה ובכל פתח יציאה.

27. בסביבת לחימה, בשטחים מאוימים ובשִטחי אימון יתבסס מענה היחידה רק על האמצעים שלרשות הכוחות הלוחמים, עד אשר ייכנסו גורמי המִנהלה לשטח הלחימה.

 

הכיבוי המרחבי

28. כוחות כיבוי האש הצבאיים ישתפו שיתוף פעולה הדוק עם כוחות כיבוי האש האזרחיים. בשגרה יתרגלו תרגולים משותפים, ובחירום – פעולות לכיבוי אש.

29. פרצה אש בשטח היחידה, יהיה מפקד היחידה מפקד האירוע ויאפשר מרחב פעולה לכוחות הכיבוי הצבאיים או האזרחיים. אלה ינהלו מקצועית את פעולות הכיבוי.

30. אם כוחות הכיבוי הצבאיים כבר החלו לפעול ביחידה ולאחר מכן הגיעו כוחות אזרחיים, יעדכנו הכוחות הצבאיים את הכוחות האזרחיים בפרָטי האירוע המלאים ויחברו אליהם.

31.היחידה תערוך נוהל חבירה עם כוחות הכיבוי (אזרחיים או צבאיים) שבמרחבה, על פי נוהל החבירה בנספח ג', ותעדכנוֹ אחת לשנה.

32. תחנות כיבוי האש ביחידות הצבא ייתנו גיבוי מרחבי רצוף, שעה אחר שעה יום אחר יום, לאורך כל ימות השנה, ברגיעה ובחירום, לפי הוראת אמ"ץ. גיבוי מרחבי של כוחות חיל האוויר יינתן באישור הרמשל"ט (ראש מוצב השליטה).

33. טייסת הכיבוי האווירי תוקצה לסייע בכיבוי שרפות לפי קביעת גורמי הכיבוי האזרחיים בשטח.

 

דיווח על דלקה

34. דבר הדלקה ידווח לפי הוראות אמ"ץ.

35. על כל חייל או ע"צ (עובד צה"ל) לדווח על דלקה שהבחין בה למפקדו הישיר.

המפקד ידווח עליה למפקד היחידה, וזה ידווח דיווחים נוספים, כדלהלן:

א. הדיווח הראשוני – יימסר מיד, עם היוודע הידיעה, לקְצין בטיחות האש במפקדת הפיקוד, הזרוע או האגף שהיחידה כפופה לו; בדיווח יציין המפקד את שם היחידה שבה פרצה הדלקה, את התאריך, את השעה ואת המקום. המפקד יתאר את פרָטי האירוע ואת תוצאותיו כפי שהם ידועים נכון לרגע הדיווח – פרָטי הנפגעים, הנזק שהוסב, מה עולה (או עשוי לעלות) באש, הפעולות שננקטו ועוד.

ב. הדיווח המשלים – אם ישנה התפתחות מהותית מאז הדיווח הראשוני יימסר הדיווח המשלים, ובו עדכונים על תוצאות האירוע ועל הפעולות שננקטו, וכן הלקחים שאפשר ליישמם לאלתר.

ג. הדיווח המסכם (כולל דיווח האירוע במערכת הבטיחות של מבק"א יבשה) – יועבר עד 24 שעות מפרוץ הדלקה לקצין בטיחות האש במִפקדת הפיקוד, הזרוע או האגף שהיחידה כפופה לו; העתק יועבר לרמ"ד הבטיחות באש במבק"א יבשה. הדיווח יועבר לפי נספח א.

36. אין הודעות אלה פוטרות את מפקדי היחידות מלנקוט את הצעדים המקובלים, אם נגרמו חוסר או נזק לאפסניה (לפי פ"מ 52.0301 "טיפול בחוסר באפסניה או בנזקיה"), והן אינן באות לגרוע מחובות הדיווח האחרות הקבועות בפקודות הצבא.

 

בקשה לסיוע מכוחות כיבוי מחוץ ליחידה בכיבוי דלקה בתוך הבסיס או היחידה

37. סיוע מכוחות כיבוי אש מחוץ ליחידה, צבאיים או אזרחיים, יבקש מפקד הבסיס או היחידה, ובהיעדרם – המפקד התורן או הקצין תורן.

38. בכל מקרה של הזעקת כוח כיבוי מחוץ לבסיס, על מפקד היחידה (ובהיעדרו – הקצין התורן או הקצין הבכיר ביחידה באותה העת), להציב ליד שער הכניסה של הבסיס או היחידה חייל שיכווין את כוחות הכיבוי המסייעים אל מְקום הדלקה.

39. בכל בסיס או יחידה ירוכזו מספְּרי הטלפון של כוחות הכבאות האזרחיים ושל יחידות קרובות, אשר ברשותן רכב כיבוי, במקומות האלה:

א. משרד מפקד המחנה, הבסיס או היחידה;

ב. חֲדר המפקד התורן;

ג. חמ"ל היחידה;

ד. משרד ממונה בטיחות האש היחידתי;

ה. חֲדר המשמר;

ו. תחנת הכיבוי;

ז. לוח הפק"לים (פקודות הקבע);

ח. עמדות כיבוי האש המרכזיות.

40. מפקד בסיס או יחידה שהסתייע בכוחות כיבוי שמחוץ למחנה כדי לכבות דלקה ידווח על כך בהקדם לקְצין בטיחות האש הפיקודי, הזרועי או האגפּי באמצעות הטופס שבנספח ב' לפקודה וישלח העתק לז"י – מבק"א יבשה - רמ"ד הבטיחות באש.

 

הגשת סיוע מחוץ לבסיס או היחידה

41. מפקד הבסיס או מפקד היחידה (ובהיעדרם – המפקד התורן או הקצין התורן) רַשאים להורות על הגשת סיוע בכיבוי דלקה שפרצה מחוץ לתחומי הבסיס או היחידה.

42. על כוחות כיבוי האש הצבאיים לסייע סיוע מלא בכיבוי דלקות בכל מקרה של קריאה לעזרה מיחידה צבאית או מגורם אזרחי הנמצאים מחוץ לתחום הבסיס או היחידה ברדיוס של עד 20 ק"מ, לפי יכולתה של יחידתם.

43. אם מוגש סיוע מחוץ לתחומי הבסיס או היחידה, יפוצל כוח כיבוי האש לשני כוחות; האחד יסייע במקום שאליו נקרא, והאחר יישאר במקומו כדי לאבטח את הבסיס או היחידה. אם בבסיס רכב כיבוי אחד בלבד, תותר יציאתו רק במקרים האלה:

א. סכנה נשקפת לחיי אדם.

ב. דלקה פרצה במחנה צבאי ברדיוס של עד 20 ק"מ ממקום הימצאו של כוח הכיבוי.

ג. דלקה פרצה במבנים, במחסנים או במפעלים אזרחיים סמוכים לבסיס או ליחידה, והיא עלולה להתפשט אל הבסיס או היחידה.

כוח הכיבוי הצבאי שנשלח לסייע בכיבוי דלקה, ישתף פעולה עם שאר כוחות הכיבוי, המסייעים בכיבויה, לפי לחלוקת האחריות הקבועה ולפי סעיפים 14–17.

44. לאחר שכבתה הדלקה תעזוב חוליית הכיבוי הצבאית את המקום בהקדם האפשרי, ורק לאחר שהאחראי לכיבוי במקום אישר זאת.

45. עם קבלת האישור לחזור ליחידת האם, אחראי חוליית הכיבוי יאסוף את ציוד הכיבוי, וידווח למפקד הבסיס או היחידה על פרָטי הסיוע שהוגש.

46. מפקד הבסיס או היחידה שסייעו ידווח בכתב על העזרה שהוגשה לקצין בטיחות האש במפקדת הפיקוד, הזרוע או האגף שהיחידה כפופה להם; בדיווח יצוינו שם היחידה המעורבת, תאריך האירוע, שעתו ומקומו, תיאורו הכללי, מצב האירוע ותוצאותיו כפי שהם ידועים נכון לרגע הדיווח – פרָטי הנפגעים, הנזק שהוסב, האמצעי המעורב בדלקה, הפעולות שננקטו ועוד.

 

נספח א לפקודה 59.0301 "בטיחות באש וכיבוי אש בצה"ל"

דוח סיכום הדלֵקה

הסמל

סוג הביטחון

שם היחידה ומספרה המקמ"רי
שם הגוף של המוען (לדוג' מדור)
מספר הטלפון
התאריך העברי
התאריך הלועזי

לכבוד

שם הנמען לפעולה
ותפקידו (קצין הבטיחות באש של מִפקדת הפיקוד, הזרוע או האגף) וכתובתו

העתק: ז"י – מבק"א יבשה – רמ"ד הבטיחות באש

הנדון: דוח סיכום הדליקה

שלום רב,

אלה פרָטי הדלֵקה שפרצה (לפני פחות מ-24 שעות):

1. הדלקה פרצה בתאריך _________ . ____ . ____ בשעה ____ : ____.

2. שיטת האזעקה:                                       .

3. מְקום הדלקה:    
____________________________________________________________________ ____________________________________________________________________.

                   4.סוג הציוד או המתקנים שנפגעו בדלקה: (פרטו ככל האפשר)

1. מבנה: ___________________________________________________________.

2. רכב או רק"ם: _____________________________________________________.

3. צל"ם: ___________________________________________________________.

4. חומָ"ס (חומרים מסוכנים): ____________________________________________.

5. שונות: ___________________________________________________________.

 

5. מהות הנזק לציוד או למתקן: (תארו בפירוט)

_______________________________________________________________________.

6. שמות הנפגעים  ופרָטיהם (אם ישנם):       _______________________________________________________________________.

7. שמות הנפגעים מקרב חוליית הכיבוי ופרָטיהם (אם ישנם): 
_______________________________________________________________________.

8. סיבת הדלקה המשוֹערת:
_______________________________________________________________________.

9. הפעולות שננקטו ושיטת הכיבוי:

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________.

10. ציוד הכיבוי של היחידה שהופעל:

א. (מספר)                  זרנוקים מסוג   ________________ .       
ב. (מספר)                מטְפֵּי מים קלים, (מספר)                מטְפֵּי גז ו־(מספר)                מטְפֵּי אבקה.

ג. ציוד כיבוי אחר – _____________________________________________________.

ד. ליקויים בציוד הכיבוי (לסוגיו) שהופעל וחוות דעת באשר ליעילותו ולהתאמתו לכיבוי השרפות:

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________.

11. מזג האוויר:

1. כללי ______________________________________________________________.

2. כיוון הרוח   ________________________________________________________.

3. עוצמת הרוח  _______________________________________________________.

12. נתוני הקרקע:                                                                                                                                                                    (דרך סלולה, חול, בוץ, טרשים, עשבים וצמחייה).

13. הציוד לכיבוי אש שניזוק בשריפה: ___________________________________________.

14. היקף כוח האדם שהשתתף בכיבוי:

1. מהיחידה: __________________________ .

2. מחוץ ליחידה: _______________________ .

15. (אם הוזעֲקו כוחות כיבוי מחוץ ליחידה) את כוחות הכיבוי שהוזעקו מחוץ ליחידה הזעיק (פרָטי המזעיק)                                                        בהוראת (פרָטי נותן ההוראה)                                          .

במקום הדלקה                 נשארה   או   לא נשארה                שמירה.

16. סרטוט ותיאור של מקום הדלקה.

____________                                                                                                     ____________

  (התאריך)                                                                                                                   (החתימה)   

                                             ___________________________  _______________________                                               (השם פרטי ושם המשפחה)          (הדרגה)       (התפקיד)      

 

נספח ב' לפקודה 59.0301 "בטיחות באש וכיבוי אש בצה"ל"

סוג הביטחון

הסמל

שם היחידה ומספרה המקמ"רי
שם הגוף של המוען (לדוג' מדור)
מספר הטלפון
התאריך העברי
התאריך הלועזי

 

 אל                                                 
 ז"י-מבק"א יבשה-רמ"ד הבטיחות באש 
 מפקדת פיקוד                                  

הנדון: דיווח על קבלת סיוע בכיבוי דלקה (מגורמים אזרחיים בלבד)

 

17. אני מאשר שבתאריך                  בשעה                , הוגש סיוע בכיבוי דלקה על ידי שירותי הכבאות של                                 בכיבוי הדלקה שפרצה ביחידה                             .
בהתפשטות הדלקה            סוכן    או   לא סוכן        רכוש צבאי.

18. את הסיוע הזמין (פרטי המזמין ותפקידו)                                                                    .

19. אלה הגורמים לדלקה:                                                                                                                                                                                                                                                                                                                           .

20. שירותי הכבאות השתמשו בציוד הזה:

א. מספר רכבי כיבוי                                 .

ב. זרנוקים באורך                          מטרים.

ג. משאבות כיבוי; הן הופעֲלו במשך                                   שעות עבודה.

ד. ציוד אחר שהופעל: __________________________.

_______________________

(החתימה)

 

                                                                                                              

(הדרגה)   (השם פרטי ושם המשפחה)  (המס' האישי) (התפקיד)         

נספח ג' לפקודה 59.0301 "בטיחות באש וכיבוי אש בצה"ל"

תבנית (פורמט) נוהל החבירה

 

מס"ד	הנושא	תיאורו	יש	אין	פירוט	הערות
1.	פרָטי היחידה	שם היחידה	-	-
2.		מיקומה	-	-
3.		נ"צ	-	-
4.		כתובתה האזרחית	-	-
5.		תפקידה	-	-
6.		ייעודה	-	-
7.	דַרכי הגישה	מפת האתר	-	-		סַפּח את מפת היחידה לתבנית החבירה
8.		ציר ההגעה העיקרי	-	-
9.		ציר ההגעה המשני	-	-
10.		השְערים				מקום השערים יסומן על מפת היחידה; ציין את מגבלות הגובה והרוחב
11.	דרכי ההתקשורת	דף קשר				צרף דף קשר ובו טלפונים אזרחיים בלבד
12.		תדר קשר
13.	גורמי הסיכון	חוֹמָ"ס (נפיצים, דליקים, אסבסט וכד')				צרף נספח חומ"ס ובו פירוט החומרים בחלוקה לקבוצות סיכון, לכמויות ולמקום על מפת היחידה
14.		מחסנים או ימ"חים
15.		רכב או רק"ם
16.		כלי טיס
17.		כלי שיט
18.		מבנים תת־קרקעיים				פָּרֵט את ייעוד המבנים, את דרכי הגישה ואת כל יציאות החירום
19.		מבנה גבוה או רב־קומות
20.		שִטחי אש או מטווחים
21.		חַניון תת־קרקעי או חניון עילי				ציין אם יש בחניון מערכת מתזים או מערכות לשחרור עשן
22.	התפוסה	מספר השוהים ביום
23.		מספר השוהים בלילה
24.	המענה	כיתת כוננות
25.		תחנת כיבוי מקומית (צבאית)
26.		עמדות כיבוי אש				ציין במפת היחידה את פריסת העמדות
27.		מתזים במבנים				ציין במפת היחידה את מקום מערכת הסניקה
28.		מערכות לגילוי אש
29.		מערכות כריזה				ציין במפת היחידה היכן הן
30.		ברזי כיבוי אש, זרנוּקים ומזנקים				ציין מה כמות הברזים, את ספיקתם ואת קוטרם
31.		משאבות כיבוי				ציין היכן הן נמצאות
32.		מכלים לאגירת מים				ציין את קיבולת המכל
33.		מחולל (גנרטור) לחירום				ציין את מקום המפסק הראשי של המחולל
34.	ההיערכות לאירוע	שטח כינוס
35.		שטח היערכות
36.		רחבה לפינוי הנפגעים
37.		מנחת מַסוקים
38.		רכב פינוי				ציין היכן הוא נמצא
39.		מרפאה או חובש
40.		מכליות מים או כבאיות
41.		מערכות לכיבוי (תותחי מים או קצף)				ציין היכן היא נמצאת

טבלת הקשר

	התפקיד	השם המלא	הטלפון האזרחי	הטלפון הנייד
1	מפקד היחידה
2	ס' מפקד היחידה
3	ממונה הבטיחות
4	ק' המבצעים (ק' אג"ם) ועוזרו (הקמב"ץ)
5	ק' האחזקה
6	מפעילי הציוד המיוחד (מלגזות, צמ"ה, מכליות)