אז כיצד נעצב יחד קצינים מעולים לצה״ל של המחר? כנסו וגלו

שיטת המרחב הפתוח היא שיטה לתכנון ובניית תהליכים, קבלת החלטות וביצוען. שיטה זו מייצרת מפגש אפקטיבי בין כל חלקי הארגון ומאפשרת לכל משתתף, מהזוטר עד הבכיר ביותר, להשפיע ולהוביל שינויים מתוך התלהבות ואחריות. התוצאות מגיעות בדרך אפקטיבית, חדשנית ויצירתית. מבנה הכנסים בשיטה זו נועד לגרות את מוחם של המשתתפים ולהציף רעיונות ונושאים שנגזרים מתוך השאלה הכללית.

כנס בשיטה זו נערך היום לראשונה בסדר גודל כמו זה (כ-250 משתתפים) במסגרת צבאית. המשתתפים הינם מכל הדרגות, מכל הזרועות ומכל מקום שיש לו קשר והשפעה על הכשרת הקצינים הבאים של צה"ל. פרט חשוב הוא שכל המשתתפים נמצאים בלבוש אזרחי במטרה לטשטש את הבדלי הדרגות ולאפשר שיח חופשי ומעמיק בין כל המשתתפים ולתת לכולם הזדמנות שווה להשפיע ולהוביל תהליכים משמעותיים תחת הנושא הראשי.

הכנס נפתח בדבריהם של רמ"ח תו"ל, אל"ם חובב ורדי, מפקד בה"ד 1, אל"ם גור שרייבמן, יועץ בה"ד 1, רס"ן עמיעד טאובר שיזם וארגן את כנס, וסגן דירקטור האוניברסיטה, פרופ' אייל זיסר. ומשם השרביט עבר למשתתפים.

בשיטת המרחב הפתוח מספר כללים בסיסיים שפרט אליהם, שום דבר אינו קבוע מראש:
ארבעת עקרונות השיטה, השאלה המרכזית בה עוסק הכנס ומעגלי השיח בשאלות ובנושאים הנגזרים מהשאלה הכללית שיתקיימו בשלושה סבבים, ובמספר מוקדים בו זמנית על מנת לאפשר ריבוי דעות, נושאים ופעולות שינבעו מתוכם.

עקרון ראשון – הנוכחים בכנס, הם האנשים הנכונים והרלוונטים לשאלה הכללית. כל הנוכחים עוסקים מזוויות שונות בהכשרת הקצינים בצה"ל, מכלל הצבא ומכל קשת התפקידים שבסופו של דבר מכשירים את הקצינים לעתיד.

עקרון שני – מה שיקרה כאן, זה בדיוק הדבר הנכון לשאלה בה אנו מתעסקים. את לוח הזמנים ימלאו משתתפי הכנס ברעיונות משלהם לנושאי שיחה. כל מי שעולה במוחו רעיון לדיון כותב את הנושא ואת שמו המלא על דף, מדביק על לוח הזמנים ומזמין את חבריו לבוא ולדון בנושא. ככתוב על השלטים המפוזרים במרחב: "תשוקה ואחריות", לנושא השיחה שכל אחד מעלה צריך להיות אחראי שיסכם את ויתכלל את הנאמר בו.

לכל משתתף יש את החופש לנוע במרחב כאוות נפשו ולבחור אם להפרות את הדיונים בו משתתף ולהעלות רעיונות נוספים, או להקשיב ולעבד את המידע עם עצמו.
הדיונים עסקו בשאלות ובסוגיות הנגזרות מהשאלה הכללית. למשל מהו מקצוע הקצין בענפי המטה ותומכ"ל?, נורמות וסטנדרטים בבה"ד 1, מה ההבדל בין קצין לנגד?, למה צריך בוחן בראור לקצינים שאינם לוחמים?, האם בה"ד 1 צריך להיות בסיס נקי מעישון? וכיצד מפתחים אחריות אישית אצל הצוערים?

כל השאלות והנושאים האלה לא נשארים באוויר. כל אחראי דיון ילך בסופו ל"חדר החדשות" ויעלה את סיכומי הדברים בתפוצה שתגיע לכלל משתתפי הכנס דרך קבוצת ווצאפ. כך שיטת המרחב הפתוח מקדמת תוצאות בפועל מתוך השאלות שעולות מהמשתתפים.

עקרון שלישי – כשזה מתחיל, זה מתחיל. כלומר, אם למישהו היתה תשובה על כל השאלות, לא היינו נפגשים ודנים בהן. לכן ברגע שיזמנו דיון, יש עלינו אחריות לאפשר אותו, להעביר הלאה את סיכומו ולדאוג להמשכת התהליך המתבקש.

עקרון רביעי – כשזה נגמר, זה נגמר. אורך הדיון, והזמן של כל אחד בו תלוי בעניין האישי שלו ובהרגשתו. יכול להיות דיון שימצה את עצמו תוך כמה דקות ויכול להיות דיון שיתחיל בכלל רק לאחר שעה. הדיון יגמר כשהוא יגמר.

לאחר שכל הסבבים עברו בהצלחה, וכל הרעיונות פותחו והופצו לכולם, מגיע שלב הגלריה בה כל סיכומי הדיונים מוצגים לראווה וניתן להסתובב בינהם ולהתרשם מהתוצאות ועל המשתתפים לתעדף אותם כרצונם. בסופו של דבר יווצר תעדוף כללי של היוזמות, המסקנות והסיכומים שעלו מכל הדיונים שיהוו את הבסיס לתהליך שיתחיל בתום הכנס.

סא"ל דביר חבר, מפקד גדוד הדס במגמת הלוחמים של בה״ד 1, השתתף בכנס לצד פקודיו ומספר כי הצליח להתחבר לבעיות וקשיים מלמטה בזכותו. ״הציפיות שלי היו לשמוע דברים שלא חשבתי עליהם לפני בהקשר של ההכשרה, ותוך כדי גיליתי שבעיות שמעסיקות אותי מעסיקות עוד הרבה אנשים אחרים. הכנס נתן במה למגוון רחב של דעות, לחלקן הצלחתי להתחבר וחלקן פחות. מאוד התלהבתי מהפורמט היצירתי והחדשני שמצליח להביא לתוצאות בדרך יצירתית ולא שגרתית".

משימת הכשרת הקצינים הופכת הרבה אנשים ממגוון תחומים ותפקידים לשותפים. לדוגמה סגן מאיה ברג, מפקדת צוות בגדוד חרוב, שהגיעה ללא צפיות לכנס ויצאה ממנו עם מסקנות רבות: "מצאתי את עצמי מנהלת שיח עמוק עם מפקדים בכירים שלא הייתי מגיעה לדבר איתם בנושאים ובעומקים שדיברנו אילולי הכנס. יצאתי עם הרבה תובנות על מהו קצין, מה מצופה מקצינים כיום ומה אנחנו רוצים ליצור עבור צה"ל של המחר".

בנוסף לתובנות והמסקנות אשר ישמשו את סגן מאיה בהמשך תפקידה, יצאה מכאן מאיה גם עם רשימת מטלות שעליה לבצע בהגעתה חזרה לבה"ד 1: "יחד עם מפקדי צוותים נוספים מהמגמות השונות בבה"ד", היא מספרת, "חשבנו לקיים מפגש בין הצוערים מכל המגמות על מנת לחזק את הקשר ביניהם ויצור יחסי גומלין שיולידו שיפור והפרייה הדדית של הצוערים, כל אחד מעולמו שלו".