הצוער שהצליח לעצור את הזמן בבה"ד 1 ל-40 דקות

פלוגה שלמה בקורס הקצינים נחשון בבה"ד 1, עצרה את הלו"ז ל-40 דקות בשבוע שעבר. בלי מסדרים, בלי נקיונות, גם את השיעורים העבירו למועד אחר. המטרה, ככה פשוטה, ככה חשובה: לארוז 140 חבילות מזון בזמן המוקצב, ולשלוח אותן למשפחות נזקקות בכל רחבי הארץ.

עשייה למען הקהילה בשיתוף בית הספר לקצינים היא עניין שבשגרה. מעזרה לחקלאים בדרום, להתנדבויות בזום עקב הקורונה ועד תרומות מזון לנזקקים - ניכר שאין תחום התנדבות שנותר ללא מענה. הפעם מדובר בעניין שונה - מאחורי הקלעים של המבצע עומד צוער אחד, שלא נח במשך שבועות רבים כדי לגרום לפרויקט הזה לצאת לפועל.

קוראים לו נ'. הוא עתודאי מחיל המודיעין, כמעט בן 20 ממרכז הארץ, וכבר מתחילת השיחה שלנו ניכר שיש פה משהו אחר. "מי שיכול - חייב", הוא מצטט את המפקדת שלו כששאלתי מאיפה הגיע הרעיון. 

"ראיתי המון התנדבויות מתבטלות בגלל הקורונה, אנשים שלא מקבלים את העזרה שמגיעה להם - כשמצד שני, יש פה חבורה של צעירים מלאי מוטיבציה שרק מחכים לעזור". באמנת הקצין שפורסמה במרץ האחרון, נאמר כי על כל קצין בצה"ל להתחייב "לפעול באנושיות, מתוך תחושת כבוד לאדם", ושמעשיו והתנהגותו בפועל תשקף את הערכים שמאמין בהם. ללא ספק גם כשעוד לא נהפך רשמית לקצין, אמירה זו ליוותה את הצוער נ'.

הוא לא נח לרגע. מהשנייה בה הבשיל הרעיון במוחו, רתם את חברתו לפלוגה, גם היא נ', ויחד השניים  רתמו את כל מי שסביבם. את המפקדים, את סגל החינוך, את הפלוגה שלו ואת ארגון 'פתחון לב' - שהתרגשה לקחת חלק ולסייע בפרויקט ההתנדבות. "אין אחד ששמע על הרעיון ולא נפקחו לו העיניים, כולם ידעו שהם הולכים לתת מעצמם כמה שיותר כדי שיצא לפועל", הוא מספר בהתלהבות.

וכך, אחרי שבועות ארוכים של הכנות ותיאומים, בין סדרות חינוך וניווטים - הצליחו בפלוגה למצוא גם את הזמן המתאים בלוח הזמנים הדוחק, לארגן את המימון הנדרש לטובת הפרויקט, ולצאת לדרך בבסיס הדרומי: "בחלומות הכי פרועים שלי לא חשבתי שאתקל בכזו הירתמות לרעיון - זה לקח זמן אבל גם המפקדים הבהירו לי - 'לא מבטלים את זה בחיים".

שעת השין נקבעה ליום חמישי אחרי הצהריים. יחד עם נציגי "פתחון לב" שעזרו בשינוע הדברים, התארגנו ברחבת המסדרים עשרות ארגזים ממוינים בשורה, והפלוגה הנרגשת קיבלה תדריך אחרון לפני היציאה לדרך: "ידענו שהזמן קצר, אבל הופתעתי מרמת האנרגיות וההשקעה של כל אחד מהחיילים שאיתי בפלוגה - במיון המדויק, באריזה הקפדנית ובחיוך שלא ירד מהפנים".

המוטיבציה הגבוהה לעזור לא מגיעה משום מקום, בשביל הצוער נ' מדובר בעניין משפחתי: "בתור ילד אני זוכר את ההורים שלי מכינים תה ועוגיות בכל בוקר, ויורדים להביא למנקי הרחוב. לראות את הפנים שלהם כשהם מקבלים את כוסות התה בימי חורף קרים - זה ממכר". רוח הנתינה לא פסחה גם עליו, ובמבט חטוף על קורות חייו אפשר לראות עמותות רבות להן עזר, ומיזמים חברתיים בהם השתתף - ביניהם פרויקט שלווה בו מתנדב כ-5 שנים. 

התחושה הטובה שלאחר ההתנדבות, תמשיך ללוות צוערים לאורך קורס הקצינים שלהם. אומנם סג"ם נ' כבר לא יהיה בבה"ד, אבל הם לא מתכוונים לעצור לרגע - וכבר בשבועות הקרובים יחלו להתנדב בזום עם חולי סרטן.

כשעמד על רחבת המסדרים אתמול ומאחוריו המשפט הנצחי "ממני תראו וכן תעשו", קיבל נ' את סיכת המ"מ, וגילה שמפקדת הפלוגה בחרה בו כמצטיין המחזור. ההתרגשות, לדבריו, לא איחרה להגיע: "לדעת שבתור חיילים בצבא הצלחנו לעשות מעשה כזה, ולהסתכל בסיומו לדעת שמעריכים אותך עליו - זו תחושה עילאית שאין שני לה".