״מי שמשתלח בצה״ל נכון שיזכור - גם התנצלות אינה מבטלת את הנזק״

קורס הקצינים הקרביים ביבשה הסתיים היום (רביעי) בטקס שנערך בבית הספר לקצינים (בה"ד 1), במחנה "לסקוב", במצפה רמון. הטקס התקיים במעמד ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שר הביטחון, מר יואב גלנט ובהשתתפות ראש המטה הכללי, רב-אלוף הרצי הלוי, מפקד זרוע היבשה, אלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים, אלוף מוטי ברוך, מפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1), אלוף-משנה יהודה ואך ומשפחות בוגרי הקורס.

טקס סיום קורס הקצינים נערך בתום שמונה חודשי הכשרה, במהלכם עברו בוגרי ובוגרות הקורס את שלב ההכשרה הראשון במגמת "להב". את השלב השני, ביצעו צוערי חטיבות החי"ר במגמת "גפן" בבה"ד, וצוערי החילות השונים בהשלמות החיליות הייעודיות בבסיסי ההכשרות השונים.

במהלך הטקס הוענקו דרגות הקצונה ל-440 הקצינות והקצינים החדשים, ביניהם הקצינים הראשונים שגויסו ליחידה הרב-ממדית.

החל משבוע הבא, עתידים הקצינים והקצינות להשתלב בתפקידי הקצונה ביחידות הלוחמות, להוביל ולפקד על הלוחמים והלוחמות בכלל הגזרות בצה"ל.

"כקצין בפועל הפנמתי עוד תובנה חשובה: ביטחון ישראל כרוך בלקיחת סיכונים תמידית״, אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ״ישנן משימות שהביצוע שלהן מחייב פעולה בחירוף נפש. עם זאת, מפקד אחראי עושה הכל כדי לבצע את המשימה תוך מניעת סיכונים מיותרים לפקודיו. לכן, אני מבקש מכם: חתרו למילוי המשימות, ובד בבד חסכו ככל שניתן בחיי אדם. המשימות חשובות מאין כמוהן, וכך גם חיי פקודיכם״.

״אל תתפשרו לא על זה, ולא על זה. אני בוטח בכם, ואני בטוח שתצליחו במשימה הכפולה הזאת. אנו מוכיחים לאויבנו, כמעט יום יום, שמנוי וגמור איתנו לשנות את משוואת הכוחות מול גורמי הטרור ואויבים אחרים. אנחנו נמשיך להכות באויבנו, אנחנו נמשיך לנצח בעזרתכם״, הוא המשיך, ״העיקרון שמנחה אותנו לא יכול להיות יותר ברור - כל מי שמנסה לפגוע בנו לא יחמוק מתגובה נחרצת. כל מי שייפגע בנו אנחנו נפגע בו ונוכל לו. איש ממחוללי הטרור, איש ממשלחי הטרור לא יוכל להסתתר לאורך זמן״.

״כוחותינו מגיעים לעומק השטח, אל תוך קיני הטרור והולמים במחבלים״, הוא הוסיף, ״מדיניות שינוי המשוואה שלנו רלוונטית וישימה גם במעגל הרחב יותר. מי שיבחר להתחכך בנו בגבולות ישראל ומעבר להם, יביא על עצמו הרס וחורבן. לא נהסס להפעיל כוח ובמידת הצורך לפגוע במרכזי הכובד של האויב".

"ממני תראו וכן תעשו' מילותיו של השופט גדעון בן - יואש ללוחמיו טרם היציאה לקרב החקוקות למולנו באותיות קידוש לבנה מגלמות בתוכן את היסוד הראשון עליו נשענת דמותו של הקצין- דוגמה אישית״, נאם שר הביטחון, יואב גלנט, ״צה"ל הוא צבא העם, כוחו ועוצמתו, טמונים באחדות השורות. גרירה של צה"ל ומפקדיו לויכוח ומחלוקת, היא מדרון חלקלק המסכן את קיומה של מדינת ישראל״.

״אסור לנו לאפשר לאף אחד להשתמש בצה"ל ככלי ניגוח בקמפיינים פוליטיים או כחלק מאמירות מסיתות של אנשים עלומי שם״, הוא אמר, ״הקריאות לסרבנות: והאיומים להפסקת ההתנדבות מערערים את ערכי הבסיס של צה"ל כצבא העם- ומסכנים את כשירותו. כל מי שקורא לסרבנות איננו פועל כחלק ממחאה לגיטימית בקריאתו הוא פוגע בדבר החשוב ביותר שיש לנו- ביטחון מדינת ישראל".

"מהיום צוערים יקרים, אתם לוקחים חלק במימוש החלום. זכרו, הפיקוד בצה"ל הוא פלא, עובר הוא מדור לדור כלפיד בוער. איכותם של המפקדים בצה"ל, תלויה ביכולת המפקד המכשיר את פקודיו לחלום גבוה ולדמיין מציאות מורכבת מחד, ומאידך ליצור מציאות פרקטית ומקצועית המחוברת לקרקע ותתאים ככל הניתן לשדה הקרב״, אמר מפקד בית הספר לקצינים (בה״ד 1), אל״ם יהודה ואך, ״בעוד רגע תהפכו מפקדי מחלקות בצה"ל, צמחתם משורות הלוחמים והכנתם עצמכם לרגע הזה בו תינתן לכם הזכות להוביל אחריכם את הדור הבא ולהמשיך את מסע הדורות, ׳דור לדור יביע אומר׳. והדור הזה הולך ומשתבח".

נאום הרמטכ"ל המלא בטקס סיום קורס קצינים קרביים ביבשה:

ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שר הביטחון, מר יואב גלנט, מפקדים, בני המשפחות, צוערים וצוערות יקרים, יותר משלושים וחמש שנה חלפו מאז עמדתי על מגרש המסדרים הזה.

אני זוכר היטב את תחושת המעבר ברגע ההוא. על המגרש, עוד הייתי צוער הנחנך על ידי מפקדיו ומתייעץ עם חבריו. רגע קצר לאחר מכן, כבר הובלתי כוח למארב מעבר לגבול לבנון; קצין צעיר, מפקד על מחלקה, הולך בלילה בראש אנשיי בשטח אויב, ויודע כי אני אחראי לכל מה שיקרה מעתה.

בצה"ל, המפקד הולך בראש הכוח ואנשיו אחריו. כאשר אנו קוראים "אחריי", אנחנו הולכים בעקבות מצביאי ישראל הקדומים. יהושע בן נון, אהוד בן גרא, גדעון ואחרים, נעו תמיד בראש לוחמי עמנו בכל הקרבות הגדולים של התנ"ך. התנ"ך הוא גם מקורה של המילה קצין, שעל פי אחד הפירושים משמעותה "להיות בקצה", כלומר להוביל.

ממלחמת העצמאות ועד היום, מובילים מפקדי צה"ל את הכוחות הלוחמים בקרב, ובהם גם מפקדי המחלקות, הצעירים שבקצינים. בספרו "על בלימה" אודות חזית רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, מתאר אבירם ברקאי את מפקדי המחלקות של חטיבה 188: "כל מ"מ צעיר בחטיבה נחשב לראש גדול, עד שסמכו עליו ועל עוד אחרים שכמותו, להדוף כל ניסיון של יחידות הצבא הסורי לבוא למלחמה עם ישראל... המח"ט ידע, שברגע המבחן הגדול ישכילו המ"מים להתמודד שם בחוץ, גם אם יתבקשו לעשות זאת כיחידה עצמאית. רמטכ"לים בזעיר אנפין".

כל מפקד מחלקה שהסתער במלחמת יום הכיפורים, עשה זאת כאילו גורל המלחמה כולה תלוי בו. כל קצין צעיר, שמפקדיו נפלו, הִמשיך במשימה גם אם לא היה מי שיאמר לו כיצד. אלה שחילצו לאחור את הפצועים, עמסו על כתפיהם את משקל גופם של חבריהם וגם את כובד האחריות שלהם כמפקדים – האחריות למשימה ולאנשים.

במלחמה ההיא, שפרצה בהפתעה וגבתה מחיר דמים כבד, צה"ל הצליח לנצח בזכות עוז הרוח והתושייה של מפקדי מחלקות לוחמות. הם לא שאלו "האם זו אחריותי", אלא פשוט הבינו כי מנהיגות של מפקד בקרב פירושה להיות במגע צמוד – גם עם האויב, וגם עם פקודיהם.

צה"ל הוא צבא מגן שמנצח בזכות מקצועיות חייליו ומנהיגות מפקדיו. המפקד בצה"ל מוביל בדוגמה אישית, בפיקוד מלפנים. כאשר הוא בראש פקודיו – בוטח בהם והם בו – הוא איננו בודד לעולם. מבחנכם החשוב ביותר מעתה הוא להיות ראשונים. לנוע קדימה נוכח אש, ולהוביל את אנשיכם עד להשלמת המשימה.

זה המבחן שאליו הכשיר אתכם הקורס שזה עתה סיימתם, ואליו תידרשו מעתה בכל משימות ההגנה על הגבולות, בסיכול הטרור ובמלחמה. סביב המשימות הללו תפגשו גם אתגרים מורכבים – הטרור ותוצאותיו הקשות מביאים חלק מהאנשים לעשות מעשים אסורים מוסרית וחוקית. קצין הרואה אזרח ישראלי, המתכוון לזרוק בקבוק תבערה לבית פלסטיני ועומד מנגד, אינו יכול להיות קצין.

זו דרכנו, זה כוחנו כאן בהשוואה לאזור המורכב בו אנו חיים ואסור לנו לשחוק זאת. כל מי שמשתלח בצה"ל נכון שיזכור: גם התנצלות עוקבת אינה מבטלת את הנזק הרב שנגרם. צה"ל פועל אך ורק לצורך ביטחון האזרחים, מכאן סמכותו. ההשתלחות במי שמקדישים את חייהם להגן, פוגעת בביטחון האזרחים.

קצינים וקצינות, בכל משימה שתוטל עליכם יעמדו לימינכם הערכים והמקצועיות שלכם. לצדכם יהיו בעיקר אנשיכם, שהם הנכס המשמעותי והיקר ביותר שיופקד בידיכם. הציבו להם רף גבוה; אמנו אותם, עד שיגיעו למוכנות המבצעית הנדרשת; הרגילו אותם לקחת אחריות, לא לפחד להישיר מבט לאמת, ללמוד ולהשתפר; את הטובים הפכו למצוינים ואת המתקשים – לטובים דים.

שמרו על ביטחונם, באכיפה בלתי מתפשרת של כללי הבטיחות והמשמעת; נהגו בהם בשוויון, בהגינות ובהוגנות, ודאגו לכל צורכיהם. כאשר תעשו את כל אלה, קריאתכם "אחריי" לא תיענה רק כחובת ביצוע של המשימה, אלא כזכות להשתתף בהגנה על הבית, וללכת בעקבות מפקדים הראויים לכך. זוהי אומנות הפיקוד.

מפקדי הקורס, במהלך הקורס לימדתם את הצוערים פיקוד, מקצועיות וערכים. בכל אחד ואחת מהקצינים יש עכשיו גם משהו מכם, מ הדוגמה האישית ומהניסיון הקרבי שלכם. אני מעריך מאוד את עשייתכם. הורים יקרים, צבא העם הוא בבואת הבתים שמהם מגיעים חייליו. כולכם חינכתם בנים ובנות לעשות למען המדינה וביטחון אזרחיה, ואני מבקש להודות לכם על חלקכם בעידודם לשירות קרבי, להתנדבות לקצונה ולפיקוד על לוחמים ביחידות היבשה. מי ייתן וירבו בתים כשלכם בישראל.

"ממני תראו וכן תעשו" – לאור אמירתו זו של גדעון אנו מחנכים את הקצינים החדשים. אולי ניתן לשמוע בה נימה של יהירות, כאילו אמר – אני היודע, אך אין כך הדבר. מעשהו של גדעון הוא תמצית המעשה הפיקודי החשוב ביותר. רגע לפני פרוץ הקרב, הוא אומר לאנשיו: שם, בקרב, היכן שהלב פועם ואי הוודאות גבוהה, הביטו אליי, ועשו כמוני. גדעון מבין מה רב כוחה של הדוגמה האישית, וכך הוא נוסך ביטחון באנשיו.

בוגרים יקרים, הדרגות, שענדו המפקדים על כתפיכם זה עתה, הן סמליה של האחריות שאתם מקבלים היום. ממחר, תוביל אתכם אחריות זו בראש אנשיכם. עלו והצליחו בדרך הפיקוד, דרכם של הקוראים "אחריי".