"כשם שידענו להכיל את ייחודיות צה"ל כצבא העם לאורך שנותיו, נדע לעשות זאת גם כיום"

קורס הקצינים הקרביים ביבשה הסתיים היום (חמישי) בטקס שנערך בבית הספר לקצינים (בה"ד 1), במחנה "לסקוב", במצפה רמון. הטקס התקיים במעמד נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, ובהשתתפות הרמטכ״ל, רא״ל הרצי הלוי, מפקד זרוע היבשה, אלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים, אלוף מוטי ברוך ומשפחות בוגרי הקורס.

טקס סיום קורס הקצינים נערך בתום שמונה חודשי הכשרה, במהלכם עברו בוגרי ובוגרות הקורס את שלב ההכשרה הראשון במגמת "להב". את השלב השני, ביצעו צוערי חטיבות החי"ר במגמת "גפן" בבה"ד, וצוערי החילות השונים בהשלמות החיליות הייעודיות בבסיסי ההכשרות השונים.

במהלך הטקס הוענקו דרגות הקצונה ל-433 הקצינות והקצינים החדשים.

דרגותיהם של הקצינים המצטיינים נחשפו על-ידי נשיא המדינה, הרמטכ״ל ומפקד בה"ד 1, אל״ם יהודה ואך.

החל משבוע הבא עתידים הקצינים והקצינות להשתלב בתפקידי הקצונה ביחידות הלוחמות, להוביל ולפקד על הלוחמים והלוחמות בכלל הגזרות.

"צה"ל מפקיד היום בידי כל אחד ואחת מכם משימה עם אתגרים ייחודיים לה", אמר הרמטכ״ל, רא״ל הרצי הלוי, "על כולכם מוטלת האחריות לבצעה במקצועיות ובשיקול דעת, תוך נקיטת יוזמה ובתעוזה".

"אני רואה את הגיוון בשורות המסדר, ואת הפסיפס הישראלי המיוחד בשורות הקהל", הוא ממשיך, "באתם ממקומות שונים בארץ, מכל קשת הדעות והאמונות, וכולכם חינכתם בנים ובנות לעשות למען המדינה וביטחון אזרחיה".

"צוערים יקרים, אתם עומדים כאן היום על מגרש המסדרים, טובי בניה ובנותיה של הארץ, בסיומם של שמונה חודשים מאתגרים, מפרכים וקשים, בהם למדתם וביררתם את תפיסת פיקודכם האישית בהתאם לערכי רוח צה"ל", אמר בנאומו מפקד בה"ד 1, אל"ם יהודה ואך, "חובתכם להוסיף ללמוד ולהתפתח, להעמיק שורשים ולהצמיח כנפיים, כי מי שיודע על מה הוא נלחם, אין שום כוח בעולם שיכול לעצור בעדו".

נאום הרמטכ"ל המלא בטקס סיום קורס הקצינים הקרביים ביבשה:

זמן קצר לאחר שסיימתי את קורס הקצינים, שכבתי במארב בראש מחלקה בפיצול וואדיות בלבנון. בתוך החושך והשקט, לשמע קולות צעדים, נדרשתי להכריע בפעם הראשונה האם לתת פקודת אש – האם זהו אויב, או אולי חקלאים משכימי קום? ואולי, חלילה, זהו כוח אחר שלנו שנע בשטח? ברגע הזה, לפני 35 שנה, למדתי אחריות למשימה ולאנשים מהי, ועל כך אדבר אתכם היום. 

כבוד נשיא המדינה, מפקדים, בני המשפחות, ואתם – הקצינים והקצינות החדשים. בקרוב תפגשו את הדילמות וברגע האמת תידרשו להכריע, לבצע, לבחון את התוצאה וללמוד. תמיד ללמוד. לעזרכם יעמדו הערכים לאורם אתם הולכים: האומץ, הרעות וכבוד האדם, וגם היכולות המקצועיות, כושר ההבחנה ויכולת הפגיעה; מעל הכל, יהיו בעזרכם פקודיכם. 

בעוד מספר ימים, בשיחת הפתיחה, תשתפו את חייליכם ב"אני מאמין" שלכם; לפני היציאה הביתה, תזכירו להם בפעם הראשונה איך מבלים באחריות; כמה שעות אחר כך הם יוקפצו מהחופשה ותצאו בראשם לפעילות מבצעית ראשונה; עם שובכם, תאספו אותם לתחקיר ראשון; ומאוחר בלילה, כשכבר תהיו עייפים מאוד, ייגש אליכם חייל ויספר, על משהו שקורה בבית. 

בכל הפעמים הראשונות האלה תגלו, כי פניהם של החיילים נשואות אליכם. הם יראו בכם כתובת לצורכיהם המבצעיים וגם האישיים. בכל יום הם ילמדו אתכם את מלאכת הפיקוד והם שיעצבו את דמותכם הפיקודית. כאשר תתדרכו אותם על נהיגה בטוחה בחופשה, הם ידעו שאתם באמת דואגים להם; כאשר יראו אתכם מדווחים למפקדיכם באומץ על טעות, הם יבינו שדיווח אמת ולמידה מתמשכת הם לא רק ערכים הכתובים על הקיר; כאשר תתנו להם עצה טובה, הם יזכרו אותה כשיהפכו לקצינים וינהגו כך עם פקודיהם. 

צה"ל מפקיד היום בידי כל אחד ואחת מכם משימה שונה, בגזרה שונה, עם אתגרים ייחודיים לה; על כולכם מוטלת האחריות לבצעה במקצועיות ובשיקול דעת, תוך נקיטת יוזמה ובתעוזה המתבקשת, בכל התנאים ששדה הקרב יציב בפניכם. 

בצה"ל, המפקד הולך בראש ואנשיו אחריו. תוכלו לעמוד במשימות גדולות כקטנות ובוודאי במורכבות שבהן, רק אם תדעו לרתום את אנשיכם. בעוד זמן קצר תקבלו לפיקודכם את מיטב הנוער של מדינת ישראל. השכילו להכיר אותם, חינכו אותם והכירו ברגעי הקושי שיחוו. 

הם ילכו אחריכם באש ובמים ויהיו נכונים להשקיע את כל מרצם עד כדי סיכון חייהם, אם בשעות ובימים שקדמו למשימה הם ירגישו כי אתם מוכנים להשקיע את כל כולכם למענם. הכינו אותם לרגע האמת, אל תוותרו להם עד שיגיעו לרף הנדרש; את הטובים הפכו למצוינים ואת המתקשים לטובים דיים. נהגו בהם בשוויון, בהגינות ובהוגנות, והם ישיבו לכם ביום פקודה. 

להיות קצין יבשה פירושו לנקוט יוזמה, וגם לקחת סיכונים. הסיכון איננו מטרה, אך הוא חלק מהלחימה. לפני כחודש, בירושלים, מחבל בן 13 פתח באש על משפחה שטיילה סמוך לעיר דוד בשבת בבוקר. הוא פצע את אבי המשפחה ואת אחד הבנים, נדב, מפקד צוות בחטיבת הצנחנים בחופשת שבת. למרות פציעתו, נדב הגיב במהירות, פגע במחבל והציל את חייהם של הסובבים אותו. 

כשנדב עמד על מגרש המסדרים הזה רק לפני ארבעה חודשים, הוא לא ידע שיום יבוא ובהתנהגותו בחופשה תחת אש ייתן דוגמה למה שאנו מצפים מכל חייל וחיילת, מלוחמים ובוודאי מקצינים: ליזום באומץ ולהסיר כל איום על אזרחים או חיילים. אנחנו מאחלים מכאן החלמה מהירה ושלמה לנדב, קחו דוגמה מנדב, התנהגותו היא מופת לדמות הקצין.

להיות קצין יבשה זה גם – ובעיקר – להילחם ולפקד תחת אש, לראות את האויב ממש מקרוב. אתמול פעלו כוחות צה"ל, ביחד עם השב"כ והימ"מ בעיר שכם. התנגדות רבה, ירי רב על הכוחות, משימה מאוד מורכבת שבוצעה בתנאים קשים, תוך שמירה על ביטחון הלוחמים. מחר תהיו שם גם אתם – תעוזה, מקצועיות ומנהיגות יאפשרו גם לכם לעמוד במורכבות שבמשימות ולהגן על אזרחי ישראל.

באחריות לחייכם ולחיי פקודיכם יועילו לכם מיטב אמצעי הלחימה, הכלים והשיטות שצה"ל פיתח בעבורכם לשדה הקרב, רק אם תדאגו לקיים לצידם את כללי הבטיחות והמשמעת. "בבית שאין בו כללים" - כתב מאיר שלו - "הגורל משתולל, אבל בבית שיש בו כללים, הגורל עושה מה שאומרים לו". אל תתנו לגורל להיכנס; שימו בפניו כללים ברורים בדוגמה אישית ובאכיפה בלתי מתפשרת; הם נועדו לשמור עליכם ועל חייליכם. 

מפקדי הקורס, 

במהלך הקורס לימדתם את הצוערים מהם פיקוד, מקצועיות וערכים. בכל אחד ואחת מהקצינים יש עכשיו גם משהו מכם. המשיכו להצמיח דורות של מפקדים ראויים במלאכת ההכשרה של קציני צה"ל. 

הורים יקרים, 

אני מבקש לברך אתכם על הרגע הזה ומודה על חלקכם בעידוד הבנים והבנות להתנדב לקצונה ולפקד על לוחמים ביחידות היבשה. אני רואה את הגיוון בשורות המסדר ואת הפסיפס הישראלי המיוחד בשורות הקהל. באתם ממקומות שונים בארץ, מכל קשת הדעות והאמונות, וכולכם חינכתם בנים ובנות לעשות למען המדינה וביטחון אזרחיה.

בימים אלה מטלטלת מחלוקת את החברה הישראלית. צה"ל הוא נקודת מפגש ייחודית של צבא וחברה ולפיכך המחלוקת מגיעה גם אל משרתיו: חייליו - אזרחיה, מפקדיו - בניה. חיילי צה"ל וקציניו אינם משרתים בארצות רחוקות, הם מגנים על הבית, ליד הבית, הולכים וחוזרים אל הבית. והדיון בבית ער. כשם שידענו להכיל את הייחודיות הזו לאורך שנות קיומו של צה"ל כצבא העם, נדע לעשות זאת גם כיום. 

אנו, מפקדי צה"ל בכל הדרגים, ומהיום גם אתם, הקצינים והקצינות, עומדים על העיקרון - משימתו של צה"ל משימה לאומית אחת היא, ואין בלתה: הגנה על המדינה ושמירה על ביטחון אזרחיה; המשרתים בצה"ל כפופים לחוק ולפקודות הצבא ופועלים על פי רוח צה"ל וערכיו. לרחשי המשרתים בדבר המחלוקת נהיה קשובים, לא על מנת לתפוס בה צד, אלא כדי להותירה בחוץ ולשמור על צה"ל אחד, מלוכד סביב משימותיו המורכבות. 

נכבד את אופיו המיוחד של כוח המילואים שלנו, נזכור ונזכיר: שני אנשי מילואים יכולים לעמוד משני צידי המחלוקת, ולא לערב בה את המדים. הם יבואו למילואים, ילבשו את המדים, ישאירו את המחלוקת בחוץ וייצאו למשימה שכם אל שכם, כתף אל כתף. 

כאשר הם אינם בשירות פעיל, אנשי המילואים הם אזרחים ואזרחיות ועומדות להם כל הזכויות מהן נהנים אזרחים במדינה דמוקרטית; ההפרדה הזו הינה הדרך היחידה לקיים צבא מילואים שנחיצותו רבה מאוד. 

כמה זה ברור - וגם כמה מורכב - כי נכון לתרגם את הגיוון הזה לעוצמה לאומית, למטרה ראויה משותפת. זוהי תמצית המעשה הפיקודי ואנו המפקדים, נדע לעשות זאת עם בניכם ובנותיכם שאתם חינכתם. מי ייתן וכולנו, כעם, נדע ליהנות מעוצמת הגיוון גם מחוץ לעשייה הביטחונית. 

קצינים וקצינות - 

הדרגות שהוענקו לכם לפני זמן קצר מונחות על הכתף, במקום בו צורבות רצועות המנשא, במקום בו מושך המשקל הנישא על הגב; במקום הזה תרגישו מעתה גם את כובד האחריות למשימה ולאנשים. עלו בדרך הפיקוד והצליחו. אני סומך על כל אחד ואחת מכם ואומר לכם: "לכו בכוחכם זה".