איגרת מפקד בה"ד 7 ליום ירושלים
בהחלטת האו"ם מיום 29 (כ"ט) בנובמבר 1947 - נקבעה החלוקה של ארץ ישראל לשתי מדינות - יהודית וערבית - ונקבע גם מעמדה של ירושלים כעיר בינלאומית.
על-פי החלטה זו, ירושלים הייתה אמורה להישאר שטח נפרד בניהול האו"ם, שלא יהיה שייך לא למדינה היהודית ולא למדינה הערבית. ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב לא קיבלו את תכנית החלוקה של האו"ם ופתחו במלחמה נגד היישוב היהודי בארץ.
במהלך מלחמת העצמאות כבש הלגיון הירדני את מזרח ירושלים, כולל העיר העתיקה – פרט להר הצופים, שנשאר מובלעת בשליטה ישראלית. החלק המערבי של ירושלים נשאר כולו בידי ישראל.
במשך 19 שנה הייתה בחלקים רבים של העיר חומה, שהפרידה בין ירושלים הישראלית לירושלים הירדנית. ירושלים באותן שנים הייתה "העיר אשר בדד יושבת, ובלבה – חומה" (נעמי שמר). החומה שהפרידה בין שני חלקי העיר הייתה בגובה של 4 - 6 מטרים, והיו בה עמדות של הלגיונרים, חיילי צבא ירדן. במקומות שבהם לא הייתה חומה – היו שטחי הפקר ובהם מוקשים וגדרות תיל. טדי קולק, שהיה ראש עיריית ירושלים משנת תשובה – 1965, העיד כי "המצב בירושלים היה קשה מאוד...לא עבר כמעט חודש בלי שמישהו ייהרג או ייפצע... או לפחות ייפגע מאבן שהוטלה מן החומה... בירושלים החצויה הרגשת שאתה בחזית."...
ביום כ"ח בחודש אייר תשכ"ז – 1967, שהיה היום השלישי למלחמת ששת הימים, כבשו חיילי צה"ל את ירושלים המזרחית, ובכך הביאו לאיחודה מחדש של העיר המחולקת.
כשלושה שבועות לאחר מלחמת ששת הימים החליטה הכנסת על איחוד ירושלים, ובמסגרת זו קבעה את החוק והמשפט הישראלי בכל חלקי העיר והכריזה על חופש דת ופולחן במקומות הקדושים לבני כל הדתות – יהודים, נוצרים ומוסלמים .
לקראת יום השנה למלחמת ששת הימים, ביום י"ד באייר תשכ"ח – 1968, קבעה הכנסת את התאריך כ"ח באייר כיום ירושלים - יום שנועד לציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות .
יום ירושלים קיבל תוקף חוקי בשנת תשנ"ח – 1998, באמצעות ״חוק יום שחרור ירושלים'" בו נקבע כ"ח באייר כחג לאומי.
מפקדים ומפקדות, חיילים וחיילות יקרים,
לנו הזכות הגדולה להסתובב חופשי בארצנו – ארץ ציון וירושלים (התקווה), ולגדול בתקופה בה זה טריוויאלי שניתן לגור, לטייל, לנפוש, ולעשות כל שחפץ ליבנו בירושלים עיר בירתנו - ירושלים של זהב.
דווקא בימים מתוחים אלו בהם אנו נמצאים, נכון שנראה כולנו בירושלים, סמל של אחדות! סמל של עתיד טוב יותר, סמל לשיווין זכויות, סמל לגאווה לאומית ובינלאומית.
מי ייתן וכפי שציין יואל הנביא באחת מנבואותיו :
וִיהוּדָה לְעוֹלָם תַּשֵׁב וִירוּשָׁלַם לְדוֹר וָדוֹר : (יואל פרק ד פסוק כ)
בברכת חג יום ירושלים שמח.
אל"ם שלומי קדם
מפקד בית הספר הארצי לקשר, תקשוב וסייבר