המקום בו נולד ה'עטלף' השימושי והקטלני בצה"ל
איך מורידים לשטח 'משפחת' רחפנים, שפותחו תוך חודשים ספורים, בדרך שתדבר ישירות לחיילים בשטח? נעזרים במי שכמוהם, חוו את שדה הקרב ממקור ראשון. פגשנו את יחידת הלוחמים שמטמיעים את רחפני צה"ל בקרב הכוחות, וחוזרים למעבדה עם תיקונים ושפצורים בזמן אמת. כמובן שפגשנו גם את ה'עטלף' המפורסם
מאז פיתוחם ביחידת 'יפת"ח' של החטיבה הטכנולוגית 99, הפכו בני משפחת רחפני ה'עטלף' לאחד הכלים השימושיים ביותר בכל הגזרות. עם ראש קרב מתקדם וקטלני ואפשרות לחבר אליהם כמעט כל רכיב חדש, יצא הדגם הראשון שלהם לשטח - בתוך חודשים קצריםמהגיית הרעיון.
כל זה התחיל עם פרוץ המלחמה, כשהתעורר הצורך באמצעים ניידים וניתנים להטסה. הרעיון מאחורי ה'עטלף' הגיע דווקא מעבר לים, מהמלחמה באוקראינה - בה נעשה שימוש רחב ברחפן FPV, המאפשר למפעיל לראות בזמן אמת את מה שהמצלמה קולטת.
3 חודשים בלבד מתחילת עבודת הפיתוח, כבר התקבלה גרסה ראשונה לשימוש מבצעי בשטח. זמן קצר לאחר מכן, נרשם חיסול ראשון בעזה באמצעות הכלי.
"התחלנו לגבש את המוצר במחשב", רע"ן פיתוח, ע"צ א', מחזיר אותנו לשלבים הראשונים, בהם המערכת הייתה קיימת רק כשרטוט על מסך. "הגדרנו את התוכנה, ביצענו ניתוח סוללה, ואז הורדנו והוספנו פיצ'רים בהתאם לאיכות הפגיעה במטרה".
את האיכות עליה הוא מדבר אפשר לראות, למשל, בחיסול מחבל חיזבאללה רכוב על אופנוע על ידי כוחות 226 בחודש שעבר. "הרחפן יודע לעקוב אחר המטרה אפילו במהירויות של 130 קמ"ש", מתאר סא"ל ע', מפקד 'יפת"ח', "הלוחמים מזהים מטרה חשודה בשטח, משגרים את ה'עטלף', ולפני שהאויב בכלל שם לב - החימוש מתפוצץ מעליו".
אחד היתרונות בזכותם נבחר דווקא המודל הזה, הוא יחס העלות־תועלת הגבוה שלו. "משקל נשיאה, קצב ייצור, יכולת הכשרה ומחיר נמוך, כל אלו מייחדים את הרחפן ביחס לאמצעים אחרים", מתאר רע"ן הפיתוח.
שאלה מרכזית נוספת שעולה בנוגע ל'עטלף', ורחפנים בכלל, היא האם הוא יהיה נגיש מספיק עבור לוחמים מן המניין. כלומר, עד כמה ניתן להפעיל אותו גם ללא התמקצעות טכנולוגית ארוכה.

לשם כך, מצאו ב'יפת"ח' פתרון מיוחד: הקמת מדור של לוחמים שנפצעו בקרב, וחזרו לשרת כמפתחי אמל"ח ומדריכים בשטח, על בסיס הניסיון שצברו ממקור ראשון. "הם יורדים אל הלוחמים בקצה ומלמדים אותם לתפעל את המערכת בדיוק בשפה שהם מבינים", מתאר סא"ל ע', "וכשהם חוזרים לשולחן השרטוטים, זה עם רעיונות מדויקים יותר לשיפור והתאמה שראו שם במו עיניהם".
חלפו קצת יותר משנתיים מאז הרחפן הראשון עלה לאוויר, ומשפחת ה'עטלף' רק הלכה והתרחבה. "זה כבר לא מוצר אחד", מציין ע"צ א', "יש הרבה 'ילדים', 'נכדים' וגרסאות המותאמות למשימות שונות. בגלל שהרחפן הוא מודולרי, כזה שלא משנה מה תחבר, הוא יתחבר (חיישנים, פרופלורים, ועוד) - האפשרויות אינסופיות".
היעד הבא הוא לאפשר לרחפן להגיע באופן עצמאי למטרות ולפעול יחד עם רחפנים נוספים ב'להקה' מסונכרנת. "ברמה שנסמן חלון חשוד, והוא יידע להיכנס ולכוון את עצמו לבד", מדגים ע"צ א' את החזון.

ביחידה עובדים גם על פיתוח קפסולות סגורות שיאפשרו לאחסן את הרחפנים ממש בשטח, ולהפעיל אותם מרחוק בעת הצורך: "בתקווה, המהלכים האלו ורבים שטרם אפשר לפרסם, ירחיבו את היכולות של צה"ל במימד האווירי - ויצילו כמה שיותר חיי אדם".