עושים לכם סדר מ'אושקוש' ועד 'ZMAG' ברכבים של צה"ל
ממהירות השיא של ה'פרא' ועד ליכולת של משאית ה'אושקוש' לשאת כמעט כל סוג של כבודה: ענף הרכב באט"ל משדרג את פלטפורמות הניוד הצבאיות באמצעות שילוב מערכות כחול-לבן, והתאמות ייחודיות לתוואי הלחימה הישראלי. הגענו לסיור מיוחד כדי לראות את אותם כלים - ויצאנו עם תובנות
פלטפורמות הניוד בצה"ל, עליהם אמון מנהל הניוד והמערכות שבחט"ל עברו בשנתיים האחרונות התפתחות רחבת היקף, במסגרתה נכנסו סוגי כלי רכב חדשים והכלים הוותיקים הותאמו לאיומים חדשים ושונים. לכן, הגענו לעבור סיור מיוחד בין שלל הרכבים שיש לצבא להציע.
התחנה הראשונה שלנו, הייתה הכלי החדש מכולם - ה-JLTV, המכונה 'פרא'. מדובר ברכב ממוגן על גלגלים שנועד להחליף חלק מהסד"כ הנגמ"שים הוותיקים. ה'פרא' משלב שלדה אמריקאית עם מערכות ישראליות כחול-לבן. הוא ניחן ביכולת תמרון מתקדמת, המאפשרת לנהג לשלוט בגובה הרכב ובלחץ האוויר בצמיגים תוך כדי נסיעה, ובכך להתאים את הרכב באופן דינמי למעבר בין דרכים סלולות, לחולות טובעניים או שטחים סלעיים.

אחריו, הוצב ה'טיגריס': הרכב המוביל בתחום הביטחון השוטף בגבולות, המנייד מספר לוחמים גם תחת אש כבדה. חרכי הירי של הכלי, מאפשרים ללוחמיו להשיב אש מבלי לסכן את עצמם, תוך גמישות משמעותית. בתחילת 2025, החלו בהפצת גרסה נוספת, ה-'טיגריס-בולנס' - אמבולנס ממוגן שפותח בהובלת ענף הרכב בשיתוף חיל הרפואה, והעניק פתרון חדיש ומציל חיים לפינוי פצועים תחת אש.
"החיילים בענף הם מהנדסים במספר תחומים, והמקבילים שלהם הם אנשי הטנ"א והלוחמים בשטח. כשהם באים ואומרים: 'יש לי דרישה מבצעית לכלי מותאם למשימה חדשה וזה מה שאני צריך', אנחנו שומעים", מסביר סא"ל ש', ראש ענף רכב בחט"ל, שהעביר לנו את הסיור, "יחד, אנחנו כותבים אפיון טכני, ומתרגמים אותו לשפה מקצועית שעובדת מול התעשיות, ובסוף מגיע אבטיפוס שנבחן בניסוי שטח אצל היחידה שתאמץ אותו".
לצורך העניין, ה'טיגריס-בולנס' הגיע מתוך צורך בפתרון פינוי מהיר ואופטימילי, במרחב פיקוד המרכז, במקומות בהם לא ניתן להנחית מסוק. "לכן, הוספנו ל'טיגריס' מספר פיצ'רים", הוא ממשיך, "בין היתר דרך חיבור ייעודי למיטת טיפול, הורדת כסאות, ושינוי מבנה הרכב במטרה שיתאים לפינוי קל ומהיר של פצועים".

כשסיים את דבריו, עברנו לרק"ם הבא: ה-ZMAG הישראלי. מדובר ברכב סיור שטח המסוגל לשנע מספר לוחמים ומערכות טכנולוגיות במהירות וביציבות שמותאמת למשימות קצה. הוא מצטיין בחציית דיונות, שבילים סלעיים ואף נחלים וביצות. העבירות הקיצונית שלו מאפשרת לכוחות לבצע תמרונים מפתיעים ולהגיע לנקודות אסטרטגיות בשטח האויב, שאינן נגישות לכלי רכב אחרים.
גם ההאמר המיתולוגי עבר במהלך המלחמה התאמות. הסדרות החדשות מותאמות לניוד רב יותר של לוחמים ומשמשות לפינוי פצועים וסיור. והכלי שנולד כפלטפורמה רב-תכליתית, ממשיך להוכיח את חיוניותו כרכב גמיש המשמש למשימות רפואה, פיקוד וממסר, תוך שהוא מקבל שדרוגי עבירות ומיגון שמותאמים לאתגרי הלחימה הנוכחית.
בגזרת התקיפה בולט הבארי. רכב שנרכש מיד עם פרוץ המלחמה, מגיע למהירות של כ-130 קמ"ש ושוקל 5 טון. ייחודו במבנה: מושב הנהג ממוקם במרכז, מה שמאפשר קריאת שטח מיטבית וטווח תנועה רחב לגלגלים. "התצורה של 'בארי' מאפשרת ללוחמים לפרוק מהרכב במהירות לפעילות מבצעית", ממשיך סא"ל ש', "הוספנו עמדות מקלע שלא היו קיימות במקור, אחת מרכזית ואחרת צידית שמאפשרות לרתק אש קדימה הרכב מאפשר פתיחת דלתות לחיפוי וכולל התקן לאלונקה לחילוץ לאחור".

בתחום הלוגיסטיקה, משאיות ה'אושקוש' האמריקאיות מהוות את עמוד השדרה של השינוע בשגרה ובחירום. אלו משאיות מאסיביות עליהן הותקנו יכולות מתקדמות המאפשרות לשנע כמעט כל מטען - מתחמושת ודלק ועד ציוד הנדסי כבד. בזכות עמידותן הגבוהה, הן מסוגלות להיכנס אל תוך שדה הקרב ולספק מענה לוגיסטי מהיר לכוחות המתמרנים, מה שמבטיח רציפות תפקודית ללוחמים שבשטח.
"אנחנו נוסעים לחטיבות המרחביות ושומעים מהם איך אפשר לשפר את הכלי, התרגום של הדרישה המבצעית לשפה טכנית הוא הליבה של העשייה שלנו", מבהיר סא"ל ש', "היכולת לאפיין צורך - כמו פינוי פצועים ממוגן או עמדות ירי מהגג ולתרגם אותו למכונה משוריינת בזמן קצר, היא המפתח להתפתחות והתאמה למצב הנוכחי".