מגננה

רבות נכתב על מלחמת יום הכיפורים, בייחוד על ההפתעה האסטרטגית, על גבורת הכוחות אשר בלמו את צבאות מצרים וסוריה ועל המעבר ממגננה למתקפה בשתי החזיתות. בספר זה – "מגננה" – נבחנת יכולת העמידה של המטכ"ל, של פיקוד הדרום כמערכת ושל לוחמי צה"ל ומפקדיו בחזית הדרום בקרבות ההגנה בין 9 ל=14 באוקטובר 1973. זהו המשך מחקרו של ד״ר עמירם אזוב שנכתב במחלקה להיסטוריה בצה"ל, והוא מתמקד בקרב ההגנה שניהל פיקוד הדרום בשלב שלאחר הבלימה הראשונית של הכוחות המצריים, ולאחר כישלונה של מתקפת הנגד ב-8 בחודש. המחקר מנתח את השיקולים לגבי אופן הפעולה של צה"ל ומניח את הדילמות שעמדו בפני המטכ"ל והפיקוד – האם לתקוף או להגן; האם להמשיך להילחם או לחתור להפסקת אש. בנוסף מפרט המחקר את מהלכי הקרבות בגזרות שלוש האוגדות (252, 143, 162) ובגזרה העצמאית של צפון התעלה.

המחקר מציג את הדיונים והשיקולים של הפיקוד העליון (המטכ''ל) ושל פיקוד הדרום, ובמקביל את המהלכים העיקריים של האוגדות והחטיבות בחזית, ואת שיקולי המפקדים ותכנוניהם. בהקשר זה מתוארים המתחים בין המפקדים הבכירים, מה שכונה "מלחמות הגנרלים", ובכלל זאת מינוי רא"ל (במיל') חיים בר-לב למפקד החזית מעל אלוף הפיקוד שמואל גונן (גורודיש), הדרמות של נפילת המעוזים, נפילתו של אלוף אלברט מנדלר וקרבות היום המכריע, 14 באוקטובר, שבעקבותיו עבר צה"ל לצליחת התעלה.

ד"ר עמירם אזוב, חבר קיבוץ משמר העמק, חקר במסגרת המחלקה להיסטוריה את קרבות חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. המחקר עודכן בסיוע אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ.

חזרה לעמוד הקודם