סקירת מלחמת ששת הימים - מטרות, שלבים, מערכות ותוצאות

מלחמת ששת הימים שהתחוללה לפני ארבעים שנה מהווה ציון דרך בולט בהיסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל. ניצחונה של מדינת ישראל במלחמה זו הביא לשינויים מרחיקי לכת בחברה הישראלית, במערכת הפוליטית שלה, ושינה את פני ההיסטוריה של המזרח התיכון.

ברטרוספקטיבה אפשר לומר כי מלחמת ששת הימים הייתה פועל יוצא ממשבר אזורי שיצא מכלל שליטה והידרדר ככדור שלג למלחמה קרה כוללת, אשר לפחות מלכתחילה, אף לא אחד מהצדדים התכוון שתפרוץ.

בשנים 1957-1967, בעקבות מלחמת סיני ותוצאותיה, נשמרה רגיעה יחסית בגבול ישראל-מצרים ורגיעה דומה שררה גם בגבולות עם ירדן ולבנון. לב לבה של המתיחות העיקרית בתקופה זו היה בגבול עם סוריה. מתיחות זו נסובה סביב ארבעה מוקדי חיכוך עיקריים:

• הפעילות ב"אזורים המפורזים".
• חופש השיט והדיג בכנרת.
• המלחמה על המים - הבמוקדה עמד מפעל המוביל הארצי הישראלי ופרויקט הטיית מקורות הירדן שיזם הצד הערבי במטרה לטרפד את המפעל הישראלי.
• פעילות טרור של הפתח שהחלה בחסות סוריה בינואר 1966.

בראשית שנת 1967 העריך אמ"ן כי במהלך השנה הקרבוה לא צפויה מלחמה כוללת עם מדינות ערב אם כי סייג זאת באפשרות של הידרדרות והסלמה כתוצאה מהחיכוכים עם סוריה, ואמנם, השתלשלות האירועים בהמשך הובילה בסופו של דבר לפרוץ המלחמה.

אפשר להצביע על כמה אירועים בולטים שתרמו לעליית המתח הביטחוני באזור ולתהליך של ההסלמה שסופו במלחמת ששת הימים:

• ב-6 בנובמבר 1966 נחתם חוזה הגנה בין מצרים לסוריה
• ב-13 בנובמבר 1966, בגבור פעילות הטרור של הפתח מירדן, יצא צה"ל לפעולת גמול נגד הכפר סמוע בירדן
• ב-7 באפריל 1967, במהלך תקרית אש סורית יזומה, הפיל חיל האוויר הישראלי שישה מטוסי קרב סודיים.

במחצית חודש מאי 1967 העבירה ברית המועצות לסוריה ומצרים מידע (חסר כל בסיס עובדתי) על כך שישראל מרכזת כוחות על מנת לתקוף את סוריה. מידע זה הניע את "כדור השלג" שהוביל לפרוץ מלחמת ששת הימים. בעקבות מידע זה פנתה סוריה למצרים, ומתוקף הסכם ההגנה ביניהן דרשה ממנה לפעול לסיכול המהלך הישראלי. נאצר נענה לפנייה וב־15 במאי 1967 החל לתגבר את הכוחות המצריים בסיני.

שני מהלכים נוספים של נאצר הוליכו את המשבר אל "נקודת האל חזור". היו אלה סילוק כוח משקיפי האו"ם מהגבול הישראלי-מצרי בסיני (18-16 במאי 1967) וסגירת מצרי טיראן לשיט ישראלי (22-20 במאי 1967).

בהמשך הוביל נאצר מהלך לכינון קואליציה צבאית ערבית עם ירדן ועיראק והידק סביב מדינת ישראל "טבעת חנק" שיצרה בישראל תחושה של איום קיומי. ממשלת ישראל עשתה את כל שלאל ידה על מנת להביא לפתרון המשבר בדרכים מדיניות, אולם משנכשלו מאמצים אלה פתחה במלחמת ששת הימים.

התקופה שקדמה למלחמה, "תקופת ההמתנה", אפשרה לצה"ל לעדכן את התכניות האופרטיביות ולהכין את הכוחות למערכה הצפויה.

בבוקר ה־5 ביוני 1967 הנחית חיל האוויר הישראלי מהלומה על חיל האוויר המצרי והשמיד את רובו על הקרקע (מבצע "מוקד"). בהמשך, השמיד גם את עיקר כוחם של חיל האוויר הסורי והירדני. במקביל תקפו כוחות היבשה של צה"ל את המערכים המצריים בסיני ובתוך ארבעה ימים הכריעו את הצבא המצרי והתייצבו על גדות תעלת סואץ.

החלטתו של המלך חוסיין להצטרף למלחמה אילצה את צה"ל להפעיל את כוחותיו גם בזירה הירדנית, במקביל ללחימה בחזית המצרית. כוחות צה"ל הכריעו את הצבא הירדני, שחררו את מזרח ירושלים, כבשו את כל שטחי יהודה ושומרון והתייצבו על נהר הירדן.

סוריה, אשר חוללה את המשבר שהוביל למלחמה, נותרה עד 8 ביוני מחוץ למעגל הלחימה. בליל 9-8 ביוני, על־פי אישור מוקדם שניתן לו מהממשלה, החליט שר הביטחון משה דיין להורות לצה"ל לתקוף את סוריה. למחרת תקף צה"ל את הכוחות הסוריים ועד ל־11 ביוני 1967 השלים את כיבוש רמת הגולן.

במלחמת ששת הימים הפגין צה"ל כושר לחימה ותעוזה יוצאי דופן שהובילו לאחר הניצחונות הבולטים בהיסטוריה הצבאית המודרנית. ואולם, למרות הניצחון הצבאי המזהיר, לא הצליחה ישראל בנסיבות המדיניות ששררו באותה עת לתרגם ניצחון זה להסכמי שלום עם שכנותיה; אלה הגיבו להצעותיה להיכנס למשא ומתן בהצהרת "שלושת הלאווים" של ועידת ח'רטום.

מלחמת "ששת הימים" זכתה לעיסוק מחקרי נרחב בארץ ובעולם ומהלכיה ותוצאותיה נלמדים באקדמיות צבאיות ובקורסים ברבים מצבאות העולם. קריסתה של ברית המועצות ופירוק הגוש הסובייטי מאפשרים לבחון את מלחמת ששת הימים מנקודות מבט חדשות, לפי מקורות שלא עמדו לרשות החוקרים קודם לכן. בחלוף הזמן נחשפו מסמכים גם בארכיונים בבריטניה ובארצות הברית שתרמו להבנה טובה יותר של נקודת המבט "המערבית" על המהלכים שקדמו למלחמה ולתוצאותיה. אף כי במדינת ישראל אי־אפשר לחשוף את מלוא המסמכים העוסקים במלחמה זו, הותרו לפרסום מסמכים רבים. את חלקם יפגוש הציבור הרחב לראשונה בספר זה.

לפיכך במלאות ארבעים שנה למלחמה, התאפשר לאגד בספר מאמרים ומסמכים אשר יעשירו את הידע על מלחמת ששת הימים ויתרמו להבנת קורותיה ותוצאותיה. המאמרים בספר דנים במגוון נושאים - החל מההכנות מלחמה, דרך מהליכה וכלה בתוצאותיה,  וזאת מזוויות התבוננות שונות (נקודת המבט של הצד הישראלי, הצד הערבי והמעצמות)
המסמכים שקובצו לספר נחלקים לשני סוגים עיקריים

• מסמכים של צה"ל ובהם התכניות והפקודות שהוכנו לפני המלחמה, מברקים ודיווחים חשובים במהלכה, פקודות יום ומסמכים שיצאו בסיומה.
• מסמכי שלל ובהם תוכניות אופרטיביות, פקודות ודיווחים של צבאות ערב. לסיכום, ספר זה נועד להעשיר את הידע בצה"ל ומחוצה לו בנושא מלחמת ששת הימים ולהוות בסיס למחקרים נוספים בנושא.

המסמכים המפיעים בספר נאספו על ידי הגברת שושוי לויוס וסא"ל יהלי עמית ממחלקת היסטוריה של צה"ל.

אל"ם (מיל') ד"ר שאול שי, רמ"ח היסטוריה