אחד האתגרים הקריטיים הנמצאים לפיתחו של צה"ל, בייחוד בעת הנוכחית של המערכה שבין המלחמות, היא היכולת להאיץ יכולות ותהליכי בניין כח ובקצבים הרלוונטיים להשתנות האוייב וזירת הלחימה. תהליכי בניין כח שמשכם מעל שנה (מרגע הגעת הדרישה) הופכים לעיתים ללא רלוונטיים, בדגש על היכולת להתמודד עם אתגרים בעלי זמן חיות ורלוונטיות קצרי מועד. ובכן, עולה השאלה היכן ניתן לקצר את משך תהליך בניין הכח, ומבלי להתפשר על איכות בקרתו.

המאמר הנוכחי מציע גישה יישומית ליצירת חיבור נכון בין תהליכי החדשנות הפתוחה בארגון (המכונים במאמר 'בזאר') לבין תהליכי בניין הכח המסורתיים שלו (המכונים במאמר 'קתדרלה'). במאמר מודגש הערך שמביאים תהליכי החדשנות הפתוחה להאצת קונספטים ופתרונות, אל מול אתגרים סבוכים או קצרי חיים, וליצירת תהליך הסרת סיכונים בהבנה הבעיה, באפיון המענה, ובבחירת גישת המימוש. יצירת אפיקי מעבריות משלב המיזם לשלב הפרוייקט הסדור, עשויים למצות את הפוטנציאל הגלום בתהליכי החדשנות הפתוחה, לקידום והאצת תהליכי בניין כח סדורים בתוך הארגון. מעבריות זו, תאפשר 'העברת מקל' הדוקה ונכונה בין צוותים יזמיים מכלל הארגון, שקיבלו את המנדט לעסוק 'בפיצוח בעיה' ומסוגלים לייצר לה פתרונות פיזיביליים, לבין צוותים אורגניים המסוגלים לממש את אותם פתרונות בצורה מתועשת ואיתנה ואף להטמיע אותם בשטח.  

"חדשנות אינה בעניין של 'רעיונות', החדשנות תמיד קשורה ליכולת לבצע, לממש ולהטמיע. צה"ל צריך לייצר מסילות סיסטמטיות שמאפשרות פיתוח של ידע חדש שמוביל לחדשנות, עושים את זה באמצעות מתיחת הדמיון ואת זה צריך ללמוד ובזה צריך לעסוק. החדשנות מבוססת על תהליכים שיטתיים. שילובה בצה"ל מחייבת הטמעת מנגנוני שיפור והאצה. אלו צפויים להפוך את צה"ל ליותר אפקטיבי, ושמשתנה בקצב שמותאם לנסיבות שמשתנות בסביבה העויינת והמורכבת שלנו." רב אלוף אביב כוכבי.

לקריאת המאמר המלא - קישור