מתוך הווייתן, יחידות המילואים בצה"ל, מייצרות סביבת 'כור היתוך' לאזרחים המשרתים כמפקדים ולוחמים המגיעים אל יחידתם מעולמות תוכן שונים, ממגוון רקעים אקדמיים, ומצוידים במנעד רחב של תחומים תעסוקתיים. כור היתוך זה מייצר חממה טבעית להאצת התפתחותן של תפיסות, ידע, ופרקטיקות (שחלקן אף מפעפעות מתוך האזרחות). אלו מאפשרים למפקדי יחידות המילואים להניע בהן תהליכי חדשנות, יזמות, חשיבה מסתגלת מחוץ לקופסה, הבאים לידי ביטוי ב 'בניין כח מהסוג השלישי' – בניין כח של אנשים. מאמר זה מציע מודל יישומי לעיצוב תהליכי חדשנות ובניין כח מסוג זה, ראשית ביחידות המילואים ובהמשך ככלי אופרטיבי לפיקוד מתקדם, גם ביחידות הסדיר.

בשנים האחרונות מתמודדים מפקדים במילואים עם אתגרי מנהיגות הייחודיים לעולם המילואים ולתקופה הנוכחית. במאמר זה סוקרים המחברים את חמשת האתגרים המרכזיים איתם מתמודד מערך המילואים. האתגר הראשון, אתגר מנהיגות מרחוק (לאור מיעוט המפגשים באימונים ובתעסוקה) ובזיקה לכך: קושי ביצירת לכידות וחוסן למסגרת. האתגר השני, אתגר יצירת משמעות, מחויבות ומוטיבציה לשירות המילואים, לאור השתנות מקומו של השירות בחברה הישראלית ולאור שינוי מודל המילואים. האתגר השלישי, אתגר פיתוח מפקדים במילואים ופיקוד באמצעות מפקדי משנה. האתגר הרביעי, אתגר ביצירת איזונים בין שירות במילואים לבין עבודה, משפחה ופנאי. האתגר החמישי, יצירת חיבורים בין מפקדים במילואים לצורך למידה ושיתופי פעולה.

מערך המילואים נדרש לבניין כח אסטרטגי וארוך טווח של מפקדים אשר מייצרים את העוגן, עמוד השדרה והזיכרון הארגוני שמאפשר לבצע משימות צבאיות באופן איכותי, מקצועי ומעמיק. מפקדים אלו, המבצעים תפקידים ארוכים, נדרשים בכלים מתקדמים בכדי לעצב את המסגרת בדמותם, להביא את עצמם לידי ביטוי, ולייצר תרבות ארגונית ממוסדת שתהווה תשתית חזקה למפקד הבא שיחליף אותם בבוא העת. מפקדים אלו, כמו גם אנשיהם, נעים על כל מגוון הקשת: מצעירים מאוד ורווקים עד נשואים עם ילדים, מעצמאיים (שהם העסק שמפרנס אותם) ועד שכירים המועסקים בחברות גדולות. בניין הכח העוסק באנשים (ובפרט במפקדי המילואים), נדרש למיצוי פוטנציאל כשירותם לצד מקסום פוטנציאל השירות ארוך הטווח; זאת באמצעות שימוש בכלי פיקוד, מנהיגות, חניכה, בקרה, עיצוב וניהול תהליך הטיפוח והפיתוח האישי, בתוך התפקיד ולאחריו. זהו בניין כוח מתקדם, מסוג אחר, המסוגל לייצר מענה מסדר שני, לחמשת האתגרים שצויינו לעיל. בניין כח מסוג זה הופך להיות קריטי יותר ויותר במציאות מתהווה של 'חזרה לאחור' ברמת האמצעים והציוד והצורך "לנצח עם מה שיש".

הכותבים מצביעים במאמר על ארבעה אפיקים רלוונטיים להאצת מאמצי חדשנות בתוך יחידות המילואים, הצפויים לבוא ביטוי ב 'בניין כח מהסוג השלישי' – בניין כח של אנשים: חדשנות בלכידות וקהילה; חדשנות מעטפת לניהול כ"א בגדוד; חדשנות בחיבורים ליצירת ערך באימונים ופעילות מבצעית; וחדשנות בעידן האצה טכנולוגית בסדיר. אפיקים אלו, מביאים לכדי ביטוי יכולות שכבר כעת מפקד המילואים יכול להיעזר בהם כדרך לשינוי גישה, והגעה ליעד של אנשי מילואים הרתומים למשימת ההגנה על המדינה. בהמשך לאפיקים אלו, מציעים הכותבים את 'מודל התכה' כבסיס לגיבושה של תפיסת פיקוד מתקדמת. תפיסת פיקוד שנועדה בראש ובראשונה עבור מפקדים ביחידות המילואים, אך גם ככלי אופרטיבי עבור מפקדים ביחידות הסדיר המעוניינים בקידום המשרתים בצבא בצורות השירות השונות ומשם לחיזוק הצבא ובטחון המדינה.

לקריאת המאמר המלא - קישור