בבית הספר הזה מקפיצים את הלוחמים עוד כיתה

מה משותף למטוסים, תותחים, כטמ"מים ורקטות? אומנם כל אחד מהם שונה במהות ובצורת ההפעלה, אך מדובר באסופה של אמצעי לחימה עוצמתיים שעובדים בסנכרון, על מנת לבצע תקיפות איכותיות ומדויקות תוך דקות. ובמלחמה הנוכחית נחשפה עוד יותר חשיבות עולם הפעלת האש הרב-זרועי - באוויר, בים וביבשה.

מי שמנצחים עליו הם קציני וקצינות שיתוף האש (קש"א) שפועלים בכל צק"ג, ומפקדים על מערך האש הגדודי והסנכרון למודיעין ולאיסוף. הם נמצאים בתוך ומחוץ לשטחי אויב, לצד הלוחמים והלוחמות.

השנה האחרונה שידרגה עוד יותר את עולם הרב-זרועיות - עם אמל"ח חדש, תגבור כוחות מאסיבי וזירות רבות במקביל. לשם כך בדיוק, קיים ענף הפעלת האש במל"י - שכל מטרתו היא ליצור תורת לחימה עדכנית ולאמן אותם לקרב הבא.

"האידיאל שלי הוא שכל קצין ידע שאנחנו הכתובת לשאלות מקצועיות בנושא", מצהיר רס"ן ב', סגן הרע"ן. ואכן, בשנה וחצי האחרונות הם תפסו תאוצה ומצאו דרך לגבש תו"ל על בסיס ניסיון מבצעי ודיווחים מהשטח, להגדיל את מספר האימונים ולהוות גורם מסייע גם בשדה הקרב.

אז איך עושים זאת? לפני שנצלול עמוק, עלינו להגדיר קודם כל מהי הפעלת אש טובה: "זה מתחיל בהגדרת ההישג המבצעי הנדרש - אם זה מחבל חשוד או תשתית טרור מסוימת שמהווה איום. ואז, מתאימים את החימוש לפי האמצעים ברשותנו, בין אם מדובר בזי"ק, מסק"ר, או תותחים. וכמובן שהחלק הכי חשוב הוא לבצע את התקיפה באופן המדויק והאפקטיבי ביותר".

כדי לאמן את הכוחות, על אנשי הענף לגעת לא רק בקש"אים, אלא בדרג הפיקודי כולו. לכן, קיים מדור ייחודי שמאמן רק אותם. "הם מביאים את הפיקוד של גדודים שונים, ומתרגלים בשטח את המשמעות של דרישת אש ותקשורת נכונה עם הגורמים", מסביר המפקד, "היום יש לנו את היכולת לאמן 7 גדודים במקביל, וזה דבר שבעבר לא היינו מתקרבים אליו".

כל זאת, מתאפשר בזכות מערכות וסימולטורים ניידים שנכנסו במהלך הלחימה, ובעצם מביאים את האימון "עד הבית". דוגמה לכך היא "גורילה", אשר מדמה באופן מדויק את עמדת הקש"א בחמ"ל ובלחימה ובעזרת קצין חונך שמפעיל את המתרגלים. כך שאם בעבר כוחות היו צריכים להגיע למרכז האש במל"י ולהתאמן בתשתיות המוגבלות שם - היום זה יכול לקרות בכל מקום ובכל זמן.

דבר נוסף שמייחד את הסימולטור הנייד שהפציע בתחילת המלחמה, זה ההתאמה לתרחישים המבצעיים של אותו כוח מתרגל. "עד לא מזמן היה לנו בסיס זהה שעליו היינו בונים את הכול", רס"ן ב' מפרט, "אבל היום כשאני יודע שלכל גדוד יש מתאר מבצעי שאפשר להכין אותו אליו, ההיערכות יכולה להיות מותאמת ורלוונטית הרבה יותר".

לפני כל פעילות אוספים בענף נתונים ספציפיים לייעוד של החטיבה, ומעתיקים אותם לסימולטור עם יעדים ואתגרים נוספים. כך, התרחיש שהיחידה מתרגלת הוא בדיוק מה שתעשה בפועל ויכין את לוחמיה לאירועים נוספים שיכולים לצוץ בשטח.

"הגיע אלינו לאימון מכלול עם חיילים שנבחרו באותו היום למשימה ולא התאמנו תקופה", הוא מספר, "בנינו להם תרחיש אופרטיבי לפי הצורך שהם היו עתידים לבצע, והוספנו אלמנטים מבצעיים על מנת למצות את התרגיל עד תומו. הכוח קיבל את הפקודה המדוברת והמכלול עבד בדיוק כפי שתוכנן, ואפילו ביצע את המשימות שהבאנו לו כאתגר. זה חיזק את יכולות האש, המודיעין והתצפית שלהם".

הענף בנה תוכנית ייעודית גם לאתגר נוסף - הבלתי מעורבים בלחימה. "בכל תרגיל אנחנו מציגים למשתתפים את מדיניות הפעלת האש באותו אזור בהם הם לכאורה פועלים, איזה איתור ידוע כרגיש ואיפה אמור להיות מפונה מאזרחים", מתאר המפקד, "ותפקידם של המתרגלים הוא לדעת לזהות מטרות שצריך להחריג, ולשמור על הנהלים שהוגדרו בלי לגרוע מהיעדים שהצבנו".

אלו רק חלק מהחידושים שנעשו בענף לאחרונה, ומפקדיו לא מפסיקים ללמוד על מנת להתאים את התכנים למציאות המבצעית המשתנה ללא הרף, בין אם בכניסה לעזה ושיח עם לוחמים או תחקור של תרגילי ומבצעי עבר. 

וכשאנחנו הצטרפנו אליהם, הם היו בשיאו של בוחן הכשירות הראשון של הקש"אים החטיבתיים, המיזם האחרון של הענף: "הכנו אירוע שיא שכולל גם תרגול בסימולטור וגם מסעות וירי לאחר מאמץ. זה רק קצה הקרחון למה שמתוכנן לנו לעתיד הקרוב".