"כללי הפתיחה באש הם אבן יסוד בצה"ל, ומקום שיש חשד סביר להפרתם – חובה עלינו לחקור"

מערכת אתר צה"ל | 04.09.2018

מכובדי כולם, שלום רב,

אני מודה ללשכת עורכי הדין ולעומד בראשה על ההזמנה להשתתף בטקס. תודה על הכבוד להימנות עם הדוברים. אני שמח לייצג במעמד הזה את מערכת המשפט בצה"ל.

בפתח הדברים ארצה להזכיר עורך דין שכבר אינו עמנו. עורך הדין החיפאי נחום חת, שהיה אחד האבות המייסדים של מערכת המשפט בצה"ל. בנובמבר אלף תשע מאות ארבעים ושבע, הוא נכנס למשרדו, לא רחוק מכאן, ב-"בית האדום" - מטה ההגנה ברחוב הירקון, והחל בכתיבת חוקת השיפוט של ההגנה. חוקה ששימשה את צה"ל במשך שבע שנים, עד שהוחלפה בחוק השיפוט הצבאי. בהמשך, היה עורך דין חת חבר הכנסת השנייה והנשיא הראשון של הוועד האולימפי. החוקה שכתב היא אחד המסמכים החשובים בתולדות המשפט הצבאי.

מדוע לחזור לראשית ימי צה"ל? כיוון שיש דילמות שהעסיקו אותנו בעבר, בימי עורך דין חת, ומעסיקות אותנו עד ימינו אנו. דילמות שהן חלק מובנה, בלעדיו אין, מהמפגש בין צבא לבין משפט.

אחד התחומים המרכזיים שבו מתעוררות דילמות הוא אכיפת הדין ביחס לפעילות מבצעית. אזכיר דוגמאות מהעת האחרונה בעניין זה.

לאחרונה החלטתי על פתיחת חקירות מצ"ח ביחס לשני אירועים, בהם עלה חשד שחיילי צה"ל פעלו בגבול רצועת עזה שלא בהתאם לכללי הפתיחה באש.

ההחלטה זכתה לדיון ציבורי. אני רוצה להתייחס, בקצרה בלבד, לדברים שנאמרו הן בזכות ההחלטה והן כביקורת עליה.

לזכות ההחלטה היו שאמרו - אכיפת הדין על ידי מערכת המשפט בישראל מגינה על מפקדי צה"ל וחייליו מפני הסיכון בהעמדה לדין בחו"ל. כלומר, אם אנחנו לא נטפל בזה - יטפלו אחרים. אכן, להליכים שאנו מקיימים יש משקל ומשמעות בזירה הבין-לאומית. זה נכון אבל זה לא העיקר. אנו בודקים וחוקרים כשעולה חשד לביצוע עבירות, בראש ובראשונה כדי לדעת את העובדות כהווייתן. לדעת את האמת, לטפל במקרים חריגים של הפרות חוק, ולשמור על מחננו נקי ועל שלטון החוק.

דברים יפים וחשובים, בהקשר קרוב, נכתבו לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניינו של לוחם מג"ב. אקרא מתוך דברי כבוד השופט סולברג:
"אחריות אדירה מוטלת על חייל ועל שוטר האוחזים בנשק. לא "יד קלה" על ההדק, לא "יד כבדה"; יד אחראית על ההדק, להבחין בין הצלת נפש לבין שפיכות דמים. 'דע שיש בידך כוח לעשות ועתיד אתה ליתן את הדין".

כפי שציינתי, על ההחלטה לחקור את הירי בגבול עזה נמתחו גם דברי ביקורת. נטען כי הדבר עלול לפגוע בלוחמים המגנים על גבולות המדינה. איני סבור כך. כללי הפתיחה באש הם אבן יסוד בצה"ל, ומקום שיש חשד סביר להפרתם – חובה עלינו לחקור.

ביקורת שונה הושמעה על החלטה אחרת שלי מהעת האחרונה, בעניין אי-פתיחה בחקירה פלילית ביחס לקרב ברפיח במהלך מערכת "צוק איתן". נטען בביקורת, בין היתר, שפגיעה כה חמורה באזרחים וברכושם מחייבת חקירה פלילית. תמצית הנימוקים להחלטה זו פורסמה ברבים, ואני מאמין שהם מדברים בעד עצמם.

בשני המקרים, הביקורת כמובן לגיטימית ומעוררת מחשבה. אנו קשובים לביקורת, ורואים בה דבר חשוב וחיוני, שיש ללמוד ממנו. אנו משתדלים לנהוג באופן ענייני ואחראי. בפרפרזה על דברי השופט סולברג: לא לפתוח בחקירות ביד קלה, ולא ביד כבדה, אלא ביד אחראית שבוחנת כל מקרה לגופו.
ביחס להחלטותיי נתקלנו גם באמירות מקוממות, שאיני מוצא מקום לחזור עליהן.

גם בכך אין הרבה חדש תחת השמש. לפני שבעים שנים, בימי התובע הכללי הצבאי דאז, למעשה הפצ"ר הראשון, סגן אלוף ד"ר אברהם גורלי, הוא קיבל מכתב איום מאדם שהציג עצמו "צלף מומחה סוג א". הכותב ציין שנודע לו שהתובע מקטרג על איזה חייל, ואיים עליו במילים אלה: "עליך להפסיק להשתולל, אם לא אירה בך, עם סטן, אפילו אם אתה עורך דין מירושלים".

גורלי לא התרגש וענה לאותו אלמוני, בשיחה ששודרה בקול ישראל: "התובע הכללי אינו אלא ידיד הצבא והחייל, וגם אחרי איומי הצלף לא ימלא התובע הכללי את תפקידו בתוך משוריין, כי אם בצפיפות חדרים, צריפים ואוהלים, ולא יישא פנים לצלף או לטירון, למפקד או לטוראי ולא יהדר פני איש. הכל שווים בפני החוק, והחוק מחייב בשווה את כולם".

כך לפני שבעים שנים, כאשר קמה הפרקליטות הצבאית, וכך גם היום. נמשיך בדרכנו, מתוך פתיחות לביקורת והבנת האחריות המונחת לפתחנו, ללא חת ובאופן ענייני, מקצועי ועצמאי.

תודה ושנת משפט מוצלחת לכולם.