ארגזי הפח – היערכות הפרקליטות הצבאית למלחמת ששת הימים

(בהתבסס על קצרמר "מיזם השבעים" מאת סגן אינה אברמוב, "להקדים משפט למכה" בהיערכות לממשל צבאי – ארגזי הפח במפצ"ר, 2018)

בשנת 1963 החלה הפרקליטות הצבאית להיערך לאפשרות של תפיסת שטחים צבאית, במערכה או מלחמה עתידית. זאת, תחת פיקודו של הפרקליט הצבאי הראשי באותם ימים, אל"ם מאיר שמגר, ובהובלת מי שיהיה לימים הפצ"ר, רס"ן דב שפי, רמ"ד ההדרכה בפרקליטות הצבאית. ברקע עמדו נסיבות העבר, כאשר לצידן ועל גביהן באה ההערכות לגבי האתגרים הצפויים לצה"ל בעתיד.

מבחינת ההיסטוריה המבצעית, עמדה לנגד עיני המפקדים תפיסת רצועת-עזה במבצע "קדש" בשנת 1956, כאשר צה"ל התמודד לראשונה עם שדה הפעולה הייחודי של שליטה בשטח אויב ובאוכלוסיית אויב. באותה מערכה לא נדרש צה"ל ליישום דיני התפיסה הלוחמתית לאורך זמן רב, והוראות המשפט הבין-לאומי בהקשר זה לא באו לידי ביטוי משמעותי בארסנל הכלים.

בכל הנוגע להערכה לעתיד, בשנת 1963 הוכרזה בצה"ל כוננות-חירום, נוכח החשש כי מלך ירדן יאבד את כיסאו בהפיכה צבאית, ויעמיד את צה"ל במצב שיחייבו לפעול להגנת המדינה בתפיסת שטחים מעבר לקו-הירוק ואולי אף בעבר-הירדן. הדבר הוביל את שמגר, פצ"ר שנות השישים בעל הרקע והידע הייעוצי המובהק, לעסוק באופן ממוקד וממושך בעבודת-מטה בת מספר שנים - לבניין-כוח משפטי חשוב. ביסוד העבודה עמדה החלטה על שינוי תפיסה: ממערכת משפטית מגיבה, שמסדירה את המצב הקיים, למערכת משפטית פעילה ויוזמת - שמבקשת להשפיע על המערכה מראש.

ההיערכות התאפיינה בתכנון סדור מצד אחד, ובחיבור לגורמי-השטח מצד שני, תוך ריכוז מאמץ בהעצמת כשירותה של הפרקליטות הצבאית - בארגון ובכוח האדם, בהכשרה ובאימונים, בשיטות ואמצעים ואף בהשפעה על התו"ל הצבאי. בהובלת דב שפי, הושגו מדריכים צבאיים וספרות משפטית מחו"ל, ואף נערך מאמץ מודיעיני לגיבוש תמונת מצב משפטית ולאיסוף קבצי-חוק תקפים ומסמכי-מטה בקשר לנעשה במדינות השכנות. כך, בפתק נמצא אשר כתב דב שפי וממוען לפצ"ר, ציין שפי כי שב מחו"ל והביא עימו מדריכים בדיני לחימה וכיבוש אשר שימשו בהמשך לכתיבת מדריך לקצין הייעוץ בממשל הצבאי בשטח הכבוש.

בנוסף לכך, הפרקליטות הצבאית יזמה שיתוף-פעולה ודיאלוג עם המפקדות הרלוונטיות, שלא בהיבטים המשפטיים הרגילים של אכיפת החוק בצה"ל, אלא בהיבטים אופרטיביים. כך, לאורך ארבע שנים, נערכו דיונים וחשיבה משותפת לגורמי מבצעים, מודיעין ומשפט, עד לרמות הבכירות ביותר בצה"ל.

במישור הפנים-יחידתי, הושקעו משאבים רבים בעיבוי ובאימון של מערך המילואים במפצ"ר (שהייתה אמונה אז גם על הפעלת בתי המשפט הצבאיים). שמגר זיהה את מישור ההדרכה כמרכזי במיוחד. הפרקליטות הצבאית קיימה מספר השתלמויות מקיפות בדיני ממשל, לחוליות המשפטיות ולמפקדים במערכים נוספים. בהשתלמויות אלו נטלו חלק עשרות רבות של קצינים, ברובם ממערך המילואים.

המפגשים נערכו במכללה לפיקוד ולמטה, ששכנה אז בירושלים. מחלונות הכיתות דאז, ניתן היה לראות את חומות העיר העתיקה, עדיין בשליטת הירדנים, בעוד שהחניכים תירגלו אירועים שנראו אז דמיוניים ותיאורטיים - תפיסת שטחים מעבר לקו הירוק. דב שפי, שהיה כאמור קצין ההדרכה היחידתי בדרגת רס"ן, סיפר כי אחד האירועים אותם רקח עבור חניכיו, נועד ללמד את חשיבות השמירה על מקומות דתיים. הוא דימה קרב בו פושטים חיילים ירדניים את מדיהם ומתבצרים "בכנסיית הקבר" בעיר העתיקה.

עשרות שנים לאחר מכן, יתממש האירוע התיאורטי, הפעם במציאות המוחשית של מבצע "חומת מגן" ובהתבצרות חמושים פלסטיניים במתחם "כנסיית המולד" בבית-לחם – אירוע שלווה על ידי הפרקליטות הצבאית באופן צמוד גם הוא.

ההכנות לקראת המלחמה, באו לידי ביטוי גם בכתיבת "מדריך הפרקליטות הצבאית בממשל הצבאי בשטח כבוש", שנכלל בערכות שנודעו לימים בכינוי "ארגזי הפח של שמגר" - ארגזי חירום לחוליות הייעוץ המשפטי.

את המדריך המרכזי כתב וערך שמגר במישרין, תוך שווידא כי קציני היחידה יקראו את המדריך ויכירו אותו לפרטיו. לימים, הוא תיאר את ההיערכות הזו כחלק מגישתו הכללית, שיישם בכל דבר ודבר: יש לקיים הסדרה נרחבת ככל האפשר, של כלל הסוגיות שעלולות לצוף, תוך מתן מענה מראש לתרחישים צפויים מרכזיים ולהכין תבניות מוכנות מראש של דברי חקיקה וצווים.

בארגזים אורגנו חוות-דעת משפטיות, דברי חקיקה ואמנות, ולצידם נוסחי צווים בעברית ובערבית, קבלות תשלום קנס, נוסחים מוכנים של כתבי אישום בעברית ובערבית, חותמות בית משפט, תיקי תביעה ובית משפט וכתבי מינוי לשופטים ולתובעים.

מטעם הממשל הצבאי ריכז את הפעילות קצין ממשל צעיר, בוגר לימודי משפטים, רס"ן צבי ענבר ז"ל, אשר לימים הצטרף לפרקליטות הצבאית ועמד בראשה כפצ"ר. שילוביות ומעבריות זו נולדה על רקע ההכנות למלחמה. לצדו של רס"ן צבי ענבר פעל רס"ן צבי הדר, שגם הוא לימים מונה לפצ"ר, והשניים גיבשו נוסחים מתורגמים אחודים לתקנות ההגנה לשעת חירום, שייושמו בשטחים הכבושים ופעלו כדי להשיג תרגומים לחקיקה ערבית. המאמץ, בו השתתפו לא פחות מארבעה קצינים שנשאו בתואר פצ"ר בזה אחר זה, עד לשנות השמונים, נמשך ממש עד למלחמה.

בבוקר המלחמה, התייצבו אנשי המילואים של מערך הייעוץ המשפטי והיו בין הראשונים להיכנס לשטחים שנתפסו במלחמה. התשתית המשפטית להסדרת הממשל הצבאי ברצועת עזה ובסיני, באיו"ש וברמת הגולן (עד 1981) הוכיחה עצמה. המפקדים פרסמו מנשרים וצווים בדבר תפיסת השטח בידי כוחות צה"ל, הקימו ערכאות בתי-משפט צבאיים בהן פעלו חוליות של התביעה הצבאית והייעוץ המשפטי ניתן באופן שוטף, למן היום הראשון. למהלך ניתן לייחס חשיבות משפטית, צבאית והיסטורית. יש האומרים כי הפרקליטות הצבאית הצליחה למעשה "להקדים משפט למכה" וחזתה את האתגרים שניצבו בפני צה"ל במלחמת ששת-הימים.

תוכן ערכת "ארגז פח" שנמצא בבית הירוק ביפו ושתכניו הושלמו בסיועו של ארכיון צה"ל; צילום: רס"ן יזהר יצחקי

צבי ענבר במלון גראנד הוטל, רמאללה

הזרקור נכתב על ידי רס"ן נעמאן חטיב ורס"ן יזהר יצחקי