הצעת הפצ"ר להוצאת כתב מינוי למפקדים צבאיים לאזורי הממשל הצבאי - דצמבר 1949

הצעת הפצ"ר להוצאת כתב מינוי למפקדים צבאיים לאזורי הממשל הצבאי מחודש דצמבר 1949

בסופה של שנת 1949, סמוך לאחר מינויו של הפרקליט הצבאי (הפצ"ר) הראשון, סא"ל אהרן חוטר-ישי, שבא בעקבות התובע הכללי הראשון לצה"ל, סא"ל אברהם גורלי, יזמה הפרקליטות הצבאית מספר מהלכים לביסוסו החוקי של הממשל הצבאי בשטח מדינת ישראל - בהם הצעה למינוי מפקדים צבאיים.

ממשל זה הוקם רשמית כשנה לפני כן, בחודש אוקטובר 1948, בהכרזה מטעם הממשלה הזמנית, שנשענה על עקרונות תוכנית ד' של ארגון ההגנה. מבנהו ופריסתו עוצבו בפועל לפי תוצאותיה של מלחמת העצמאות; היו בו שלושה פיקודים, באזורי הגליל, התיכון (המשולש הקטן) והנגב, והוא הופעל לשם שמירה על הביטחון. לאורך שנתו הראשונה, נערכו שינויים בממשל הצבאי, דוגמת ביטולו או צמצומו בערים יפו, רמלה, לוד ועכו, והסדרת הקשר בין הממשל הצבאי לבין רשויות אחרות במדינת ישראל. חלק מהסמכויות ששימשו את הממשל הצבאי ניתנות להפעלה ואף מופעלות כיום, בכל שטחי מדינת ישראל.

מבחינה משפטית, הפעלת הממשל הצבאי וסמכויות ביטחון שונות במסגרתו נעשו מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, שהותקנו בארץ ישראל ידי המנדט הבריטי ונותרו בתוקף גם לאחר הכרזת העצמאות. זאת, לפי הוראת מעבר שנועדה למנוע "ריק משפטי" במדינה שזה עתה קמה, שקבעה כי ככלל, "המשפט שהיה קיים בארץ-ישראל ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) יעמוד בתקפו", בכפוף לחקיקה של הכנסת.

תקנות ההגנה, שפותחו על ידי המנדט הבריטי בעיקר לאורך שנות ה-30 של המאה ה-20, כללו סמכויות נרחבות. הן איפשרו, בין היתר, הטלת מגבלות תנועה, סגירת שטחים, החרמת רכוש ועוד. לאורך שנותיהן, זכו התקנות לביקורת, אך נתפסו כהכרחיות ויעילות בביסוס הביטחון והסדר הציבורי במדינה הצעירה.

בשנתיים הראשונות לפעילות צה"ל הוחלט שאת סמכויות הביטחון בתקנות ההגנה יפעילו מפקדים צבאיים ובעלי תפקיד שמונו מטעמם, במקום מי שהוסמכו לכך במקור - מנגנוני המנדט הבריטי ובראשם הנציב העליון.

בהצעתו המובאת בפנינו, הציע הפצ"ר חוטר-ישי למנות מפקדים צבאיים לאזורים ולמקומות בהם פעל הממשל הצבאי, בכתבי מינוי מטעם הרמטכ"ל ושר הביטחון; כן הציע הפצ"ר להקים בתי משפט צבאיים, ולקבוע בפקודות הצבא את אופן הפעלת סמכויות הממשל הצבאי בשטחי הממשל הצבאי ולמעשה בכל שטחי המדינה.

היה זה ביטוי מובהק לביסוסו של עיקרון החוקיות בפעילותו הביטחונית של צה"ל, בתחום הרגיש והחשוב של הפעלת סמכויות הצבא כלפי אזרחיה ותושביה של מדינת ישראל.

הממשל הצבאי בשטחי מדינת ישראל בוטל בשנת 1966, "בהחלטת אשכול", עליה ניתן להרחיב במאמר המורשת שנכתב על ידי סגן שחר גורני, במסגרת מיזם "שבעים שנות משפט צבאי" של הפרקליטות הצבאית.

גם כיום, יש בצה"ל מפקדים צבאיים שמחזיקים "כתב מינוי מפקדים צבאיים" מתוקף מעמדם או בהסמכה אישית, שרשאים להפעיל סמכויות מתוך תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (לדוגמה, לסגירת שטחי אימונים).

למסמך המלא לחץ כאן

הזרקור נכתב על ידי רס"ן יזהר יצחקי, חבר צוות מורשת הפרקליטות הצבאית