טקס הפתיחה של הכנס השנתי ה-18 של לשכת עורכי הדין

מערכת אתר צה"ל | 28.05.2018

דברי הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, בטקס הפתיחה של הכנס השנתי ה-18 של לשכת עורכי הדין

חבריי עורכי הדין, מכובדי כולם, שלום רב.

אני מודה ללשכת עורכי הדין ולמארגני הכנס על ההזמנה ליטול חלק במושב הפתיחה. תודה על הזכות והכבוד להימנות עם הדוברים, ועל ההפוגה הברוכה מסערות השעה.

כפי שכולכם יודעים, צה"ל מצוי בתקופה מאתגרת במספר חזיתות מבצעיות. איראן מבקשת להקים בסוריה מעוז קדמי, ממנו תאיים על ביטחון ישראל ויציבות האזור. ארגון הטרור חיזבאללה ממשיך במאמצי ההתעצמות וצובר ניסיון בלחימה. ארגון הטרור חמאס מוביל הפרות סדר המוניות ואלימות בגבול רצועת עזה, ובחסותן מבקש לחדור לישראל ולפגוע באזרחים ובחיילים. גם בזירות אחרות המצב אינו שקט.

מציאות זו אינה שעת מבחן חריגה בהיסטוריה של צה"ל ושל המדינה. לאחרונה, כאשר הבטנו על שבעים שנות פעילותו של צה"ל, ראינו כיצד התמודד הצבא בעבר עם אתגרים דומים, ואף קשים יותר. 

בראייה לאחור ובראייה של ימינו אנו, אני סבור שכולנו יכולים להיות גאים בכך שגם בתקופות הלחימה המורכבות והקשות ביותר, צה"ל הקפיד, ועודנו מקפיד, לצעוד בנתיבי החוק והמשפט. צה"ל תמיד ראה לנגד עיניו את שלטון החוק, ופעל בכפיפות לדרג המדיני; הקפיד על כללי המשפט הבין-לאומי ודיני הלחימה; והיה מחויב לחוקי המדינה ולפסיקת בתי המשפט. זאת גם במאבק עם אויבים שחוק ומוסר מהם והלאה.

לפני כעשרה ימים החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם לגנות את מדינת ישראל בשל פעילות צה"ל בגבול רצועת עזה, להטיל דופי במערכת המשפט שלה, ולהקים ועדה לחקירת האירועים. ועדה שמצטרפת, באופן כמעט אוטומטי, לוועדות חקירה דומות שהוקמו על ידי אותה מועצת זכויות אדם גם בעקבות מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה", אירוע המשט ומערכת "צוק איתן". 

אוי לנו אם נקבל עצות בתחום הצדק והמשפט מצד רבות מהמדינות שיזמו את ההחלטה הזו ותמכו בה.

הוועדה היא דוגמה לשימוש לרעה בהליכים ובמוסדות בין-לאומיים, בניסיון לקעקע את הלגיטימציה של הפעלת הכוח על ידי צה"ל, ובראייה רחבה יותר - של מדינת ישראל. מה כבר ניתן לצפות מוועדה שתוצאותיה הוכתבו מראש בהחלטה שהקימה אותה, תחת הכותרת: "הפרות של המשפט הבין-לאומי בהקשר של המחאות האזרחיות בשטחים הפלסטינים הכבושים"?

צה"ל אינו זקוק לעידוד או ללחץ חיצוני כדי לחקור את פעולותיו. מנגנוני האכיפה שלנו ואופן פעולתם משקפים סטנדרט גבוה של בדיקה וחקירה ביחס לפעילות מבצעית, שמדינות רבות בעולם יכולות רק לשאוף אליו. מנגנונים אלו נבחנו לאורך השנים על ידי ועדות ציבוריות, ולאחרונה על ידי מבקר המדינה, ואנו פועלים כל העת כדי לשפרם ולחזקם.

אשר לאירועים בעזה, הללו כבר מתוחקרים על ידי המפקדים ועל ידי מנגנון תחקור מטכ"לי, בראשות מפקד בכיר המצוי מחוץ לשרשרת הפיקוד של האירועים. ממצאי המנגנון מועברים אליי, ומקום שיימצא כי נדרשת חקירה נוספת - לא אהסס לעשות כן.

צה"ל והמערכת המשפטית שבו אינם חסינים מביקורת, ואיננו מבקשים חסינות כזו. אנו פועלים בעצמאות, בשקיפות ובאופן ענייני, ונתונים כל העת לבחינה משפטית חיצונית - למשל בהשגות ליועץ המשפטי לממשלה ובעתירות לבית המשפט העליון. על רבות מהחלטותינו מתקיים דיון ציבורי ער, כראוי במדינה דמוקרטית.

כך, בעיצומם של האירועים בגבול עזה, כאשר חיילי צה"ל פועלים בשטח, הוגשו שתי עתירות לבג"ץ אשר תקפו את הוראות הפתיחה באש של צה"ל בגזרה. העתירות נדונו בפני כבוד הנשיאה, אסתר חיות, כבוד המשנה לנשיאה, חנן מלצר, וכבוד השופט ניל הנדל. לפני מספר ימים ניתן פסק דין הדוחה את העתירות, ובו אמירות חשובות רבות.

בין השאר, ציינה הנשיאה חיות כי:

"אירועים אלה מעמידים בפני כוחות הביטחון הישראליים את אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שעמו עליהם להתמודד. זאת בשל מצב הדברים המורכב שיוצרים בשטח - בכוונת מכוון - ארגון החמאס וארגוני הטרור האחרים... עירוב מכוון זה מיועד לטשטש ולהקשות על איתור פעילי הטרור בתוך המון אדם המשתתף באירועים".

והמשנה לנשיאה, מלצר, כתב: "חלק לא מבוטל מהמשתתפים באירועים האלימים ומהנפגעים היו פעילים בארגון החמאס, לרבות מנגנוניו הצבאיים, ואלה נשלחו כדי להפר את הסדר והביטחון והונחו לשלהב את ההמון, לעודד את התקדמותו לשטח ישראל, להוביל לפריצת המכשול הביטחוני ולבצע פיגועים".

ובמילותיו של השופט הנדל: "הקול קול מחאה והידיים ידי טרור"."

בראייתי, יש חשיבות גדולה לכך שפעולות צה"ל נבחנות על ידי בית המשפט העליון, ואנו מייחסים חשיבות רבה מאד גם לאמירות בפסק הדין בדבר הבדיקות המעמיקות שראוי לנהל והלקחים שיש להפיק.

הקמת הוועדה על ידי מועצת זכויות האדם אינה מרפה כמובן את ידינו, אלא מחדדת את החשיבות בפעולות של צה"ל, והפרקליטות הצבאית בתוכו, להטמיע את שלטון החוק, לברר ביסודיות טענות המועלות ביחס לאירועים מסוימים ולהפיק לקחים במטרה להשתפר. 27) מקום שהדבר נדרש. אנו עושים כן לא בגלל שהדבר נכפה עלינו על ידי גורמים מחוץ למדינה, אלא משום שזו דרכנו. זו תמיד הייתה דרכנו וכך נמשיך.

תודה רבה והמשך כנס מוצלח.