החלטת הפצ"ר באשר לאירועים חריגים שאירעו במהלך "צוק איתן"

ראש המטה הכללי, רב-אלוף בנימין (בני) גנץ, הורה, בעיצומו של המבצע "צוק איתן", כי מנגנון בירור מטכ"לי, בראשות אלוף, יבחן אירועים חריגים שאירעו במהלך המבצע.

מנגנון הבירור המטכ"לי  הוקם כמנגנון קבוע, כחלק מתהליך יישום המלצותיה של הוועדה הציבורית בראשות שופט בית-המשפט העליון (בדימוס) יעקב טירקל ("ועדת טירקל"), אשר בחנה את ההתאמה של מנגנוני הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה לכללי המשפט הבין-לאומי. כזכור, הוועדה מצאה כי מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל מתיישבים, בדרך כלל, עם חובותיה של מדינת ישראל לפי כללי המשפט הבין-לאומי, והמליצה כי יוכנסו מספר שיפורים במנגנונים אלה.

הקמת המנגנון נעשתה בתיאום מלא עם היועץ המשפטי לממשלה, וקיבלה את ברכתו של ד"ר יוסף צ'חנובר, העומד בראש צוות שמינתה הממשלה, בינואר 2014, ליישום המלצות ועדת טירקל.

בראש המנגנון עומד האלוף נעם תיבון, ובמסגרתו פועלים מספר צוותי בירור. בראש כל צוות עומד קצין בכיר, בסדיר או מילואים, בדרגת אל"ם עד אלוף. חברי הצוותים הינם ברובם קצינים בכירים במילואים, בעלי מומחיות במקצועות צבאיים שונים (ארטילריה, מודיעין, אוויר, וכיו"ב), וכן משפטנים בעלי ניסיון בתחום החקירות. כל אחד מהצוותים גם מלווה על-ידי יועץ משפטי מהפרקליטות הצבאית בעל מומחיות וניסיון בדין הבין-לאומי. עוד מונה כחבר במנגנון קצין מילואים בכיר, בעל מומחיות בדין הבין-לאומי, שיסייע לראש המנגנון בעבודתו. כלל הקצינים החברים במנגנון היו מחוץ לשרשרת הפיקוד במבצע "צוק איתן".

המשימה של מנגנון הבירור המטכ"לי הינה איסוף נתונים וחומרים רלוונטיים, ובירור עובדות לגבי אירועים חריגים שאירעו במהלך המבצע. זאת, על מנת לספק לפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) מידע מלא ככל הניתן שיאפשר לו להחליט אם יש בסיס לפתוח בחקירה פלילית, וכן לצורך הפקת לקחים מבצעיים ומתן המלצות שיסייעו למנוע אירועים חריגים בעתיד. הנתונים והחומרים שייאספו על-ידי צוותי הבירור, וממצאי עבודתם, יועברו אל הפצ"ר, אשר יחליט, באופן מנומק, על דרך הטיפול המתאימה – סיום הטיפול באירוע, המלצה על נקיטה בצעדים פיקודיים, או הוראה על פתיחה בחקירה פלילית על-ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח). במידת הצורך, הפצ"ר אף יכול להורות לצוותי הבירור לאסוף מידע נוסף על מנת לקבל תמונה עובדתית מלאה יותר.

עיקריהן של החלטות הפצ"ר יפורסמו, בכפוף למגבלות הקבועות בדין ולחובה לשמור על סודיות מידע. על החלטות אלו של הפצ"ר ניתן יהיה להשיג בפני היועץ המשפטי לממשלה וככל החלטה של רשות ציבורית אחרת, הן נתונות לביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק.

צוותי הבירור הונחו לסיים את עבודתם בתוך פרק זמן קצר, מתוך מטרה לבצע בירור מהיר ואפקטיבי. לשם כך, וכדי שהבירור יהיה יסודי ככל הניתן, גם הועמדו לרשות הצוותים המשאבים המתאימים. כמו-כן, הוענקו לצוותים סמכויות נרחבות שנועדו לאפשר להם לקבל נתונים וחומרים מכלל הגורמים בצה"ל, וכן לאסוף נתונים וחומרים מגורמי חוץ, לרבות גביית עדויות מאזרחים. חיילי צה"ל מחויבים, על-פי חוק, לשתף פעולה ולמסור מידע שברשותם הרלוונטי לעבודת צוותי הבירור. על דברים שהושמעו במהלך עבודת הצוותים ועל חומרים שהוכנו על-ידם חל חיסיון על-פי חוק.

עד כה הועברו לבירור על-ידי המנגנון למעלה מ- 40 מקרים, ולמעלה מ- 50 מקרים נוספים המוכרים עד כה יועברו לבירור בתקופה הקרובה. מקרים אלה נוגעים הן להפעלת אש מן האוויר והן לשלב התמרון הקרקעי במבצע. בין סוגי המקרים שהועברו לבירור המנגנון, ניתן להזכיר מקרים בהם, לפי הנטען, נהרגו, אזרחים שאינם מעורבים בלחימה בהיקף נרחב ובלתי-צפוי ומקרים בהם נגרם נזק למתקנים רפואיים או למתקני או"ם. המנגנון השלים את עבודתו ביחס ל- 12 מן המקרים שהועברו אליו. לאחר שהפצ"ר בחן את הנתונים והחומרים שנאספו על-ידי המנגנון ואת ממצאי עבודתו, הוא החליט על סגירה של שבעה מקרים והורה על פתיחה בחקירת מצ"ח לגבי שני מקרים. שלושה מקרים נוספים נמצאים עדיין בבחינה.

טענות המעוררות על פניהן וללא צורך בבדיקות נוספות, יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה, מועברות, ככלל, בהחלטת הפצ"ר, לחקירת מצ"ח, ואינן נבדקות על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי. עד כה הורה הפצ"ר על פתיחה מיידית בחקירת מצ"ח ביחס לשלושה אירועים.

הקמתו המהירה של מנגנון הבירור המטכ"לי, הפעלתו עוד בעיצומו של מבצע "צוק איתן" והקצאת המשאבים המתאימים לעבודתו, מבטאות את מחויבותו הבלתי-מתפשרת של צה"ל לשלטון החוק, ובכלל זאת הדין הבין-לאומי, גם בשעה של לחימה.