24.08.2016

בהתאם למדיניות הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) לנהוג בשקיפות בתהליך הבדיקה והחקירה של אירועים חריגים שנטען שאירעו במהלך מערכת "צוק איתן" (7 ביולי 2014 – 26 באוגוסט 2014), ובהמשך לעדכונים קודמים בנושא, הותר לפרסום מידע נוסף לעניין החלטות שקיבל הפצ"ר בשורה של אירועים פרטניים.

הפרקליטות הצבאית ממשיכה בתהליך הבדיקה והחקירה של טענות להתרחשות לכאורה של אירועים חריגים. רבות מן הטענות עלו בתלונות שהועברו לפרקליטות הצבאית בשם פלסטינים תושבי רצועת עזה, או על ידי ארגונים לא-ממשלתיים – ישראלים, פלסטינים, או אחרים. טענות אחרות עלו במסגרת דיווחים תקשורתיים או בדוחות של ארגונים בין-לאומיים או של ארגונים לא-ממשלתיים, וכמו כן בדיווחים מבצעיים פנימיים.

עד למועד זה, התקבלו בפרקליטות הצבאית כ- 500 תלונות ודיווחים הנוגעים לכ-360 אירועים שהתרחשו לכאורה במהלך מערכת "צוק איתן". יובהר, כי מספר התלונות והדיווחים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית גבוה ממספר האירועים, שכן ביחס לחלק מן האירועים התקבלו מספר תלונות ודיווחים.

כל טענה המתקבלת בפרקליטות הצבאית, המצביעה על התנהגות פסולה לכאורה, עוברת בחינה ראשונית. אם נמצא שהיא מהימנה על פניה וקונקרטית דיה, היא מועברת לפצ"ר לשם קבלת החלטה, האם לפתוח בחקירה פלילית מיידית או האם להעביר את המקרה הנטען למנגנון הבירור המטכ"לי, לצורך בירור עובדתי מקדים בטרם קבלת החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית.

עד כה, בעקבות טענות שהקימו על-פניהן חשד סביר לביצוע עבירה פלילית, הורה הפצ"ר על פתיחה מיידית בחקירה פלילית ביחס ל- 24 אירועים חריגים. בעקבות אחת החקירות הפליליות, החליט הפצ"ר על הגשת כתבי אישום נגד שלושה חיילי צה"ל, בגין ביזה וסיוע לביזה, כפי שפורסם בעבר, וההליכים המשפטיים בעניינם עודם מתנהלים בימים אלה. 13 חקירות פליליות אחרות נסגרו על-פי החלטת הפצ"ר, ללא נקיטת צעדים פליליים או משמעתיים כלשהם – כפי שפורט בעדכונים קודמים ויפורט בהמשך. יתר החקירות תלויות ועומדות – חלקן עודן מתנהלות וחלקן הושלמו וממצאיהן הועברו לבחינת הפצ"ר.

טענות אחרות, שלא הקימו על-פניהן חשד סביר לביצוע עבירה פלילית, הועברו לבירור באמצעות מנגנון הבירור המטכ"לי. מנגנון זה, אשר הוקם כבר בעיצומה של מערכת "צוק איתן", אוסף נתונים וחומרים רלוונטיים ועורך בירורים לגבי אירועים חריגים. זאת, על מנת לספק לפצ"ר מידע מלא ככל הניתן שיאפשר לו להחליט אם יש בסיס לפתוח בחקירה פלילית, וכן לצורך הפקת לקחים מבצעיים ומתן המלצות שיסייעו למנוע אירועים חריגים בעתיד. בסך הכל, עד למועד זה, הועברו לבירור על ידי המנגנון כ- 360 תלונות ודיווחים הנוגעים לכ- 220 אירועים חריגים שהתרחשו לכאורה במהלך מערכת "צוק איתן", לאחר שעברו בחינה ראשונית בפרקליטות הצבאית.

עד כה, לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירה פלילית ביחס לשבעה אירועים. ביחס לחקירה אחת כבר התקבלה החלטת הפצ"ר, כפי שדווח בעבר, וחקירות אחרות הושלמו וממצאיהן מצויים בבחינה של הפצ"ר, או שעודן מתנהלות. ביחס לכ- 80 אירועים נוספים שנבדקו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, החליט הפצ"ר על סיום הטיפול ללא פתיחה בחקירה פלילית, משלא נמצא שהיה בפעילותם של כוחות צה"ל המעורבים כדי לעורר חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. לצד זאת, ביחס לחלק מאירועים אלו, מצא הפצ"ר לנכון להמליץ על הפקת לקחים מבצעיים שונים. ביחס לאירועים מסוימים שהוחלט על סיום הטיפול בעניינם, נמצא כי לא זוהתה מעורבות כלשהי של כוחות צה"ל באירוע.

כלל החקירות הפליליות מתנהלות באופן יסודי ויעיל על ידי צוות חקירה מיוחד שהוקם במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח). צוות זה גבה עד כה עדויות מחיילים וממפקדים רבים, וכן גבה את עדויותיהם של פלסטינים רבים תושבי רצועת עזה ושל גורמים נוספים שהיו עדים לחלק מהאירועים הללו.

ביחס לאירועים לגביהם התקבלו פניות כתובות ואשר התקבלה החלטה בעניינם, מועבר מענה לארגון או לאדם שפנו, אשר רשאים להשיג על ההחלטה של הפצ"ר ליועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, ניתן לפנות לפצ"ר בבקשה לעיון חוזר, ככל שיתגלו בהמשך ראיות חדשות שלא היו בפניו עת קיבל את החלטתו.

בהמשך לעדכונים הקודמים, להלן מידע שהותר לפרסום בנוגע לחלק מן ההחלטות הנוספות שקיבל הפצ"ר ביחס לאירועים פרטניים. למידע נוסף בדבר תהליך הבדיקה והחקירה של טענות להתרחשות לכאורה של אירועים חריגים במבצע, ראו בדוח ממשלת ישראל בעניין מבצע "צוק איתן" ("מבצע 'צוק איתן': היבטים עובדתיים ומשפטיים", פרק VII), במרשתת בכתובת: www.protectiveedge.gov.il.

אירועים שנבחנו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי ואשר הפצ"ר החליט על סגירתם

טענה בדבר הפרעה לפעילות בית-החולים בחאן יונס (בתאריכים 10-9 ביולי 2014)

בפניה של ארגון לא-ממשלתי אשר התקבלה בפרקליטות הצבאית במהלך המבצע, נטען כי תקיפות אשר ביצע צה"ל, ככל הנראה במהלך הימים 10-9 ביולי 2014, בסמוך לבית-החולים בחאן יונס, המכונה "בית-החולים האירופאי" (להלן: בית-החולים), פגעו בתפקודו השוטף של בית-החולים וגרמו לפגיעות חרדה בקרב המאושפזים. בעקבות כך, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר עולה, כי מיקומו של בית-החולים היה מוכר לכוחות צה"ל שפעלו באזור, והוא סומן במערכות המבצעיות הרלוונטיות של צה"ל כ"אתר רגיש", אשר בהתאם להוראות בצה"ל, פעילות צבאית בקרבתו מחייבת נקיטת זהירות מיוחדת. עוד נמצא, כי ארגוני הטרור הטמינו בשטחים הסמוכים לבית-החולים משגרי רקטות רבים, מהם שוגרו רקטות לעבר מדינת ישראל, לרבות ביום 9 ביולי 2014. באותו היום, תקף צה"ל מן האוויר שבעה מן המשגרים הללו (במרחק של כ- 120 מטר מבית-החולים ולמעלה מכך). ביום 10 ביולי 2014, הותקפו מן האוויר ארבעה משגרים נוספים (במרחק של למעלה מקילומטר מבית-החולים).

כלל התקיפות בוצעו לאחר שעברו הליך אישור סדור, ולאחר שבהליך תכנון תקיפת המטרות נלקח בחשבון הנזק האגבי האפשרי למבנים אזרחיים במרחב, שעלול היה להיגרם כתוצאה מהתקיפות. בשל המרחק הרב בין בית-החולים למטרות שהותקפו כנזכר, לא היה צפוי להיגרם נזק לבית-החולים. בפועל, אכן לא ידוע על פגיעה במבנה בית-החולים כתוצאה מן התקיפות הנזכרות (ולא עלתה טענה לפגיעה כזו).

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, מצא הפצ"ר, כי הליכי התקיפות עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי. ההחלטה על התקיפות התקבלה על ידי הגורמים המוסמכים לכך וכוונה נגד מטרות צבאיות – בורות שיגור ואמצעי הלחימה שבתוכם. התקיפות עלו בקנה אחד עם עקרון המידתיות, שכן בעת קבלת ההחלטה על התקיפות הוערך כי לא צפויה להיגרם פגיעה באזרחים או במבנים אזרחיים סמוכים. מיקומו של בית-החולים היה מוכר בעת תכנון התקיפות, אך לא נצפתה כל פגיעה בו עקב המרחק בין מבנה בית-החולים למטרות שהותקפו. כאמור, בפועל, לא דווח על כל פגיעה במבנה בית-החולים כתוצאה מתקיפות אלו. אמנם ייתכן, כי כתוצאה מחלק מהתקיפות נפגעה שגרת פעילותו של בית-החולים ואירעו פגיעות חרדה בקרב המאושפזים, כנטען. ואולם, התרחשויות אלו, אם נגרמו, הן תוצאה מצערת אך בלתי נמנעת, לאור הצורך הצבאי לפעול לנטרול בורות השיגור והרקטות שמיקמו ארגוני הטרור בסביבת בית-החולים.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטת צעדים נוספים כלפי מי מהמעורבים.

טענה בדבר מותם של שבעה אנשים בתקיפת מבנה באל-בוריג' (בתאריך 20 ביולי 2014)

בפרסומים בתקשורת נטען, כי ביום 20 ביולי 2014, בשעה 14:00 בקירוב, נהרגו שבעה מבני משפחת זיאדה כתוצאה מתקיפת מבנה באל-בוריג' על ידי צה"ל. בעקבות כך, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר עולה, כי ביום 20 ביולי 2014, תקף צה"ל מן האוויר מבנה ששימש כחדר מלחמה (חמ"ל) פעיל של ארגון הטרור חמא"ס. התקיפה כוונה לפגוע הן בחמ"ל והן בפעילים הצבאיים שאיישו אותו, אשר ממידע שהתקבל בזמן אמת, עלה כי היו מעורבים בפעילות טרור שאיימה על כוחות צה"ל שפעלו במרחב. בנוסף הוערך, כי המבנה שימש גם את הפעיל הצבאי מוחמד מקאדמה, גורם בכיר במערך התצפיות של חמא"ס.  במסגרת הליך תכנון התקיפה הוערך, כיהיקף הפגיעה הצפוי להיגרם לאזרחים מהתקיפה לא יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי המשמעותי הצפוי להיות מושג כתוצאה מהפגיעה בחמ"ל ובפעילים הצבאיים המאיישים אותו. תקיפת המבנה תוכננה לביצוע באמצעות חימוש מדויק ובאופן שיאפשר להשיג את תכלית התקיפה תוך צמצום הפגיעה האפשרית במבנים סמוכים. עוד נמצא, כי לא ניתן היה לבצע אזהרה קודם לתקיפת המבנה, שכן אזהרה זו הייתה צפויה לסכל את תכלית התקיפה. כאמור, נטען כי כתוצאה מהתקיפה נהרגו שבעה אנשים. כפי שעלה מהממצאים, בין ההרוגים היו שלושה פעילים צבאיים בארגוני הטרור חמא"ס והג'יאהד האיסלאמי הפלסטיני, בני משפחת זיאדה, וכן הפעיל הצבאי הבכיר הנזכר, מוחמד מקאדמה.

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, מצא הפצ"ר כי הליכי התקיפה עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי. ההחלטה על התקיפה התקבלה על ידי הגורמים המוסמכים לכך וכוונה נגד מטרות צבאיות – חמ"ל פעיל ופעילים צבאיים של ארגון הטרור חמא"ס. התקיפה עלתה בקנה אחד עם עקרון המידתיות, שכן בעת קבלת ההחלטה על התקיפה הוערך כי היקף הנזק האגבי הצפוי ממנה לא יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי שהיה צפוי להתקבל ממנה. הערכה זו לא הייתה בלתי-סבירה בנסיבות העניין.

כמו כן, התקיפה בוצעה תוך נקיטת אמצעי זהירות, לרבות בבחירת סוג החימוש שנעשה בו שימוש ובאופן ביצוע התקיפה, כדי לצמצם את הפגיעה האפשרית באזרחים בקרבת המבנה ואת הנזק למבנים סמוכים. עוד נמצא, כי מתן אזהרה ליושבי המבנה לא היה מחויב מבחינה משפטית שכן היה צפוי לסכל את מטרת התקיפה. הפגיעה בפועל באזרחים שלא היו מעורבים בלחימה הינה תוצאה מצערת, אך אין בה כדי להשליך בדיעבד על חוקיות התקיפה.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטת צעדים נוספים כלפי מי מהמעורבים.

טענה בדבר מותם של 12 אנשים מבני משפחת ציאם ברפיח (בתאריך 21 ביולי 2014)

בפרסומים בתקשורת, וכן בפניה ובדוחות של ארגונים לא-ממשלתיים וארגונים בין-לאומיים, נטען כי ביום 21 ביולי 2014, נהרגו 12 אנשים, בני משפחת ציאם, כתוצאה מתקיפה אווירית של צה"ל ברפיח. על פי הטענה העיקרית שעלתה בפניה ובדוחות הנזכרים, בני משפחת ציאם נסו מביתם אל הרחוב, לאחר שבית המשפחה נפגע כתוצאה מתקיפה אווירית של מבנה סמוך. בזמן מנוסתם ובעת ששהו ברחוב, כך על פי הנטען, בוצע לעבר חלק מבני המשפחה ירי מן האוויר אשר גרם למותם. המקורות השונים לא היו אחידים בנוגע לפרטים הנוגעים לאירוע, כמו גם ביחס לסוג החימוש אשר פגע, לפי הנטען, בבני המשפחה. בעקבות כך, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי לא בוצעה על ידי כוחות צה"ל כל תקיפה אווירית או קרקעית במרחב ובמועד הרלוונטיים שהיה באפשרותה להביא לפגיעה בבני המשפחה כנטען, ונשללה האפשרות לשימוש בסוגי החימוש השונים שנזכרו בחלק מן הדוחות.

לצד זאת, נמצא כי במועד הרלוונטי ובסמוך לבית משפחת ציאם, בוצעו על ידי ארגוני הטרור ברצועת עזה מספר שיגורים של פצצות מרגמה שכוונו לעבר שטח ישראל. חלק משיגורים אלו היו "שיגורים כושלים", ופצצות המרגמה אשר כוונו לעבר שטח ישראל נפלו בפועל בשטח רצועת עזה. תמונות של נקודות הפגיעה של החימושים שפגעו בבני משפחת ציאם ובסביבת ביתם, אשר הועברו לישראל על ידי אחד הארגונים ונמסרו לבחינת המנגנון, מהוות אף הן אינדיקציה לכך שהפגיעה הנטענת לא נגרמה כתוצאה מתקיפה מן האוויר, כנטען במרבית הפניות. פניות מנגנון הבירור המטכ"לי והפרקליטות הצבאית לבא-כוח הארגון אשר טען כי בני משפחת ציאם נפגעו מחימוש צה"לי, בבקשה כי יציג ראיות שיש בהן כדי לתמוך בטענה זו, לא נענו.

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, מצא הפצ"ר כי, בניגוד לנטען, יש בממצאי הבחינה שערך המנגנון כדי לבסס, בסבירות גבוהה, את ההערכה שבני משפחת ציאם לא נפגעו כתוצאה מפעילות של צה"ל. משכך, ומאחר שלא מתעורר חשד סביר לביצוע עבירה פלילית, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית.

טענות בדבר פגיעות בתחנת הכוח בנוציראת (בתאריכים 22 עד 29 ביולי 2014)

בפרסומים בתקשורת, בדיווחים מבצעיים שהתקבלו בצה"ל ובדוחות של ארגונים לא-ממשלתיים ובין-לאומיים, נטען כי בין הימים 22 עד 29 ביולי 2014, נפגעו מספר פעמים מתקני תחנת הכוח ברצועת עזה, המצויה בנוציראת, עקב פעילות צה"ל (המקורות השונים התייחסו לאירועים שונים, והטענות והנתונים שנכללו בהם אינם אחידים). עוד נטען, כי כתוצאה מהפגיעה במתקני תחנת הכוח שאירעה ביום 29 ביולי 2014, הושבתה פעילות התחנה לפרק זמן משמעותי. בעקבות כך, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי תחנת הכוח בנוציראת סומנה במערכות המבצעיות הרלוונטיות של צה"ל כ"אתר רגיש", אשר בהתאם להוראות בצה"ל, פעילות צבאית בקרבתו מחייבת נקיטת זהירות מיוחדת. עוד נמצא, כי במסגרת פעילות הלחימה באזור, מתקנים שונים של תחנת הכוח נפגעו ארבע פעמים בין הימים 22 עד 29 ביולי 2014 (הקושי בקביעת מועדי הפגיעות המדויקים נובע מדיווחים שונים המציינים מועדים שונים ביחס לאותן הפגיעות).

בנוגע לשלושה אירועי הפגיעה הראשונים במתקני תחנת הכוח, נמצא כי לא נגרמו כתוצאה מתקיפה ישירה ומכוונת, מן האוויר או מן הקרקע, של כוחות צה"ל. מנגנון הבירור המטכ"לי לא שלל את האפשרות, שמתקני תחנת הכוח נפגעו כתוצאה מרסיסים או מירי קרקעי תועה, שבוצע על ידי צה"ל במהלך הלחימה. זאת, לנוכח פעילות הלחימה המשמעותית שהתנהלה בסביבת התחנה בין כוחות צה"ל לבין חוליות של ארגוני הטרור, ולנוכח העובדה שבסמוך לתחנה – לעתים, במרחק של עשרות מטרים בודדות – מיקמו ארגוני הטרור מתקני טרור רבים (לרבות בורות שיגור בהם הוטמנו רקטות, משגרי רקטות לטווח בינוני, פירי מנהרות, מחסנים של אמצעי לחימה ועוד).בנוסף, בהתבסס על תיעוד שאותר, אפשר שחלק מן הפגיעות נגרמו כתוצאה מירי רקטות על ידי ארגוני הטרור הפלסטינים.

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי ביחס לשלושת אירועי הפגיעה הנזכרים, מצא הפצ"ר, כי הפגיעה במתקני תחנת הכוח בנוציראת לא אירעה כתוצאה מתקיפה ישירה ומכוונת של כוחות צה"ל שפעלו באזור. על רקע האמור, ומכיוון שמוצו הפעולות לבירור הנסיבות של אירועים אלה, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול בהם ללא פתיחה בחקירה פלילית, בהיעדר חשד סביר לביצוע עבירה פלילית על ידי כוחות צה"ל.

אשר לאירוע הפגיעה הרביעי מיום 29 ביולי 2014, מצא מנגנון הבירור המטכ"לי, כי ביום האירוע, זיהה כוח שריון של צה"ל שפעל באזור, חולייה של פעילים צבאיים הנושאת אמצעי לחימה נגד טנקים (חוליית נ"ט) שנעה בסמוך למה שהתברר מאוחר יותר כמיכלי הדלק של התחנה. לאור האיום המיידי שנשקף מחולייה זו לכוח השריון, ביצע הכוח ירי מדוד וישיר לעבר חוליית הנ"ט, באמצעות החימוש המדויק ביותר שעמד לרשותו. ככל הנראה, כתוצאה מירי זה, נפגע אחד ממיכלי הדלק של תחנת הכוח (התחנה עצמה לא נפגעה). עוד נמצא, כי הכוח אשר ביצע את הירי לא קישר בין המתקנים שבסמיכות להם זוהתה חוליית הנ"ט לבין תחנת הכוח, ולא היה מודע לכך שבמיכלים האמורים מאוחסן חומר דליק.

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי ביחס לאירוע זה, מצא הפצ"ר, כי הליכי תקיפת חוליית הנ"ט עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי.

הירי שבוצע במהלך האירוע על ידי כוח צה"ל כוון נגד מטרה צבאית – חוליית נ"ט של ארגוני הטרור, אשר היוותה איום מיידי לכוח. תקיפת החולייה עלתה בקנה אחד עם עקרון המידתיות, שכן בעת קבלת ההחלטה על התקיפה הוערך כי היקף הנזק האגבי הצפוי ממנה לא יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי המשמעותי שהיה צפוי להתקבל ממנה. הערכה זו לא הייתה בלתי-סבירה בנסיבות העניין, בהתחשב באיום המיידי שנשקף מחוליית הנ"ט לכוח ולאור העובדה כי הכוח לא היה מודע למהות המתקנים שבסמיכות להם זוהתה החולייה. כמו כן, הירי בוצע תוך נקיטת אמצעי זהירות, לרבות בבחירת החימוש שנעשה בו שימוש (בהתחשב במרחק של הכוח מן החולייה ובאמצעים שעמדו לרשות הכוח) ובאופן ביצוע הירי. זאת, על מנת לצמצם ככל הניתן בנסיבות העניין את הנזק האגבי הצפוי למבנים ולמתקנים בקרבת היעד. לאור מיידיות האיום והסכנה שנשקפה לכוח, לא הייתה לכוח שהות לערוך בירור בכל הנוגע למהות המתקנים שבסמיכות להם זוהתה החולייה ולהשלכות האפשריות, המיידיות או ארוכות הטווח, של פגיעה אגבית בהם.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר, כי פעילות כוח צה"ל מעוררת חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית. לצד האמור, המליץ הפצ"ר לגורמים המבצעיים הרלוונטיים לבחון את תהליכי הטמעת ההוראות הנוגעות לפעילות בקרבת "אתרים רגישים" ואת הדרכים לשיפור היכולת לאתר ולזהות אתרים אלו בקרב הכוחות.

טענה לאי-מתן טיפול רפואי לתושבת ח'רבת חז'אעה (בתאריכים 26-23 ביולי 2014)

 בפניה של ארגון לא-ממשלתי שהתקבלה בפרקליטות הצבאית נטען, כי ביום 23 ביולי 2014, נפצעה תושבת ח'רבת חז'אעה מרסיסים ברגליה כתוצאה מפעולות הלחימה שהתנהלו באזור. לפי הטענה, חיילי צה"ל הגיעו למבנה בו שהו הפצועה ובעלה, ובמשך ארבעה ימים סירבו לאפשר לפצועה סיוע רפואי ומנעו ממנה את האפשרות לצאת מהבית ולקבל סיוע מהסהר האדום הפלסטיני. בעקבות כך, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי לשם בירור הטענות הנוגעות למניעת הטיפול הרפואי כאמור.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי ביום 23 ביולי 2014, הבחין כוח צה"ל שפעל בח'רבת ח'זאעה באדם מבוגר המנופף בבד לבן בסמוך למבנה. בעקבות זאת, הורה מפקד הכוח על נצירת האש, ופנה אל האדם, אשר מסר כי הוא ורעייתו נותרו במבנה, המשמש כביתם, ואינם יכולים להתפנות עקב פציעת האישה. לאור האמור, נכנס הכוח לבית, ובהוראת מפקד הכוח העניק חובש הכוח לפצועה טיפול רפואי בשתי רגליה.

עוד עלה, כי לאחר הענקת הטיפול הרפואי, ומשהובהר כי ברשות בני הזוג מכשיר טלפון נייד פעיל, ייעץ להם מפקד הכוח ליצור קשר עם הסהר האדום הפלסטיני, על מנת שיתאמו את פינויים מהמקום. בהקשר זה עלה, כי במהלך העת בה פעל צה"ל במרחב ח'רבת חז'אעה, תואמו עם כוחות צה"ל באורח שוטף מספר הפסקות אש לטובת פינוי אזרחים מהמרחב. עוד עלה, כי לאחר סיום הטיפול הרפואי בפצועה כאמור, עזב כוח צה"ל את הבית והמשיך בדרכו, כך שהכוח שהה במבנה זמן קצר בלבד. אף כוח צה"ל אחר לא שהה במבנה מאותה העת.

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, מצא הפצ"ר כי לא נמצאו תימוכין כלשהם לטענה שכוחות צה"ל מנעו מהפצועה טיפול רפואי או פינוי רפואי, ולכן פעילות הכוחות אינה מעוררת חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. במצב דברים זה, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטת צעדים נוספים כלפי מי מהמעורבים.

טענה בדבר מותם של כ- 15 אנשים בתקיפת בית משפחת זוע'רוב ברפיח (בתאריך 1 באוגוסט 2014)

בפרסומים בתקשורת, בדיווחים מבצעיים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית, וכן בפניות ובדוחות של ארגונים לא-ממשלתיים שהועברו לפרקליטות הצבאית, נטען כי ביום 1 באוגוסט 2014, בשעה 23:00 בקירוב, נהרגו כ- 15 מבני משפחת זוע'רוב, כתוצאה מתקיפה אווירית של בית המשפחה על ידי צה"ל (מספר ההרוגים המדויק שונה בדיווחים השונים) ונפצעו אחרים. בעקבות כך, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי ביום 1 באוגוסט 2014, תקף צה"ל מן האוויר מבנה אשר שימש כחדר מלחמה (חמ"ל) פעיל של ארגון הטרור חמא"ס. התקיפה כוונה לפגוע הן בחמ"ל והן בפעילים הצבאיים שהוערך כי מאיישים אותו, ובכללם נזמי זוע'רוב, פעיל צבאי בכיר בחמא"ס, אשר ביצע מתוך המבנה פעילות צבאית.

במסגרת הליך תכנון התקיפה, הוערך כי היקף הפגיעה הצפוי להיגרם לאזרחים מהתקיפה לא יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי המשמעותי שהיה צפוי להיות מושג כתוצאה מהפגיעה בחמ"ל ובפעילי הטרור המאיישים אותו. תקיפת המבנה תוכננה לביצוע באמצעות חימוש מדויק, באופן שיאפשר להשיג את תכלית התקיפה תוך צמצום הפגיעה האפשרית במבנה סמוך. עוד נמצא, כי לא ניתן היה לבצע אזהרה קודם לתקיפת המבנה, שכן אזהרה זו הייתה צפויה לסכל את תכלית התקיפה.

בפועל, התברר כי היה פער בין המידע שעל בסיסו בוצעה התקיפה לבין העובדות שהתבררו לאחריה, ונטען כאמור כי, כתוצאה מהתקיפה, נהרגו כ- 15 אנשים (כאמור, מספר ההרוגים המדויק בתקרית שונה בדיווחים השונים). ככל הנראה, חלק מן ההרוגים היו דיירי המבנה ואחרים שביקרו במקום. כעולה מממצאי המנגנון, בין ההרוגים היה גם הפעיל הצבאי הבכיר, נזמי זוע'רוב. עוד עולה, כי בניגוד לטענות של גורמים שונים, התקיפה לא הייתה קשורה למאמצים לאתר את סרן הדר גולדין ז"ל, שנחטף ונהרג על ידי כוחות חמא"ס בבוקר אותו יום, אלא היוותה חלק מפעולות הלחימה הכלליות שהתנהלו באזור רפיח.

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, מצא הפצ"ר כי הליכי התקיפה עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי.

ההחלטה על התקיפה התקבלה על ידי הגורמים המוסמכים לכך וכוונה נגד מטרות צבאיות – חמ"ל פעיל של ארגון הטרור חמא"ס והפעילים הצבאיים שאיישו אותו, בכללם פעיל צבאי בכיר בארגון. התקיפה עלתה בקנה אחד עם עקרון המידתיות, שכן בעת קבלת ההחלטה על התקיפה הוערך כי היקף הנזק האגבי הצפוי ממנה לא יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי שהיה צפוי להתקבל ממנה. הערכה זו לא הייתה בלתי-סבירה בנסיבות העניין, הגם שבדיעבד התברר כי היה פער בין העובדות כפי שהתבררו לאחר התקיפה לבין המידע שעמד בעת קבלת ההחלטה על התקיפה.

כמו כן, התקיפה בוצעה תוך נקיטת אמצעי זהירות, לרבות בבחירת החימוש שנעשה בו שימוש, כדי לצמצם את הנזק האפשרי לאזרחים בקרבת המבנה ולמבנה סמוך. עוד נמצא, כי מתן אזהרה ליושבי המבנה לא היה מחויב מבחינה משפטית שכן היה צפוי לסכל את מטרת התקיפה. הפגיעה בפועל באזרחים שלא היו מעורבים בלחימה הינה תוצאה קשה ומצערת, אך אין בה כדי להשליך בדיעבד על חוקיות פעולת התקיפה.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטת צעדים נוספים כלפי מי מהמעורבים.

טענה בדבר מותם של אזרחים כתוצאה מתקיפה בסמוך לבית-ספר ברפיח (בתאריך 3 באוגוסט 2014)

בפרסומים בתקשורת, וכן בפניות ובדוחות של ארגונים לא-ממשלתיים וארגונים בין-לאומיים, נטען, כי ביום 3 באוגוסט 2014, בשעה 10:45 בקירוב, נהרגו מספר אזרחים כתוצאה מתקיפה אווירית על ידי צה"ל בסמוך לבית-ספר ברפיח המופעל על ידי אונר"א (להלן: בית-הספר), ונפצעו אחרים. מספר ההרוגים שונה בדיווחים השונים, ונע בין שבעה ל- 15 הרוגים. על פי הטענה העיקרית שעלתה בפניות ובדוחות הנזכרים, התקיפה אירעה מטרים ספורים בסמוך לשער בית-הספר, אשר שימש כמחסה לאזרחים שהתפנו מבתיהם, בדיוק בעת שהשער היה פתוח, וכוונה לעבר אופנוע שחלף במקום ורוכביו. בעקבות כך, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון ממקורות שונים והוצגו לפצ"ר, עולה כי בית-הספר סומן במערכות הצבאיות הרלוונטיות של צה"ל כ"אתר רגיש", אשר בהתאם להוראות בצה"ל, פעילות צבאית בקרבתו מחייבת נקיטת זהירות מיוחדת, ואף סומן כי הוא שימש באותה העת כמחסה לאזרחים שהתפנו מבתיהם.

עוד עלה, כי ביום 3 באוגוסט 2014, איתר צה"ל שלושה אנשים רכובים על אופנוע, אשר על בסיס מידע מודיעיני עדכני זוהו כפעילים צבאיים. משהוחלט לתקוף את הפעילים, ערך צה"ל מעקב מן האוויר אחר נתיב ההתקדמות של האופנוע, ונסרק טווח משמעותי בהמשך ציר נסיעתו המשוער, על מנת לצמצם את אפשרות הפגיעה באזרחים על הציר או בקרבתו. היעד הסופי של רוכבי האופנוע לא היה ידוע לגורמים המבצעיים. תקיפת הפעילים הצבאיים תוכננה לביצוע באמצעות חימוש מדויק, בעל ראש נפץ מוקטן, באופן שיאפשר להשיג את תכלית התקיפה תוך צמצום הסיכון לפגיעה באזרחים ובכלי רכב חולפים.

עוד עלה מממצאי המנגנון, כי זמן מה לאחר שיגור החימוש לעבר האופנוע, ושניות אחדות לפני הפגיעה בו, נכנס האופנוע למעגל תנועה שבו מספר יציאות אפשריות, ויצא באחת מהן. כעולה מממצאי המנגנון, באמצעים שעמדו לרשותם ובתנאי הראות ששררו באותה העת, לא הבחינו הגורמים המבצעיים בזמן אמת בקבוצת אזרחים שהייתה מצויה מחוץ לבית-הספר, בקרבת ציר התנועה אליו פנה האופנוע כאמור. עוד נמצא, כי, מכל מקום, בעת בה יצא האופנוע ממעגל התנועה, והחל חולף על פני החומה המקיפה את בית-הספר, לא ניתן היה עוד להסיט ממסלולו את החימוש ששוגר לעבר האופנוע.

הפגיעה ברוכבי האופנוע התרחשה מיד לאחר שחלף האופנוע על פני שער בית-הספר. כאמור, נטען כי כתוצאה מהתקיפה נהרגו בין שבעה ל- 15 אנשים אשר שהו בסמוך לשער בית-הספר (כאמור, מספר ההרוגים שונה בדיווחים השונים). כפי שעלה מממצאי המנגנון, בין ההרוגים היו שלושה פעילים צבאיים.

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, מצא הפצ"ר, כי הליכי התקיפה עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי.

ההחלטה על התקיפה התקבלה על ידי הגורמים המוסמכים לכך וכוונה נגד יעד חוקי – פעילים צבאיים. התקיפה עלתה בקנה אחד עם עקרון המידתיות, שכן בעת קבלת ההחלטה על התקיפה הוערך כי היקף הנזק האגבי הצפוי ממנה לא יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי שהיה צפוי להתקבל ממנה (למעשה, בזמן אמת הוערך כי התקיפה תוביל לפגיעה בפעילים הצבאיים בלבד). הערכה זו לא הייתה בלתי-סבירה בנסיבות העניין, על רקע העובדה שסריקת נתיבי ההתקדמות המשוערים של האופנוע, החל מקבלת ההחלטה על התקיפה, לא העידה על הימצאות אזרחים על  הצירים הללו.

כמו כן, התקיפה בוצעה תוך נקיטת אמצעי זהירות, לרבות בבחירת החימוש שנעשה בו שימוש, כדי לצמצם את הנזק האפשרי לאזרחים ולכלי רכב חולפים. עוד נמצא, כי בנסיבות העניין, הגורמים המבצעיים לא העריכו כי הפגיעה באופנוע תתרחש בסמוך לבית-הספר, וכי, מכל מקום, בעת בה הובהר שהפגיעה תתרחש בסמוך לבית-הספר, לא היה באפשרותם למנוע התרחשות הפגיעה במקום זה. הפגיעה בפועל באזרחים שלא היו מעורבים בלחימה הינה תוצאה קשה ומצערת, אך אין בה כדי להשליך בדיעבד על חוקיות התקיפה.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטת צעדים נוספים כלפי מי מהמעורבים.

בעקבות האירוע, הופקו בצה"ל לקחים מבצעיים בנוגע לשיטות התקיפה האווירית במקרים דומים, במטרה לצמצם את הסיכון להישנות אירועים דומים בעתיד.

אירועים שהפצ"ר הורה על חקירת מצ"ח בעניינם ללא בחינה של מנגנון הבירור המטכ"לי - עדכונים

טענה בדבר הכאת עצור וביזת כספו בח'רבת חז'אעה (בתאריך 17 ביולי 2014)

בדוח של ארגון בין-לאומי נטען, כי לאחר שחיילי צה"ל עצרו תושב ח'רבת חז'אעה (ששמו נותר עלום בדוח), הם הכו אותו במהלך חקירתו ולקחו סכום כסף מכיסו, שלא הושב לו גם לאחר שחרורו. בעקבות כך, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

טענות בדבר שימוש מכוון באש, בדבר פגיעה באזרחים ובדבר גרימת נזק מכוון לרכוש בניגוד להוראות

בדוח של ארגון לא-ממשלתי הועלו טענות אנונימיות בדבר עשרות אירועים חריגים שהתרחשו, לכאורה, במהלך המבצע. בחינה של הדוח העלתה, שהטענות ביחס למרבית האירועים החריגים לכאורה אינן קונקרטיות דיין, וממילא אינן מעלות חשד סביר לביצוע עבירה פלילית על ידי כוחות צה"ל.

עם זאת, ביחס לשמונה טענות, המתייחסות לששה אירועים לכאורה של שימוש מכוון באש לעבר מבנים וכלי רכב אזרחיים בניגוד להוראות, של פגיעה באזרחים בניגוד להוראות, של גרימת נזק מכוון לרכוש בניגוד להוראות ושל ביזה – אותר מידע נוסף שהעלה חשד כי כוחות צה"ל פעלו שלא בהתאם לכללים המחייבים. בעקבות כך, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירות מצ"ח לבירור נסיבות אירועים אלה.

חקירות מצ"ח שהושלמו והפצ"ר החליט על סגירת תיק החקירה

טענה בדבר הכאת עצור תושב ח'רבת ח'זאעה (בתאריך 23 ביולי 2014)

כפי שדווח בעבר, בעקבות תלונה של תושב ח'רבת ח'זאעה שהתקבלה בפרקליטות הצבאית באמצעות בא-כוחו, בה נטען כי הוכה על ידי חיילי צה"ל לאחר מעצרו, במספר הזדמנויות, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

במסגרת החקירה נגבתה עדות המתלונן, ונגבו עדויותיהם של חיילים ומפקדים רבים שהיו מעורבים בשלבים שונים של מעצר המתלונן ושל חקירתו (עם זאת, לא עלה בידי צוות החקירה לאתר את החיילים אשר ליוו את המתלונן ממתקן המעצר בשטח ישראל בחזרה לרצועת עזה). כן נבחנו במסגרת החקירה מסמכים רבים הנוגעים למעצר המתלונן, לרבות טופסי הבדיקות הרפואיות שעבר והאמרה שנגבתה ממנו במסגרת החקירה.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי חוקרי מצ"ח לא נמצאו תימוכין כלשהם לטענות המתלונן. בתוך כך, מטופסי הבדיקות הרפואיות עלה כי לא נחזו על גופו של המתלונן פציעות או חבלות התואמות את טענותיו, וממסמכי תיעוד חקירותיו של העצור עלה כי לא טען לאלימות שננקטה כלפיו.

חקירת המצ"ח הושלמה לאחרונה, ולאחר שהפצ"ר בחן את ממצאיה, החליט על סגירת תיק החקירה, משלא בוססה תשתית ראייתית מספקת לביצועה של עבירה על ידי חיילי צה"ל. עדכון על ההחלטה נמסר לבא-כוח המתלונן.

טענה בדבר ירי אסור לעבר מבנה ובו מרפאה בשכונת שג'עיה (בתאריך 23 ביולי 2014)

כפי שדווח בעבר, בעקבות פרסומים בתקשורת לפיהם כוח צה"ל ירה, לכאורה במכוון וללא הצדקה מבצעית, פגזי טנק לעבר מבנה ובו מרפאה, ממנו נורתה אש שהביאה למותו של קצין צה"ל ביום שקדם לאירוע, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע. לא התקבלו בפרקליטות הצבאית תלונות הנוגעות לאירוע זה או דיווחים אחרים בדבר פגיעה במרפאה או באזרחים.

חקירת המצ"ח הושלמה לאחרונה. במסגרת החקירה נגבו עדויותיהם של חיילים וקצינים רבים שהיו מעורבים באירוע, וכן עדויות מומחה של קצינים בכירים. כמו כן, נבחנו ממצאים רבים הנוגעים לאירוע, לרבות מידע מודיעיני, מידע ממערכות המידע של צה"ל ותצלומי אוויר.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי חוקרי מצ"ח עלה, כי ביום האירוע ובימים שקדמו לו, פעל כוח שריון של צה"ל בשכונת שג'עיה, במרחב בו מצוי המבנה המדובר, לצורך איתור מנהרה, בהסתמך על מידע מודיעיני. בהתאם למידע שהתקבל לגבי המבנה בעבר, הייתה מצויה בו מרפאה. על רקע זה, סומן המבנה במערכות המבצעיות הרלוונטיות של צה"ל כ"אתר רגיש", אשר בהתאם להוראות בצה"ל, פעילות צבאית בקרבתו מחייבת נקיטת זהירות מיוחדת.

ביום שקדם לאירוע, בוצע מהמבנה ירי לעבר הכוח, שכתוצאה ממנו נהרג קצין מן הכוח. מן החקירה עלה, כי ביום האירוע, מפקד הכוח, קצין בדרגת סגן-אלוף, הורה על ירי של פגזי טנק אל עבר המבנה. טרם הירי נשא מפקד הכוח דברים ברשת הקשר אשר כוונו לפקודיו, במסגרתם הציג את הירי כ"מטח כבוד" לזכרו של קצין הכוח שנהרג עקב הירי מהמבנה ביום שקדם לאירוע. זאת, ללא התייחסות לתכלית מבצעית שעמדה בבסיס הירי.

השאלה המרכזית שעמדה במוקד החקירה הייתה, אם אומנם הירי אל עבר המבנה נעשה כ"מטח כבוד", או שהתבצע לתכלית מבצעית ובהתאם לדיני הלחימה. לגרסת מפקד הכוח, מידע מודיעיני עדכני על פעילות האויב במרחב, השימוש הצבאי שכבר נעשה במבנה לירי על כוח צה"ל, והסיכון שלפי הערכתו נשקף מן המבנה בזמן אמת, הביאו אותו למסקנה כי מדובר במטרה צבאית חוקית. בנוסף, להערכתו, התקיפה לא הייתה צפויה להוביל לפגיעה באזרחים, שכן לא הייתה אוכלוסייה אזרחית במרחב באותה העת בשל אירועי הלחימה. הדברים שנשא ברשת נועדו, לגרסתו, רק לרומם את רוחם של פקודיו על רקע מות קצין הכוח ביום שקדם לאירוע לקראת המשך הלחימה, ולא שיקפו את התכלית המבצעית לירי.

בעדויות נוספות שנגבו במסגרת החקירה נמצאו תימוכין לטענותיו של מפקד הכוח, ובכל מקרה מכלול הראיות לא הפריכו את גרסתו. כמו כן, מפקדים בכירים שסיפקו עדות מומחה במסגרת החקירה, סברו בניתוח בדיעבד, כי בנסיבות המבצעיות ששררו בזמן האירוע, ההחלטה על ביצוע הירי הייתה סבירה. החקירה לא הובילה לממצאים בשאלה אם במבנה לעברו כוון הירי אכן הייתה מרפאה, ואם היא נפגעה מהירי. כאמור, לא התקבלו בפרקליטות הצבאית תלונות הנוגעות לאירוע זה או דיווחים אחרים בדבר פגיעה באזרחים או במרפאה.

לאחר בחינת ממצאי החקירה, מצא הפצ"ר כי לא קיימות ראיות מספיקות לנקיטת צעדים משפטיים – פליליים או משמעתיים – נגד מפקד הכוח בגין עצם הירי אל עבר המבנה.

לצד זאת, הפצ"ר מצא פסול בדברי מפקד הכוח לפקודיו ברשת הקשר קודם לירי, מהם עלה מסר כי ירי של "מטח כבוד" או כאקט של נקמה הוא לגיטימי. מסר כזה עלול לטשטש את גבולות המותר והאסור ולהכשיל חיילים ומפקדים שנחשפים אליו, בפרט בעת לחימה. מסר כזה אינו תואם את ערכי צה"ל ויש באמירתו כשל פיקודי. בגין זאת, המליץ הפצ"ר לסגן הרמטכ"ל על נקיטת הליך של נזיפה פיקודית בעניינו של מפקד הכוח. עוד הוסיף והמליץ הפצ"ר, כי תוצאות ההליך הפיקודי יילקחו בחשבון במסגרת החלטות עתידיות בדבר שיבוצו וקידומו של מפקד הכוח. המלצות הפצ"ר אומצו על ידי סגן הרמטכ"ל, והליך הנזיפה הפיקודית בוצע.

טענה בדבר הכאת ילד והתעללות בו בח'רבת חז'אעה (בתאריך 24 ביולי 2014)

בדוח של ארגון בין-לאומי נטען, כי לאחר שנכנסו חיילי צה"ל לביתו של תושב ח'רבת חז'אעה (ששמו נותר עלום בדוח), הם אזקו את בנו הסובל ממחלת נפש, כיסו את עיניו, הכו אותו וירו בין כפות רגליו. בעקבות כך, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

הגם שהדוח סיפק פרטים חלקיים בלבד לגבי זהות המשפחה, בזכות מאמצים רבים של צוות החקירה, אותרה במידה גבוהה של ודאות המשפחה הרלוונטית בח'רבת חז'אעה, ונגבו עדויותיהם של בני המשפחה שנכחו בבית בשעה שנכנסו אליו כוחות צה"ל במהלך המבצע. כמו כן, נגבו עדויותיהם של מפקדים שנכחו במקום ובעת שבה, לפי הנטען, אירע האירוע. כלל הנחקרים, לרבות אבי המשפחה, העידו כי לא ננקטה אלימות כלשהי מצד חיילי צה"ל כלפי בן המשפחה הצעיר.

חקירת המצ"ח הושלמה לאחרונה, ולאחר שהפצ"ר בחן את ממצאיה, החליט על סגירת תיק החקירה, משלא בוססה תשתית ראייתית מספקת לביצועה של עבירה על ידי חיילי צה"ל.

טענה בדבר ביזה בחאן יונס (במהלך המחצית השנייה של יולי 2014)

כפי שדווח בעבר, בעקבות תלונה של תושב עבסאן (הגדולה) בחאן יונס שהתקבלה בפרקליטות הצבאית באמצעות בא-כוחו, לפיה חיילי צה"ל בזזו את רכושו (סכום כסף בסך של כ- 60,000 ₪) בעת שנמלט מביתו, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

במסגרת החקירה נגבו עדות המתלונן וכן עדויותיהם של מספר מפקדים, אשר הכוחות שבפיקודם פעלו בשכונה בה מצוי בית המתלונן. כן אסף צוות החקירה מידע מן המערכות המבצעיות של צה"ל. מן הממצאים העובדתיים שנאספו על ידי צוות החקירה עולה, כי כוחות צה"ל כלל לא נכנסו לבית הרלוונטי.

חקירת המצ"ח הושלמה לאחרונה, ולאחר שהפצ"ר בחן את ממצאיה, החליט על סגירת תיק החקירה, משלא בוססה תשתית ראייתית מספקת לביצועה של עבירה על ידי חיילי צה"ל. עדכון על ההחלטה נמסר לבא-כוח המתלונן.

טענה בדבר ביזה בדיר אל-בלח (במהלך מחצית השנייה של יולי 2014)

כפי שדווח בעבר, בעקבות תלונה של תושב דיר אל-בלח שהתקבלה בפרקליטות הצבאית באמצעות בא-כוחו, לפיה חיילי צה"ל בזזו את רכושו (סכום כסף בסך של כ- 85,000 ₪) בעת שנמלט מביתו, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

במסגרת החקירה נגבו עדות המתלונן ועדויותיהם של כלל החיילים והמפקדים הרלוונטיים ששהו במבנה הנזכר בתלונה במהלך המבצע. מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי צוות החקירה עולה, כי אכן כוח צה"ל ששהה במבנה מצא בו סכום כסף (אם כי בסך של כ- 2,500 ₪ בלבד, ולא כנזכר בתלונה). סכום זה הועבר למפקד הכוח, אשר שמר עליו עד ליציאת הכוח מהמבנה. עם עזיבת הכוח, החביא המפקד הנזכר את סכום הכסף במקום מוצנע במבנה, לשם מניעת גניבתו על ידי אחרים. עדויות החיילים בהקשר זה נתמכו על ידי ממצאים אובייקטיביים שונים.

חקירת המצ"ח הושלמה לאחרונה, ולאחר שהפצ"ר בחן את ממצאיה, החליט על סגירת תיק החקירה, משלא בוססה תשתית ראייתית מספקת לביצועה של עבירה על ידי חיילי צה"ל. עדכון על ההחלטה נמסר לבא-כוח המתלונן.