המסע המשפחתי של יונתן

עדי בושנסקי, היום בן 84, התגייס לזרוע הים בשנת 1955 ושירת כמפקד מכונות בספינות הטורפדו, בתקופה שהן עוד היו עשויות עץ. לימים גם בנו, אמיר, התגייס בעקבותיו לזרוע הים לקורס חובלים ושירת בשייטת ספינות הטילים. הוא התחיל כסגן מפקד מחלקה בספינות השרבורג ולאחר מכן כקצין מחלקה בספינה אח"י קשת - ספינה מדגם סער 4.5, שהייתה המתקדמת ביותר בזרוע באותה תקופה.

הערב סיים גם סגן יונתן בושנסקי, נכדו של עדי, את קורס החובלים - כשהוא ממשיך בגאווה את המורשת המשפחתית וצועד בדרכם של אביו וסבו.

"זו מתנה בשבילי לזכות להגיע לטקס סיום קורס חובלים של נכדי האהוב", אומר סבא עדי בהתרגשות. "עבורי מדובר במעין סגירת מעגל של שלושה דורות במשפחה שלנו, ואני מתרגש לראות את נכדי ממשיך את הדרך אליה יצאתי לפני 65 שנה".

גם אבא אמיר מתמלא גאווה כשהוא צופה בבנו מקבל את דרגות הקצונה בטקס הסיום מידיו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ואת סיכת החובל הנכספת.

"אני מתרגש מאוד מהמעמד", הוא מספר. "זרוע הים תמיד הייתה נוכחת אצלנו בבית כשגדלתי, ולבר המצווה שלי אני זוכר שקיבלתי מאבי סירת מפרש במתנה, כך שהאהבה והחיבור לים הולכים הרבה שנים אחורה, וגם בני יונתן גדל לתוך האהבה לים", אמיר משחזר.

"זו זכות עבורי ללוות את יונתן במסלול שעברתי בעצמי בשנות השמונים, ולהיווכח בהתפתחות המופלאה של זרוע הים מאז ימי כחובל - מתחום אמצעי הלחימה והטכנולוגיה ועד הכשרת החובל עצמה, שהשתבחה רבות ומכינה את הצוערים לשירות כמפקדים בים בצורה מופתית בעיניי".

ניכר כי יונתן, שמתחיל היום דרך חדשה כחובל על ספינת הטילים אח"י חנית, מבין את גודל הרגע ואת החשיבות המשפחתית והאישית שלו, "עברתי תהליך מטורף כדי להגיע לנקודה בה אני מרגיש מוכן להיות חובל בזרוע הים. המסלול היה חוויתי ומעצב, ואני גאה מאוד להמשיך את דרכם של סבא ואבא. אני חושב עליהם הרבה בכל שלב בדרך, ומחכה להתחיל לעבוד", הוא אומר בחיוך.

"אני מאחל לעצמי ליישם בתפקידי את כל הערכים והנורמות שלמדתי בקורס, לעבוד קשה ולהינות, והכי חשוב לייצג בכבוד את המורשת המשפחתית שלנו".