המסע הזה מוכיח מה קורה כשנלחמים נגד הזרם

5:07. מלבד חלוצי הרצים של השעות הקרירות האלה, תושבי שכונת בת גלים שבחיפה עוד מנומנמים. הם אולי לא מודעים לזה, אבל מחוץ לחלונם מתרחש אירוע יוצא דופן. קבוצת הכושר הקרבי של בית הספר "צור ים עתיד" במסע, שקורה השנה אחרי הפסקה בעקבות הקורונה. 

השמיים, כחולים כהים, ייצבעו בשעות הקרובות בצבעי זריחה. הם ילוו את התלמידים לאורך כל הדרך, בעודם מתגברים על האתגרים הפיזיים שהמסע מציב, בדומה לדרך בה הם מתמודדים עם המכשולים שהחיים זימנו להם. 

בית הספר הייחודי, שפועל בתוך בה"ד חיל הים, פותח את שעריו בפני בני נוער מרקעים שונים. לחלקם אין עורף משפחתי, אחרים לא הסתדרו במסגרות קונבנציונליות, והיתר מאובחנים בלקויות למידה שונות. המכנה המשותף הוא שעבור רבים מהם בית הספר מתאים, בפעם הראשונה, את התמיכה לה הם זקוקים.

המפקדים הם חיילים-מורים, שחזרו לתיכון מהר משציפו - הפעם מהצד האחר של המתרס. "עובדים פה מהלב, הסגל הוא דוגמה לציונות ולערכיות", מספר לי ע"צ, יוסי אבו חמדאן, מפקד בית הספר. מחזקת אותו אחת המפקדות: "זה תפקיד שלא מבינים בהתחלה. ככל שעובר הזמן, מתאהבים בו יותר ויותר. עושים אותו מאהבה, אחרת לא מחזיקים". 

בהמשך, אני מבינה שאת המסירות הזו מרגישים באופן מובהק תלמידי הקבוצה. הם מתמלאים גאווה כשהמפקד מישיר אליהם מבט חדור מוטיבציה, רועדים עוד כמה שניות במצב שתיים כשהמפקדים עוברים ביניהם, וממחישים את הקשר העוצמתי כשהם מחזיקים מעמד גם כשקשה. 

המסע הזה הוא תוצאה של עבודה קשה. המפקדים משקיעים בתלמידים, והם מצידם - בוחרים בכל שבוע להישאר אחרי שעות הלימודים ולהתאמן. כמו כלל הפעילויות בביה"ס, גם קבוצת הכושר הקרבי נועדה להכין את התלמידים לגיוס לצה"ל. 

"המטרה שלנו היא להגיע לאחוז גיוס גבוה. פיתחנו תכני מורשת קרב, סיורים בזרוע הים, הכול במטרה לחבר את התלמידים למפקדי הבסיסים. הבנו שככה נקבל חיילים מקצוענים שכבר מכירים את השטח, את המפקדים - ויתחברו בקלות למשפחת הזרוע. כמובן שאם לתלמיד יש מוטיבציה להגיע למקום אחר, הרי זה מבורך", מסביר אבו חמדאן. 

"אני רוצה להתגייס לחובלים, אם לא אז לשייטת 3, ואם לא לגדודי חי"ר קל", נרגש לספר לי אחד התלמידים, משתדל לשמור על נשימה סדירה אחרי סיבוב ריצה בדיונה. עבור הנערים והנערות, האתגרים בדרך למטרה הזו רבים. לכן, צוות ביה"ס, כפי שמעיד אבו חמדאן, לומד כל אחד מהם לעומק - הרקע ממנו הוא בא וההתמודדויות הייחודיות שלו. 

רק כך, כשהם "עוטפים אותם מכל כיוון", לדבריו, אפשר ללמד אותם שלושה דברים, שהם תמצית התהליך שלפי חזון ביה"ס, צריך לעבור כל תלמיד מכיתה ט-י"ב. 

"הדבר הראשון הוא לגרום לו להאמין בעצמו. שיהיה מודע למה שהוא שווה. השני - להביא אותו להיות אזרח טוב, וחייל טוב. ולבסוף, עם הקשיים שמזמנת המשמעת הצבאית והשרשרת הפיקודית, חשוב לנו שילמד להסתכל תמיד על הטוב. לקום כל בוקר ולהאמין שזה יהיה יום טוב. מבחינתי, הדברים האלה חייבים להתקיים ביחד", מתרגש מפקד ביה"ס. 

והשיטה עובדת, כפי שיעידו הנתונים שמתגאה בהם, ובצדק, אבו חמדאן: "בשנה שעברה היו אצלנו 91% גיוס. הממוצע הארצי הוא 68%, ומדובר בתלמידים עם צרכים מיוחדים ועל נוער בסיכון. 44 תלמידים סיימו י"ב - 40 מביניהם התגייסו. בסה"כ 26 לוחמים. 21 התגייסו לזרוע הים, מתוכם שמונה לוחמים ימיים. לאחרונה תלמידי המחזור הנוכחי סיימו את תקופת הגיבושים, כמעט חצי עברו".

"מצליחנים לא מפסיקים בקו הסיום"

גם בסוף המסע, באה לידי ביטוי האווירה המיוחדת שאופפת את ביה"ס כולו. לצלילי השיר "we are the champions" מגיעים צולחי המסע לטקס מרגש, בו מפתיעים אותם כלל אנשי ביה"ס - מורים ותלמידים כאחד. בטקס הם יקבלו תעודות הערכה, וחולצות שמודפס עליהן המשפט "מצליחנים לא מפסיקים בקו הסיום", שאמר טום ברן ז"ל, שהוריו נוכחים במעמד המרגש.

טום, תלמיד מחזור ו' של ביה"ס, היה מיוזמי תוכנית הכושר הקרבי, ונהרג בתאונת צלילה באילת מספר ימים לפני גיוסו. לאחר מותו התוכנית הוקדשה לזכרו. 

אימו של טום, מלי, מספרת: "טום הוא בן הזקונים שלי. הוא היה מגיע לביה"ס חדור מוטיבציה, בחדווה. השנה אנחנו מציינים שש שנים בלעדיו. הוא ילד שאהב את החיים, ידע לנצל כל דקה. הוא צלל, רץ, רכב על אופניים, גר בדירה משלו עם בת זוגו, אהב מוזיקה וטייל המון". 

"הוא סיים בהצלחה גיבוש שייטת 13 והתקבל ליחידת אגוז, אליה היה אמור להתגייס. חבריו כינו אותו המנטור. אצל טום מצאו את האוזן הקשבת, כולם הגדירו אותו בתור החבר הכי טוב", היא מוסיפה. 

הסיפור של המסע הוא הסיפור של "צור ים עתיד" על כל מרכיביו. ובמרכזו, תשומת לב אין סופית לפרטים הקטנים.