תופתעו לדעת כמה הקשר של שני הצוללנים האלה עמוק

כבכל שנה, גם השבוע עמדו חניכי מחזור 119 שסיימו את קורס הצוללן היוקרתי על הרציף בבסיס זרוע הים בחיפה. אחרי 14 חודשים של אתגרים פיזיים ומנטליים, הם רשמית מצטרפים למשפחת הצוללנים. 

לצד הקרובים והחברים הגאים ביציע, גם שניים מנגדי הסגל ע' וג', מתקשים להסתיר את ההתרגשות. הם עצמם עברו את המסע המפרך הזה יחד רק לפני שנה וחצי - והיום הם רואים אותו מזווית אחרת. שניהם גדלו בשוהם, למדו יחד באותו תיכון, התגייסו באותו מחזור ונשארו עד היום יחד בזרוע.

רס"ל ע' נזכר שבכלל לא דמיין שיגיע לכאן. כל חייו תכנן לשרת ביחידת מחשבים, אך אחרי מיונים רבים הגיע לכאן והתגייס באפריל 18 לקורס 115. היום הוא מפקד צוות בשלב הבסיסי של הקורס. "אחרי טירונות 02, החניכים מגיעים לשלב הבסיסי שאורך חצי שנה", הוא מספר, "כאן הם לומדים משמעת מהי, עוברים תהליך שמחזק את החוסן הנפשי והפיזי שלהם, ומכירים את הצוללת בפעם הראשונה".

בהמשך הם מגיעים לשלב הייעודי, בו מפקד רס"ל ג'. "בשלב הזה, שאורך גם הוא כחצי שנה, מתחלקים החניכים למגמות השונות הרלוונטיות לתחומים בצוללת", מסביר רס"ל ג', "מגמת מכונה, חשמל והנדסה, נשק, גילי ניווט וקשר ועוד. זה השלב האחרון בקורס".

"כשלמדנו באותה השכבה, הקשר שלנו לא היה כמו עכשיו", מודה רס"ל ע', "אבל מהרגע שידענו שנתגייס יחד החברות בינינו התחזקה".

"אין ספק שלעבור קורס צבאי, ועוד אחד כזה אינטנסיבי, עם חבר מהבית, נותן לך הרבה ביטחון, כי אתה יודע שתמיד יהיה עוד מישהו שיבין מה אתה עובר ומרגיש", משתף רס"ל ע', "גם בתור מפקדים אנחנו נמצאים פה אחד בשביל השני. זה הסטנדרט בצוללן".

"נוצרה סיטואציה מצחיקה שמכר שלי מהבית הפך לחבר הכי טוב שלי מהצבא", מחייך רס"ל ג', "אנחנו מבלים גם מחוץ לצבא כמובן, בסופ"שים ובחופשות. הוא כבר מזמן לא רק חבר מהבית".

כשהשניים הפכו לנגדי סגל בקורס, הם הבינו עוד דברים לגבי השירות שלהם. "נקודת המבט שלי השתנתה לגמרי", מדגיש רס"ל ג', "כחניך מילאתי את המשימות שלי מתוך פקודה. היום, כשאני רואה מה עומד מאחורי כל פקודה ומשימה, אני מעריך את המערכת יותר".

"הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת למלש"בים שמגיעים לגיבוש הוא פשוט להיות אמיתי ולא לזייף משהו שאתה לא. אם תהיה אמיתי עם עצמך ותהיה אדם טוב וחברותי, יראו את זה ואתה תיהנה מהחוויה הרבה יותר", ממליץ רס"ל ע'. 

"התפקיד הזה משמעותי בטירוף", הוא מסיים, "בסופו של דבר, יש לנו השפעה לעצב את החיילים שלנו כצוללנים וכבני אדם. וזה שווה הכול".